בפסק דין שניתן לאחרונה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) נקבע כי אם שחטפה את בנה מקנדה לארץ צריכה להחזירו לאלתר.סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בתל-אביב השופטת מירה דהן מצאה כי האם פעלה שלא כדין כשהחליטה להישאר עם הילד בן ה-4 בישראל תוך הפרת זכויות המשמורת של אביו.
ההורים הכירו דרך הפייסבוק בזמן שהאב התגורר בקנדה והאם בישראל. לימים הוא הגיע לביקור בישראל, מערכת היחסים ביניהם התהדקה והם החלו לתכנן עתיד משותף, כולל מעבר לקנדה. חודשיים אחרי שבנם נולד הם עזבו את ישראל והגיעו מדי פעם לביקורים.
הביקור האחרון היה בקיץ 2018 ותוכנן לחודש ימים. אלא שלפתע, האם הודיע לאב שהיא רוצה להתגרש ולהישאר בישראל עם הילד. בתגובה דיווח האב לרשות המרכזית בקנדה על חטיפה והגיש נגד האם תביעה בישראל.
האב ציין בתביעתו כי מרכז חייו של הילד היה בקנדה – הוא רשום לגן, קיבל קצבת ילדים ותושבות קבע, אמו קיבלה הצעת עבודה והשניים אף הסכימו במשותף כי ייכנס כשותף בחברה שבה הוא עובד בקנדה.
מנגד טענה האם כי הילד צריך להישאר איתה בישראל, שכן מאז ומעולם מקום המגורים הקבוע שלהם היה כאן ואילו המעבר לקנדה תוכנן לתקופה זמנית של 3 שנים בלבד, עד שהאב יקבל אזרחות קנדית.
לראיה היא טענה כי הם הקפידו לשמור על זיקה לישראל, בין היתר באמצעות תשלומים לביטוח לאומי, ניהול חשבונות בנק והקפדה על כך שבנם ילמד עברית.
עוד היא טענה כי כשהגיעו ארצה היו בעיצומו של משבר על רקע השימוש של האב בגראס רפואי, שהופך אותו לאלים ומסוכן לילד.
עישון גראס רפואי לא שולל הורות
לאחר בחינה עובדתית של נסיבות המעבר לקנדה, החיים שניהלו שם ההורים וכוונתם באותה תקופה, הגיעה סגנית הנשיאה דהן למסקנה כי קנדה היא מקום מגוריו הרגיל של הילד וכי על פי הדין הקנדי זכויות המשמורת של אביו הופרו.
בכלל זה השופטת ציינה את תושבות הקבע שקיבלו הילד והאם, העובדה שהילד טופל רפואית בקנדה, קיומו של חשבון בנק משותף, עבודת הנתבעת, הקצבאות שקיבלו מהממשלה הקנדית, רישומו של הילד לגן מקומי והעובדה כי הגיעו לישראל לביקור בלבד.
השופטת אף דחתה את טענת האם כי המעבר היה אמור להיות זמני לנוכח העובדה כי אף שחלפו יותר מ-3 שנים מאז עברו לקנדה, אין שום ראיה לכך שהתכוונו לעזוב, ואף נהפוך הוא – הילד נרשם לשנה נוספת בגן, הנתבעת קיבלה עבודה חדשה והתובע נכנס לשותפות בחברה.
השופטת הוסיפה עוד כי לא הוכח שעישון הגראס הרפואי אותו מקבל האב ברישיון מזיק לילד. למעשה, השופטת סברה כי מדובר בטענה מניפולטיבית בהתחשב בכך שכשהיו בקנדה נעזרה האם באב ללא חשש.
לפיכך נקבע כי השארת הילד בישראל נעשתה שלא כדין ויש להחזירו לאלתר לקנדה, בכפוף לכך שהאב יממן לאם שלושה חודשי שכירות וישלם לה 500 דולר במשך חודשיים.
ב"כ התובע: עורך דין עופר אלפסי
ב"כ הנתבעת: עו"ד שמעונה שמעון, עורך דין משפחה ראזי שואח
עו"ד אסף לאור עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל