בית הדין הרבני ברחובות קיבל לאחרונה תביעה שהגישה אישה נגד הגרוש שלה לתשלום מלוא הכתובה. הגרוש טען כי יש לשלול מהאישה את הכתובה מכיוון שבגדה בו. הוא הציג צילום בו נראית האישה עם חולצת בטן ליד בן דודה כשהוא שוכב על המיטה ללא חולצה. בדעת רוב קבעו הדיינים כי אין בכך הוכחה ל"מעשה כיעור" והבעל חויב הן בעיקר הכתובה והן בתוספת.
בני הזוג נישאו ב-2014 ויש להם שני ילדים קטנים. מתחת לחופה התחייב הבעל בכתובה בסך 320,000 שקל.
בפברואר 2019 הגישה האישה תביעת גירושין. היא טענה כי הגיע לידיה מידע שהבעל בוגד בה. הצדדים הסכימו להתגרש ולהותיר לדיון את שאלת תשלום הכתובה.
הבעל טען כי אין לחייב אותו בכתובה. לדבריו, הוא רצה שלום בית אך האישה בגדה בו. הוא הציג תמונה של אשתו יושבת עם גבר אחר על מיטה, הוא בלי חולצה והיא לטענתו עם חזייה.
האישה טענה מנגד מדובר בקרוב משפחה שלה (בן דוד מדרגה שנייה) וכי לא היו ביניהם יחסים אינטימיים. היא ציינה כי מדובר בחולצת בטן ולא חזייה.
לדבריה, בעלה הוא שבגד בה עם בחורה שעבדה איתו. היא סיפרה שכשילדה את בתם השנייה גילתה את הבגידה דרך חברות שסיפרו לה ואף דרך הידידה עצמה, מולה היה לה עימות פיזי. היא ציינה כי הגישה את תביעת הגירושין רק לאחר שהבינה שהבעל לא ישוב אליה והיא אף ניסתה לשים קץ לחייה בשל הבגידה.
הבעל הכחיש שבגד וטען כי מדובר בידידה שלו. הוא עמד על טענתו כי הוא פטור מתשלום הכתובה. לדבריו, התנהגות האישה עם אותו בן דוד היא לכל הפחות "מעשה כיעור" ומדובר בעילה לשלילת הכתובה.
בגדי יום יום
הרב יאיר לרנר בחן ראשית האם התנהגות האישה מהווה "מעשה כיעור". הוא הגיע למסקנה שכפי הנראה לא היה כאן מעשה זנות כיוון שהאישה ובן הדוד לא סגרו את הדלת והגיפו תריסים, והיו עוד אנשים בבית שצילמו אותם ביחד. הוא הוסיף כי אמנם האישה הייתה לבושה ב"בגד פריצות" אך נראה שדרכה של האישה ללכת בבגדים אלו ביום יום ולכן אין זה מעשה כיעור ואינה מפסידה כתובתה.
עוד כתב הדיין כי האישה הגישה את תביעת הגירושין רק לאחר שהבעל עזב את הבית ואחרי שהתייאשה כי יחזור אליה. בנסיבות אלה היא אינה מפסידה את עיקר כתובתה והתוספת.
בנוסף, אין עילה לשלול ממנה את הכתובה בגלל הלבוש הלא צנוע מכיוון שמדובר בבני זוג שאינם שומרי תורה ומצוות. הדיין הבהיר שהאישה נהגה ללבוש בגדים לא צנועים והבעל הסכים לכך.
לפיכך קבע הדיין כי הבעל חייב לשלם לאישה את מלוא כתובתה ותוספת הכתובה בסך 320,000 שקל.
הרב ירון נבון הצטרף למסקנה. הרב יהודה שחור סבר בדעת מיעוט כי לנוכח התנהגות האישה והעובדה שמדובר בסכום כתובה גבוה, יש לפסוק על דרך הפשרה ולחייב את הבעל ב-120,000 שקל בלבד.
לא ניתן לו להוצאות.
ב"כ התובעת: עו"ד מירית ארביב-ליאני
ב"כ הנתבע: עו"ד אבידן ארביב
עו"ד לאה קליין אליאב עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.