בשנת 2016 נכנס לתוקף תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות וחולל מהפך ביחס של המדינה ליכולתו של אדם לתכנן את עתידו לתקופה שבה מצבו הקוגניטיבי ייפגע.

בשנים עברו, כאשר אדם הפך לפתע לחסר יכולת וכשירות, והיה צורך לקבל החלטות בענייניו הרפואיים והכלכליים, נדרשו קרוביו – כאילו לא די במצב הנפשי והכאוטי בו הם נמצאים – לפנות אל בית המשפט ולבקשו למנות לו אפוטרופוס.

המינוי הסמיך את האפוטרופוס לקבל החלטות בשמו של אותו אדם בכל הנוגע לענייניו האישיים, הרפואיים והרכושיים. אלא שעם קבלת המינוי נשללו, למעשה, חירותו וכושר ההחלטה שלו (ולעיתים גם של בני משפחתו), תוך שרצונותיו, מאווייו האישיים ויכולתו להשפיע על יתרת חייו בהתאם לרצונותיו והרגליו לא יכלו לבוא לידי ביטוי.

"שום דבר עלי –  בלעדיי"

לימים, השתנתה התפיסה החברתית בישראל, כמו בעולם, והתגבשה ההבנה כי האדם הוא המחליט על גורלו בבחינת "שום דבר עלי – בלעדיי". כלומראני אחליט על גופי, על רכושי ועל ניהול עסקיי גם במצב בו לא אהיה כשיר לכך קוגניטיבית.

גישה זו קיבלה ביטוי באמצעות התיקון לחוק – המאפשר עריכת ייפוי כוח מתמשך חלף הליך אפוטרופסות. ואכן, הרציונל שעומד בבסיס ייפוי הכוח המתמשך הוא קדושת כבודו וזכותו של האדם לתכנן את עתידו בהתאם לרצונו ולהבנתו. זאת, תוך שימת דגש על יחסי האמון והקרבה בינו לבין מי שהוא רוצה שידאג לענייניו השוטפים, הרפואיים והכלכליים כשלא יוכל עוד לנהל אותם בעצמו.

התיקון למעשה מעניק לאדם את האפשרות לקבל החלטות ולתכנן את עתידו בהיותו צלול, בעל כושר הבנה ויכולת קבלת החלטות, ולמנות לעצמו – כבר כעת – אדם או קבוצת אנשים קרובים בהם הוא מאמין ובוטח, להיכנס בנעליו במקרה של הידרדרות במצבו הקוגניטיבי. בתוך כך הוא רשאי לתת להם הרשאות לבצע בשמו פעולות בנושאים כספיים ואחרים, בצד הוראות מדויקות כיצד לעשות זאת, איך להבטיח את רכושו ואיך להמשיך ולנהל את עסקיו.

אפשרות נוספת הגלומה בייפוי הכוח היא להודיע למיופה הכוח כיצד לפעול במקרה שהמצב הרפואי והנפשי של האדם ירוד: האם להעביר אותו לדיור מוגן (הוא אפילו יכול להצביע על שם המקום אליו הוא מבקש לעבור) או שמא להשאירו בבית, איך לשמור על אחדות המשפחה ועוד ועוד.

לקחת שליטה על החיים 

כלי זה מייתר את התערבות בתי המשפט ואת החשש כי האפוטרופוס שימונה ינצל לרעה את מצבו של האדם עליו מונה. בנוסף, הוא מונע חילוקי דעות וסכסוכים משפטיים בתוך המשפחה בשאלה מי יהיה האפוטרופוס, חוסך בבירוקרטיה, בזמן וכסף. חשוב מכל הוא מביא לידי ביטוי את עקרון עצמאותו של האדם ובחירתו לשלוט על חייו, ומבטיח כי רצונו יכובד וכבודו יישמר.

עו
עו"ד אביגיל שיינין | צילום: מומי ריעני, יחסי ציבור

יודגש, כי עקרונות אלו לא פוטרים את המדינה מלהתערב באופן זהיר ומדוד בפעולותיו של מיופה הכוח. אולם המדינה תעשה כן רק במקרים בהם תיווכח כי הוראותיו של הממנה לא מתקיימות וטובתו נפגעת.

בסיכומו של דבר ייפוי הכוח המתמשך מהווה הסדר משפטי חיוני לתכנון העתיד. האפשרות לערוך מסמך כזה פתוחה בפני כל אדם בוגר מעל גיל 18, בהליך נגיש וידידותי שמתבצע על ידי עו"ד שעבר הכשרה מיוחדת.

אביגיל שיינין, עו"ד ומגשרת, מוסמכת לעריכת ייפוי כוח מתמשך, בעלת משרד לדיני משפחה

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל