בית הדין הרבני הגדול בירושלים קבע לאחרונה כי אב לשלושה ילדים בעלי צרכים מיוחדים מחויב לדאוג לכל מחסורם, תוך שדחה את טענתו כי אין לחייבו במזונות כיוון שהילדים עברו את גיל 6 והקצבאות שהם מקבלים מהמדינה מספיקות להם. "קצבאות הנכות של הילדים אינן ניתנות בהתניה ואין קשורות כלל וכלל לחובת המזונות", הובהר. האב חויב במזונות של 2,000 שקל בחודש לשני בניו הקטינים ובאופן חריג גם ב-500 שקל לחודש לילדה הגדולה שעברה את גיל 18.
לפני כשנה וחודשיים פסק בית הדין הגדול כי האב ישלם מזונות והוצאות מגורים של 2,000 שקל בחודש לשני בניו הקטינים בעלי הצרכים המיוחדים ועוד 500 שקל לבתו בת ה-18 הלוקה באוטיזם ועושה היום שירות לאומי ייחודי לבעלי צרכים מיוחדים.
עם זאת, מאחר שההחלטה ניתנה בעקבות דיון שנערך ללא נוכחות האב, המתגורר בארצות הברית, נעתרו הדיינים לבקשתו לדון בנושא מחדש בכפוף להתחייבותו לשאת בהוצאות המשפט של האם.
בדיון שנערך בספטמבר 2019 טען האב כי אין לחייב אותו במזונות. לגבי הבנים, הוא טען כי עברו את גיל 6 כך שהחיוב הוא מדין צדקה בלבד. לדבריו, לאם יש מספיק מימון כיוון שהשניים שוהים במוסדות חינוך שמספקים את מלוא צרכיהם ומקבלים בנוסף גם קצבאות נכות. לגבי הבת, נטען כי כבר עברה את גיל 18 וגם היא מקבלת קצבה ושוהה במוסד כך שהאם לא מטפלת בה באופן אינטנסיבי.
האם טענה מנגד כי קצבאות הנכות לא נועדו לממן את הצרכים הבסיסיים של הילדים כמו ביגוד, אוכל, ספרים ונסיעות. הכספים הללו אמורים לשמש לטיפולים, תרופות, רופאים ויתר ההוצאות שיש לילדים נכים.
האם הזכירה כי ביטוח לאומי העמיד את הקצבה על סכום שלקח בחשבון שההורים נושאים בהוצאות הבסיסיות ככל הורה לילד רגיל.
לגבי הבת, נטען כי השירות שלה הוא למעשה מסגרת טיפולית והיא מתקשה לעבוד מעבר לכך, וכי 80 אחוז מהקצבה שלה משולמים למוסד.
כמו הורה יחידני
נשיא בית הדין הרב דוד ברוך לאו והדיינים הרב אליעזר איגרא והרב א' אהרן כץ החליטו להשאיר את החלטת המזונות על כנה.
הדיינים הדגישו כי הוצאות של הורה מטפל על ילד בעל צרכים מיוחדים בדרך כלל גבוהות בהרבה מהקצבאות שהם מקבלים. "את הקצבאות נותנת המדינה אחרי ההנחה כי את הוצאות האחזקה הבסיסיות המגיעות לכל ילד משלמים ההורים והקצבה נועדה רק להוצאות שמעבר לקיום הבסיסי", הוסיפו.
בהחלטה נכתב עוד כי יש גם להתחשב בכך שכיום האם מגדלת את הילדים כהורה יחידני – היא זו שמשגיחה עליהם, מלווה אותם לכל מקום ולוקחת אותם לטיפולים. מעבר לזה, חלק משמעותי מהקצבאות מיועד למסגרות החינוך.
לסיכום הובהר כי "קצבאות הנכות של הילדים אינן ניתנות בהתניה ואינן קשורות כלל וכלל לחובת המזונות!". הדיינים ציינו כי חובת האב לספק לילדיו את כל מחסורם חלה ביתר שאת כשמדובר בילדים בעלי צרכים מיוחדים שלא יכולים לדאוג לעצמם, וזו גם הסיבה שבגינה נפסקו מזונות לבת הגדולה אף שמדובר בחיוב נדיר.
ב"כ האם: עו"ד תמר רובין
ב"כ האב: עו"ד לענייני משפחה ניסן קזיוף, עו"ד שלמה מצגר ועו"ד ג'רמי שטרן
עו"ד אילן אוזן עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל