בית המשפט למשפחה בתל אביב קבעלאחרונה כי בנות זוג יוכרו כאימהות לשלושת ילדיהן מיום לידתם. השתיים ביקשו צו הורות רטרואקטיבי עבור תאומים שנולדו להם לפני 5 שנים ועבוד ילדם השלישי שנולד ב-2018. המדינה התנגדה לבקשה ביחס לתאומים אך בית המשפט קבע שאין היגיון להבחין בין האחים.
בנות הזוג הגישו את הבקשה לצו הורות פסיקתי בפברואר השנה (2019). הן ביקשו שהצו יחול מיום לידת הקטינים.
השתיים סיפרו שהן במערכת יחסים זוגית משנת 2004. ב-2008 עברו לגור יחד ומאז הן מנהלות משק בית משותף על כל המשתמע מכך. במטרה לממש את רצונן להביא ילדים לעולם ולגדלם יחד, הן ביצעו הליך של תרומת זרע. ההליך הצליח ואחת מהן נכנסה להיריון. ביולי 2014 נולדו להן תאומים.
ב-2018 הן ביקשו להרחיב את התא המשפחתי וביצעו הליך נוסף של תרומה מאותו תורם זרע. הפעם, בת הזוג האחרת נכנסה להיריון ונולד להן בן נוסף.
המבקשות הדגישו כי הן מוכרות בכל מקום כבנות זוג וכאימהות משותפות לשלושת ילדיהן ויש לתת להכרה זו תוקף משפטי.
בתגובתה הסכימה המדינה כי יש לתת צו הורות פסיקתי למבקשות. עם זאת, היא טענה על הצו לחול רטרואקטיבית מיום הלידה רק ביחס לבן הצעיר. לטענתה, אין לאשר צו רטרואקטיבי ביחס לתאומים לנוכח השיהוי הרב בהגשת הבקשה.
המדינה הדגישה כי בקשה לצו הורות פסיקתי צריכה להיות מוגשת בתוך 90 יום מהלידה כדי שתחול רטרואקטיבית שכן אחרת הצו יחול מהמועד בו ניתן.
טובת הקטינים
אך השופטת איריס אילוטוביץ׳ סגל קיבלה את בקשת בנות הזוג. היא הבהירה כי מעמדו של צו הורות פסיקתי הוא בדרך כלל מכאן ולהבא אך לבית המשפט שמור שיקול דעת לקבוע כי תחולתו תהיה רטרואקטיבית ממועד הלידה.
לדבריה, לא ניתן לראות במועד הגשת הבקשה לצו הורות כשיקול יחיד בשאלת מועד תחילתו. על בית המשפט לבחון נתונים ושיקולים שונים כש״עיקר העיקרים״ לעניין זה יתמקד בבחינת טובת הקטין. בהקשר זה יש חשיבות לצמצום מרבי של התקופה שבה ההורה, עליו מוחל הצו, לא יהיה ״הורה״ של הילד. טובתו של הילד כי הוא יחשב כילדו של אותו הורה סמוך ככל הניתן לעת לידתו, הדגישה.
עוד ציינה השופטת כי כשמדובר בבני זוג שזוגיותם מוכחת ומבוססת וכשההחלטה לעניין הכניסה להיריון וגידול ילד יחדיו התקבלה במשותף ייטה בית המשפט לאשר את הצו רטרואקטיבית.
במקרה זה לדבריה, המבקשות מקיימות מערכת יחסים זוגית ארוכת שנים ומגדלות את שלושת הילדים יחד כחלק ממערכת משפחתית מגובשת ואיתנה. לא יכול להיות ספק שהן דואגות לרווחת ילדיהם, בריאותם, חינוכם ואושרם למן יום היוולדם. לכן, אין בטענת המדינה בדבר ״שיהוי״ בהגשת הבקשה ככדי להשפיע על המועד שייקבע לתחולת הצו.
כמו כן, החלת הצו רטרואקטיבית משרתת את טובתם של הילדים ויוצרת הלימה בין מציאות חייהם לבין המציאות המשפטית.
עוד הוסיפה השופטת כי ניכר שאי הגשת הבקשה במועד מוקדם יותר לא נבעה מאדישות או מיחס של זלזול כלפי המערכת המשפטית אלא מנסיבות הנובעות מקשיי החיים עצמם.
לא ניתן צו להוצאות.
לפסק הדין המלא בתיק 71591-02-19
ב״כ המבקשות: עו״ד אחינועם סגל-אורבך
ב״כ היועץ המשפטי לממשלה: לא צוין
עו״ד ישראל אליאב עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל