סגן נשיא בית המשפט למשפחה באילת מרדכי (מוטי) לוי הוציא לאחרונה צו הורות לאם לא ביולוגית של בן שהביאה יחד עם זוגתה לשעבר לפני כ-6 שנים. במסגרת פסק הדין הייחודי מתח השופט לוי ביקורת קשה על היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה, שהתנגד לצו מטעמים פרוצדורליים ולא הציג כל נימוק מהותי המצדיק לשלול את זכות ההורות מהאישה שגידלה את הילד מיום שנולד. התנהלות זו, קבע, גוררת אפליה מובנית בין זוגות הטרוסקסואליים לבין זוגות חד-מיניים, שלא מקובלת עליו. "לטעמי הורות היא זכות שווה לכל האזרחים באשר הם".

בתי המשפט ממשיכים לבקר את הנחיות היועמ"ש בדבר הוצאת צו הורות פסיקתי להורים חד-מיניים, שמתנות את הסכמתו בהגשת הבקשה תוך 90 יום מהלידה ועד שנה לכל היותר.

המקרה הנוכחי עסק בבנות זוג שהיו יחד במשך כמעט 20 שנה והביאו לעולם ילד לפני כ-6 שנים. כל עוד היו יחד הן לא ייחסו חשיבות להכרה פורמאלית בזוגיות או בהורות שלהן והצורך התעורר כשנפרדו לפני כשנתיים וביקשו להסדיר את מעמדה של האם הלא ביולוגית באמצעות צו הורות פסיקתי.

אלא שהשתיים נתקלו בהתנגדות עיקשת מצד היועץ המשפטי לממשלה שטען כי איחרו את הרכבת, כיוון שלא הגישו את הבקשה בסמוך ללידה, ודרש שינהלו הליך אימוץ מלא. זאת, גם אחרי שתסקיר מטעם השירות למען הילד המליץ מפורשות לעגן את מעמדה של האם הלא ביולוגית, שגידלה את הילד מיום שנולד וחולקת אחריות הורית משותפת עם זוגתה לשעבר.

מישהו מיידע אמהות חד-מיניות על הלו"ז?

בפסק דין שקיבל את בקשת האמהות, קבע סגן הנשיא מרדכי (מוטי) לוי כי היועמ"ש נצמד לפרוצדורה שנקבעה בהנחיות לא מחייבות, מבלי להתחשב בטובת הילד ומבלי שהובא כל טעם מהותי המצדיק לגרור את האימהות להליכי אימוץ.

"הכנסתן של בנות הזוג שלפני לתבניות של סברות ושל לוחות זמנים פרוצדורליים כדי ללמד על טובתן וטובת בנן אינה מתיישבת עם הבנתי", כתב.

עו"ד מיה רשל ארבל (צילום: אלבום פרטי, פסקדין)
עו"ד מיה רשל ארבל | צילום: אלבום פרטי, פסקדין

השופט הדגיש כי היועמ"ש עצמו הסכים שהאם צריכה לקבל מעמד רשמי,  כך שהוא לא מפקפק בכך שזוהי טובת הילד. בנסיבות אלה לא מתקבל על הדעת שלוח הזמנים יכריע את הכף. בעיני השופט התנהלות זו גוררת אפליה מובנית בין זוגות הטרוסקסואליים לבין זוגות חד-מיניים. "לטעמי הורות היא זכות שווה לכל האזרחים באשר הם...", כתב.

השופט הוסיף כי אם מטרת סד הזמנים הייתה להפיג חששות בדבר כוונה משותפת לגידול הילד, הרי שבמקרה הנוכחי החששות הופגו, שכן למרות הזמן שחלף אין ספק בעניין זה. אין הצדקה "להעניש" את בנות הזוג רק משום שהתרכזו בחיי היומיום של הילד ולא ייחסו חשיבות לאקט הפורמאלי.

בתוך כך השופט העיר כי היועמ"ש מצפה מהורים חד-מיניים להגיש בקשות בזמן מבלי לטרוח ליידע אותם בפרסומים רשמיים, בדפי הסבר או בדרך כלשהי אחרת, בדבר סד הזמנים המונח מעל ראשם.

בסיכומו של דבר השופט  קיבל את המלצות התסקיר והורה להוציא צו הורות פסיקתי לאם הלא ביולוגית, שיחול רטרואקטיבית מיום שבנה נולד.  

ב"כ האמהות: אחינעם סגל-אורבך, עו"ד לענייני משפחה

שם ב"כ היועמ"ש לא צוין

עו"ד מיה רשל ארבל עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל