בית הדין הרבני האזורי בצפת קיבל בקשתה של אם לבת שנולדה מתרומת זרע, לאפשר לבתה להינשא כדת משה וישראל. שלושת הדיינים – הרב חיים בזק, הרב יועזר אריאלוהרב שלמה שושן – הסבירו את הבעייתיות והחששות השונים שהסוגייה מעוררת, אולם בסופו של קבעו כי הילדה מותרת להינשא לכל יהודי, כולל לכהן.
המבקשת – רווקה יהודיה שילדה בת מתרומת זרע בהפרייה שבוצעה בבית חולים רמב"ם – הגישה לבית הדין בקשה לתת לבתה היתר נישואין. אל בקשתה היא צירפה אישור מבית חולים, בו נכתב כי התורם הצהיר בפניהם שהוא יהודי, וזהותו ידועה רק לבית החולים ואינה ניתנת לגילוי.
שני עדים העידו בבית הדין שהמבקשת אכן רווקה. כמו כן, המבקשת שלחה לבית הדין עותק מהכתובה ומתעודת הנישואין של הוריה.
כלומר המצב היה כזה: האם אינה מכירה את האב תורם הזרע, ורק יודעת על פי מה שנאמר לה שהוא יהודי, אך אין לה, וכנראה גם לא לבנק הזרע, שום מידע אם התורם הוא למשל ממזר או לא.
לסמוך על הרוב
הרב אריאל, שכתב את חלקו העיקרי של פסק הדין, תיאר את שלל הסוגיות שעולות מהבקשה, ובהן בין השאר החשש לגילוי עריות (כלומר שהבת תינשא לאחיה למשל), שהרי לבת אין ייחוס מצד אביה. מסיבה זו, בין היתר, הדיין הסביר תחילה כי לפי היהדות לרווקות בכלל אסור להפרות את עצמן בהזרעה מלאכותית מבלי לדעת את זהות האב.
חשש נוסף הובע לגבי האפשרות שתורם הזרע אינו יהודי ובמקרה כזה הבת אמנם יהודיה אך אינה יכולה להינשא לכהן, שכן חל איסור על בנות לאב לא יהודי להתחתן עם כהנים (בנוסף לאיסורים נוספים).
בהקשר זה הדיין סבר שיש לסמוך על נאמנותם של עובדי בית החולים שאמרו למבקשת שהתורם הוא יהודי. "בית החולים מקפיד להיות אמין במסירת מידע בנושא רגיש של יחוס הוולד, כדי לשמור על שמו הטוב כי אם יתברר חלילה, שעובדי בית החולים מטעים את המטופלים, המטופלים יאבדו את האמון בבית החולים, ויפנו לבתי חולים אחרים", כתב.
עוד חשש (בין היתר) שהיה פוסל את הבת לכהונה הוא החשש שמא אביה ממזר, אולם גם בעניין זה נקבע כי יש להסתמך על כך שרוב תורמי הזרע הם יהודים כשרים.
שמות ב"כ המבקשת לא צוינו בפסק הדין
עו"ד רונית מר עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.