ה
על פי נתונים שפרסם מרכז המידע והמחקר של הכנסת, בשנים 2018-2019 נפתחו כ-30,000 תיקי משטרה על עבירות אלימות כלפי נשים מצד בני זוגן. בתיקים אלה נרשמו קרוב כל-50,000 עבירות, כ-35% מהם בגין אלימות פיזית.
בתקופת הקורונה מספר הפניות למוקד המצוקה הארצי של משרד הרווחה בגין אלימות במשפחה עלה ביותר מפי שניים. הפניות בגין אלימות מצד בן זוג זינקו פי ארבעה.
לא רק אלימות פיזית
כשמדברים על אלימות במשפחה, המחשבה הראשונית היא על אלימות פיזית. ואולם, ישנם סוגי אלימות חמורים לא פחות שיכולים להצביע אל אופיו האלים של בן הזוג. כך למשל אלימות נפשית או רגשית באה לידי ביטוי בהתייחסות משפילה ובהתנהגות אובססיבית. הצד הפוגע גורם לצד הנפגע לחוש לא-רצוי, פגום, חסר-ערך, לא מעניין. התנהגות הפוגע מתאפיינת בכעס מתפרץ כאשר הדברים אינם נעשים כל פי דרכו. הוא חודר לפרטיות של הנפגע בדרך של שליטה על הטלפון הנייד, רצון לדעת איפה בן הזוג נמצא בכל דקה ומה מעשיו. יש פעמים שהאלימות הנפשית נעשית בנוכחות ילדיהם המשותפים של בני הזוג או על יד קרוביהם על מנת להעצים את הפגיעה ולהגדיל את ממד השליטה והדומיננטיות.
סוג נוסף הוא אלימות כלכלית. כאשר אחד מהצדדים מנהל לבדו את נושא הכלכלה בבית תוך הגבלת הצד השני. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בהטלת מגבלות על יציאה לעבודה, איסור על פתיחת חשבון בנק, האשמת בת הזוג במצב הכלכלי ועוד.
אלימות מילולית באה לידי ביטוי באיומים מפורשים בפגיעה בגופה, חירותה ובפרנסתה של בת הזוג במטרה להפחידה ולהקניטה. היא יכולה להתבטא גם בשפת גוף כמו דיבור בטון תקיף, תנועות ידיים מאיימות (שיסוף גרון, שימוש באקדח) או באמירה "אני לעולם לא אפגע בך" כשכל ההווייה משדרת אחרת.
התעללות מינית באה לידי ביטוי כאשר אחד מהצדדים מכריח את השני לקיים יחסי מין ללא הסכמה. היא כוללת גם התייחסות משפילה או מבזה בהקשר המיני.
במרבית הפעמים האלימות הפיזית היא השלב האחרון והיא יכולה לבוא לידי ביטוי ביריקות, משיכת שיער, סטירות, דחיפות (ולו הקלות ביותר), ועד לתקיפה על ידי נשק קר. לכן, חשוב לאתר סממנים מקדימים. חושב לציין כי כל תקיפה כנגד בן זוג נחשבת תקיפה בנסיבות מחמירות והעונש בגינה כפול בהשוואה לתקיפה סתם.
דרכי התמודדות
אחד הקשיים שאיתם צריך להתמודד בן הזוג שחווה אלימות היא לקום ולעשות מעשה בעניין. הקושי נובע מגורמים שונים ובהם פחד מנקמה והסלמת היחסים, תלות כלכלית, טיפול בילדים, חוסר במשאבים נפשיים ועוד. יש מספר אפיקי סיוע שחשוב להכיר:
שיתוף: חשוב לשתף את הסביבה הקרובה בנעשה בבית, מה שיכול להאיר מנקודת מבט אובייקטיבית מעשים שבעיני הנפגע אולי לא מתפרשים כאלימות.
פנייה למשרד הרווחה: ניתן לפנות למוקד המידע והסיוע של משרד הרווחה (118). למשרד הרווחה סל כלים רחב לסיוע מיידי לנפגעות ולנפגעי אלימות במשפחה. הסיוע כולל הפנייה למקלט/מעון לנשים מוכות, מענק הסתגלות לנשים ששהו במקלט לנפגעות אלימות, הבטחת הכנסה לנשים השוהות במקלט, סיוע בשכר דירה לנשים נפגעות אלימות, סיוע בקבלת הזכויות ממקום העבודה ועוד.
הגשת תלונה במשטרה: בעבר כאשר שוטר היה מגיע לטפל באירוע של אלימות במשפחה הוא היה עושה זאת בגישה של הרגעה וגישור בין הצדדים. היום המצב שונה בתכלית, המשטרה מתייחסת בחומרה וברצינות לעבירות אלו, אם זה בהערכת מסוכנות של החשוד, מעצר ו/או הרחקה של החשוד מהבית, הפניית הקורבן להוצאת צו הגנה, דיווח ושיתוף פעולה עם הגורמים המטפלים ברווחה ועוד.
הוצאת צו להגנה: החוק מאפשר להוציא צו הגנה בגין התנהגות אלימה בבן משפחה המהווה סכנה או התעללות נפשית מתמשכת. ת הבקשה ניתן להגיש לבית משפט השלום, בית המשפט למשפחה או בית הדין הרבני. במסגרת הצו ניתן, בין היתר, לאסור על אדם להתקרב לדירת המגורים או להטריד את בן משפחתו בכל דרך.
הוצאת צו למניעת הטרדה מאיימת: מדובר בצו המופנה כלפי כל אדם שמפר את שלוות חייו של אחר, והמעשים לאו דווקא מתגבשים לכדי עבירה פלילית. מדובר למשל במעקבים, איומים, פנייה חוזרת בכתב או בעל פה ועוד. במסגרת הצו בית המשפט יכול להטיל מגבלות שונות על המטריד.
מומלץ להסתייע בעורך דין פלילי בהגשת הבקשה. עורך הדין ידע להתאים את הראיות והנסיבות של המקרה לסוג הבקשה אותה ראוי לבקש והכל בהתאם להוראות החוק אל מול הנסיבות. עורך דין מנוסה גם ידע להשתמש בראיות ונסיבות העוטפות את המקרה כדי לשים עליהן זרקור על מנת להגדיל את סיכוי הבקשה להתקבל.
חשוב לדעת שלאחר הגשת הבקשה מתקיים דיון, בו השופט או השופטת שואלים את המבקש מספר שאלות, ולכן יש חשיבות עצומה לליווי וייעוץ מקצועי טרם הדיון.
* עו״ד יוגב אסייג עוסק בדין הפלילי ובתחום האלימות במשפחה
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל