נערה בת 16 שמאובחנת עם פוסט טראומה לא מוכנה להיפגש עם אביה מזה כ-6 שנים. במסגרת תביעה נזיקית לפיצויים של 400 אלף שקלים שהגיש נגד האם, טען האב שגרמה לניכור הורי עקב הסתה מתמשכת של הילדה וביקש לזמן מומחים שיעידו על כך. בית המשפט למשפחה חסם אותו אבל השופט נפתלי שילה מבית המשפט המחוזי בתל-אביב הפך כעת את ההחלטה. הוא קבע שמדובר בעדויות רלוונטיות לתביעה, ואין שום הצדקה לפגוע ביכולת של האב להוכיח אותה.

ההורים מנהלים כבר 12 שנים הליכים משפטיים בנוגע לבתם המשותפת, שהחל מ-2016 הפסיקה להיפגש עם אביה וסירבה לכל קשר איתו למרות מאמצים רבים של בית המשפט ואנשי מקצוע. לפני כשנה, אובחנה הנערה עם הפרעה פוסט-טראומתית והומלץ שלא להמשיך עוד בניסיונות לחידוש הקשר. 

בעקבות ההבנה כי הסיכוי לקשר עם בתו בזמן הקרוב אבד, הגיש האב תביעה לחייב את האם בפיצויים של 400 אלף שקלים על עגמת הנפש, הכאב והסבל שנגרמו לו בשל הניכור ההורי של הילדה שלטענתו נובע מהסתה מתמשכת מצד האם. כדי להוכיח את האחריות שלה למצב, הוא ביקש לזמן ארבעה פסיכולוגים ופסיכיאטריות שהיו מעורבים בניסיונות לחידוש הקשר ותומכים בכך.

אלא שבית המשפט למשפחה דחה את בקשתו לאחר שקבע שהאב יכול להשתמש בחומרים שכבר מצויים בתיק הסדרי השהות ואין צורך להעיד את המומחים. האב, שלא השלים עם החלטה זו, הגיש עליה בקשת רשות ערעור למחוזי.

בבקשה טען האב כי זימון המומחים הכרחי כדי להוכיח שהילדה מוסתת ומנוכרת לאב בשל התנהלותה אמה.

לעומתו, טענה האם כי אין שום רלוונטיות לעדויות של מומחים שממצאיהם סותרים את האבחון האחרון שלפיו הילדה סובלת מפוסט טראומה בשל התנהגות האב כלפיה ואין שום ניכור הורי.

היא הוסיפה כי מדובר במומחים שהיו מעורבים בשלבים מוקדמים של ההליכים, לקחו בהם חלק זניח יחסית וחלק מהם כלל לא פגשו את הילדה.

זכות יסוד

אבל השופט נפתלי שילה קבע כי ההחלטה למנוע מהאב לזמן עדים בהליך הנזיקי "עלולה לפגוע אנושות ביכולתו להוכיח את תביעתו", ומשכך מדובר במקרה חריג שמחייב התערבות.

השופט התרשם כי העדים שמבקש האב לזמן רלוונטיים לצורך הוכחת הטענה העיקרית שלו בתביעה – כי האם אחראית לניכור הורי – וזו זכותו המלאה. בהקשר הזה הזכיר השופט כי הבאת ראיות להוכחת תביעה היא זכות יסוד של כל בעל דין. "פגיעה בזכות זו", הדגיש, "תיעשה רק כשקיימת הצדקה ממשית לכך ובמקרה דנן, היא לא קיימת".

עוד הוסיף השופט כי העובדה שהוגשו חוות דעת עדכניות יותר בקשר לילדה לא גורעת מזכותו של האב להיעזר בידיעות של המומחים הקודמים. כמו כן, הוא הבהיר כי בניגוד לטענת האם, האבחון האחרון לא שולל את אחריותה לניכור ההורי תוך שהפנה לאחת ההחלטות שניתנו בעניין זה שבה צוין כי לאם יש איזשהו חלק בנתק של הילדה מהאב.

לפיכך, השופט ביטל את החלטת בית המשפט למשפחה והורה לאפשר לאב לזמן את המומחים לעדות. האם חויבה בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של 10,000 שקלים.

עו"ד גלית (גילה) אבוטבול (צילום: צילום עצמי)
עו"ד גלית (גילה) אבוטבול | צילום: צילום עצמי

לפסק הדין בתיק רמ"ש 60362-03-22

ב"כ האב: עו"ד שי שמחיוב, עו"ד ורד חיות מסיקה

ב"כ האם: עו"ד טל שפירא ועו"ד מיכל גלר

עו"ד גלית (גילה) אבוטבול עוסק/ת ב- ניכור הורי
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.