אב שמרוויח פי שניים מהאם ישלם לשתי בנותיו מזונות של 3,678 שקלים בחודש אפילו שהן מעל גיל 6 וזמני השהות שלו איתן זהים לאלה של האם. כך קבעה לאחרונה השופטת מירה רום פלאי מבית המשפט למשפחה בראשון לציון בתביעת מזונות שהגישה האם. השופטת ציינה כי הסכום, שנקבע בהשראת הסכם שגיבשו ההורים בעבר ולא אושר בבית משפט, נועד למנוע פער גדול ברמת החיים בין שני הבתים.
הבנות בגילאי 13.5 ו-12. כשאביהן עזב את הבית בספטמבר 2014 הוא הסכים לשלם עבורן מזונות של 4,200 שקלים. כעבור כ-5 שנים גיבשו ההורים הסכם גירושים שבו התחייב להמשיך לשלם 4,200 שקלים עד שההסכם יאושר בבית משפט ולאחר מכן הסכום יופחת ל-3,678 שקלים. העניין הוא שבשל מחלוקות בנוגע לזכותו להפחית את המזונות, ההסכם לא אושר בבית משפט ולא קיבל תוקף של פסק דין. בהמשך, האב החליט על דעת עצמו להפחית את המזונות ל-2,100 שקלים בחודש.
בתביעה שהגישה האם לפני כשנתיים היא טענה כי האב הסכים לשלם מזונות מכובדים משום שהוא מרוויח טוב והכיר את רמת המחייה הנחוצה לבנות ואליה התרגלו.
היא ציינה כי המשכורת הגבוהה שלו מאפשרת לו לחיות חיי פאר ואילו היא עובדת מדינה שמרוויחה הרבה פחות ובלי התמיכה הכלכלית שלו היא "חנוקה". היא ביקשה לפיכך לקבוע שהאב ימשיך לשלם את הסכום המקורי שסוכם בהסכם הגירושים. כלומר, 4,200 שקלים.
האב טען לעומת זאת כי את המזונות המקוריים הסכים לשלם ללא שקיבל ייעוץ משפטי, וכי הסכם הגירושים לא מחייב משום שלא אושר בבית המשפט, כך שהאם לא יכולה להישען עליו. לדבריו, בהתחשב בצרכים של הבנות ובכך שהוא שוהה איתן חצי מהזמן ומממן אותן כשהן אצלו הוא צריך לשלם להן 1,236 שקלים בלבד.
השכר עלה משמעותית
השופטת מירה רום פלאי קבעה כי הסכם הגירושים לא מחייב ואי אפשר לפסוק על פיו אבל כן אפשר להשתמש בו כראיה ליכולות של ההורים לספק את צרכי הבנות. השופטת ציינה כי הסכום הסופי שסוכם בהסכם הגירושים – 3,678 שקלים – נקבע "מתוך ראייה מפוכחת ואחראית" והוא מהווה ראיה לכך שהאב מסוגל לעמוד בו.
בהקשר הזה השופטת הדגישה כי מאז שההסכם נכרת המשכורת של האב עלתה משמעותית לכ-22,000 שקלים בחודש, ואילו השכר של האם נשאר פחות או יותר אותו הדבר – כ-12,000 שקלים. מכאן, שפער ההכנסות הנוכחי ביניהם עומד על כ-70%-30% לטובת האב.
השופטת הוסיפה כי ההלכה של בית המשפט העליון קובעת כי ההורים יחלקו במזונות שווה בשווה כאשר גם גובה השכר וגם חלוקת הזמנים שווים פחות או יותר. "ככל שפער ההכנסות והפוטנציאל להשתכר בין שני ההורים גדל, הרי שיש משקל גדול יותר לשיקולים כמו חוסן כלכלי של כל אחד מהבתים, סביבה כלכלית תומכת שמקורה אינו בשכר עבודה בהכרח, והחשוב ביותר לייצר תנאים שימנעו יצירת בית עני ובית עשיר", כתבה.
לפיכך, השופטת החליטה שהאב ישלם לבנותיו 3,678 שקלים בחודש ושני ההורים יחלקו שווה בשווה בהוצאות חינוך ורפואה חריגות. האב חויב בהוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 15,000 שקלים.
לא צוינו בפסק הדין שמות עורכי דין בדיני משפחה
עו"ד יורם ביתן עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.