בית המשפט למשפחה בתל-אביב הכריע לאחרונה בתביעה שהגיש גבר גרוש נגד אשתו לשעבר בה דרש דמי שימוש ראויים – מעין תשלום שכירות – עבור מגוריה בדירתם המשותפת. אלא שהשופטת שפרה גליקקיבלה את תביעתו באופן מאד חלקי, ותוך ביקורת על התנהלותו.

בשורה התחתונה, במקום דמי שימוש עבור שבע שנים כפי שביקש, השופטת פסקהלזכותו דמי שימוש בגין כשלוש שנים בלבד, והבהירה כי מעבר לתקופה זו מכירת הדירה המשותפת עוכבה בגללו, ולכן לא יכול להיות שהוא יקצור פירות ממעשיו ומחדליו הבעייתיים.

השניים התגרשו ב-1999, ומאז ניהלו הליכים רבים בערכאות שונות. בשנת 2013, בעזרת בית המשפט המחוזי, השניים הגיעו להסכמה כוללת לחיסול כל המחלוקות הרכושיות והכספיות ביניהם כך שהאיש ישלם לגרושתו 350,000 שקל. סכום זה נפסק בין השאר עקב תביעה נזיקית שהגישה נגדו על מעשים אלימים שבגינם נגזרו עליו 10 חודשי מאסר.

באותה עת (2013) בית המשפט הכריע גם בתביעה לפירוק השיתוף בדירת המגורים שהגיש האיש, וקבע כי אם האישה לא מעוניינת לרכוש את חלקו , דירתם תוצא למכירה, והתמורה תחולק בקיזוז הפיצוי שמגיע לאישה. כעבור 90 יום (המועד שהוקצה לה), האישה הודיעה שאינה מעוניינת לרכוש את הדירה ולכן מונו לה כונסי נכסים.

במסגרת ההליכים שהביאו לפסק דינו של בית המשפט המחוזי, האישה הסכימה לשלם לאיש דמי שימוש מ-2010 ועד ל-2013 (שיתקזזו עם תשלום הפיצוי שהוא חייב לה). בפועל, במשך מספר שנים נוספות מכירת הדירה התעכבה והיא המשיכה לגור בה.

לפני כשנה הגיש האיש תביעה נוספת לדמי שימוש ראויים, וביקש כי היא תשלם אותם עד 2017 – כלומר, על 89 חודשים.

אך גרושתו טענה כי למרות ההסכמות בבית המשפט המחוזי, התובע סיכל בכוונה את עריכת חוות דעתו של אקטואר שמונה לצורך הערכת הדירה ומכירתה, ובכך עיכב את העסקה. בשל התנהגות זו היא טענה כי הוא לא זכאי לדמי שימוש.

לא שיתף פעולה

עו
עו"ד חגית שווקי | צילום: טלי דיגיטלי יוקנעם, יחסי ציבור
לאחר שניתחה את השתלשלות האירועים, השופטת גליק קבעה כי התובע זכאי לדמי שימוש רק עד ליוני 2013 – המועד שהוסכם ביניהם בזמנו. מעבר למועד זה, דרישת התשלום נגועה בחוסר תום לב, קבעה.

בהקשר זה השופטת ציינה כי מחקירתו של האקטואר עלה כי התובע לא שיתף איתו פעולה למרות פניות חוזרות ונשנות ואף הערים עליו קשיים. זה מה שגרם לכך שחוות דעתו התעכבה בשלוש שנים. ורק אחריה התבצע הקיזוז בתשלומים לצורך מכירת הדירה.

לכן השופטת סברה כי "פסיקה של דמי שימוש עד למועד הקיזוז בפועל, מובילה לתוצאה שבה המעוול נהנה מפרות עוולתו. לא ייתכן שהתובע יגרום לעיכוב משמעותי בחוות הדעת ויקבל על כך פרס".

לפיכך התביעה נדחתה בעיקרה אם כי השופטת החליטה שלא לפסוק במקרה הנוכחי הוצאות משפט.

ב"כ התובע: עו"ד ח. לוינגר

ב"כ הנתבעת: עו"ד עירית דגן

עו"ד חגית שווקי עוסק/ת ב- דיני משפחה 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה

המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל