דייני בית הדין הרבני ברחובות חייבו לאחרונה בעל להתגרש מאשתו בשל טענת ״מאיס עלי״ מצד האישה. האישה סיפרה כי הבעל נהג לקלל ולהשפיל אותה ומזה כשנתיים אין ביניהם יחסי אישות. הבעל טען כי יש לחכות עם הגט עד לסיום ההליכים בבית המשפט למשפחה. הדיינים קבעו כי אין הצדקה לעגן את האישה ולהמתין עד סיום ההליכים.
בני הזוג נישאו ב-2013 והביאו לעולם שני ילדים. בתחילת 2019 הגישה האישה לבית הדין הרבני תביעת גירושין ותביעת כתובה בסך 300,000 שקל.
היא טענה כי הבעל הפעיל כלפיה כל השנים אלימות מילולית, נפשית וכלכלית, וכינה אותה בשמות גנאי. לדבריה, בתקופה מסוימת הוא החל לנסות ולבודד אותה מבני משפחתה והוריה ובסופו של דבר אסר על הוריה להיכנס לבית או לראות את הנכדים. כמו כן, הוא נמנע מלקחת חלק במטלות הבית או בטיפול בילדים.
הבעל סירב להתגרש וביקש לנסות שלום בית. הוא טען כי האישה נהגה לגדף ולקלל את הוריו ואסרה עליו להזמין את הוריו לבקר בביתם. לדבריו, מדובר באישה צעקנית וכעסנית שנהגה כלפיו באלימות מילולית וכנגד הילדים באלימות פיזית. כמו כן לדבריו, היא מסרבת זה כמה חודשים לקיים עמו יחסי אישות. לטענתו, הוא חושד כי היא רוצה לקיים קשר עם גבר אחר ונוהגת להתכתב עם גברים ממקום עבודתה בווטסאפ.
בהמשך הבעל חזר בו מבקשת שלום הבית אך טען כי יש להמתין עם הגט עד לאחר שכל ההליכים המשפטיים שנפתחו ביניהם בבית המשפט למשפחה יסתיימו.
מקרה קלאסי
הרב יאיר לרנר כתב כי מדובר במקרה קלאסי של ״מאיס עלי״ של אישה שלא מסוגלת להתקרב לבעל. הם הבהירו כי לפי ההלכה אם אישה טוענת שבעלה מאיס עליה ויש לה אמתלא ברורה מחייבים אותו בגט. בנסיבות אלה, בהן האישה אמרה שהיא לא מסוגלת שהבעל יגע בה וכן שהוא מגעיל אותה הדבר מוכיח שהיא מואסת בו באופן כללי, ובוודאי אינה מסוגלת לקיים איתו יחסי אישות ולכן הבעל חייב לגרשה.
בהקשר זה ציין הדיין כי בטענת ״מאיס עלי״ יש מחלוקת בין הפוסקים. לפי הרמב״ן האישה אינה צריכה לנמק מדוע מאסה בבעלה מכיוון שכמו שיש דעות שונות בעניין אוכל, כך גם ביחס לאנשים ונשים.
פוסקים אחרים כתבו כי טענת מאיס עלי אינו רק עניין של שנאה כללית אלא יש צורך ב״בחילה נפשית להיבעל לגוף זה, והוא סוד מסודות הנפש״. כלומר, יש מחלוקת האם המאיסות צריכה לבהיות רק מיחסי אישות או אפילו מאיסות כללית. במקרה זה, העדויות מעלות כי האישה מואסת בבעל כללית ובוודאי לקייים איתו יחסי אישות ולכן הוא חייב לגרשה.
עוד קבע הדיין כי אין להמתין לסיום ההליכים בבית המשפט מכיוון שאין זכות לצד לעגן את משנהו.
הוא פסק כי עניין הכתובה יידון לאחר שיסתיימו הדיונים הרכושיים בית המשפט.
הרב יהודה שחור הוסיף כי הוכח שהחל מינואר 2019 הצדדים גרים בחדרים נפרדים וחיי האישות ביניהם הופסקו. בנסיבות אלה, הבעל אינו יכול לחייב את האישה להמתין עם סידור הגט עד שיוסדרו על המחלוקות ביניהם. לכן יש לקבוע שהוא חייב לגרש את אשתו מיידית ואם יסרב לגרשה היא יכולה לפתוח נגדו בתביעה להטלת צוויה הגבלה.
הרב ירון נבון הצטרף לתוצאה.
ב״כ התובעת: עו"ד טל קולסקי
ב״כ הנתבע: עו"ד עדיאל ברוך
עו״ד אלה שינפלד עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל