ב-2018 נפטר אב לשתי בנות. בצוואה האחרונה שערך נכתב כי ילדיה של אחת הבנות יזכו בכל הרכוש. בצוואה קודמת הוא הורה שהרכוש יחולק שווה בשווה בין הנכדים לבין בתו הנוספת. הבת שנושלה התנגדה לצוואה המאוחרת וביקשה לקיים את הצוואה המוקדמת. בית המשפט קבע שהנכדים היו מעורבים בשתי הצוואות ופסל אותן. הרכוש יחולק בהתאם לצו ירושה.  

הסב נפטר ב-2018 כשהוא כבן 91. הוא הותיר שתי בנות. 

ב-2014 הוא ערך צוואה בעדים בה הוריש חצי מעזבונו (שכולל דירה בלבד, ששוויה כ-1.1 מיליון שקל) לשלושת נכדיו, ילדיה של בתו. ברקע הדברים קשיים כלכליים של אם הנכדים וחשש שחלקה בעיזבון יגיע לנושים. את המחצית השנייה הוא הוריש לבת הנוספת.

ב-2015 הוא ערך צוואה בפני נוטריון בה קבע שהנכדים יזכו בכל הרכוש תוך שהוא מנשל את בתו השנייה. 

לאחר מותו התנגדה הבת לקיום הצוואה המאוחרת וביקשה לקיים את הצוואה המוקדמת. 

היא טענה כי הצוואה האחרונה אינה משקפת את רצונו של אביה משום שאחותה וילדיה היורשים נטלו חלק ניכר בעריכתה והשפיעו על המנוח השפעה בלתי הוגנת.

היא ציינה שהאב  לא היה כשיר לחתום על הצוואה באותה עת כי סבל ממחלות רבות. לדבריה, אף אישור הרופא הגריאטרי שצורף לצוואה אינו יכול לעזור לנכדים כי נערך כחודש לפני עריכת הצוואה ולא באותו יום.

הנכדים ביקשו לקיים את הצוואה האחרונה. הם הכחישו שהיו מעורבים בעריכתה והבהירו כי הסב היה מאוכזב מהיעדר קשר עם המתנגדת. עוד לדבריהם, הצוואה נערכת לטובתם לנוכח מצבה הכלכלי הקשה של אמם ורצונו של הסב כי הם יתמכו בה כלכלית. 

מעורבות רבה

השופט עובד אליאס מבית המשפט למשפחה בראשון לציון פסל את שתי הצוואות. 

הוא קבע כי כבר ממועד עריכת הצוואה הראשונה הפעולות השונות נעשו לא מיוזמתו של הסב אלא ביוזמת הנכדים ואמם. 

באותה תקופה אביהם של הנכדים נקלע לקשיים כלכליים והחל בהליכי פשיטת רגל. אחד הנכדים, עורך דין בהכשרתו, העיד כי עלה אצלו חשש שהנושים יבואו בדרישות חוב לאמו. לפיכך, ולאחר שנוכח כי הסב מתבגר ומצבו מתדרדר, הוא ערך למנוח את הצוואה הראשונה.

השופט ציין כי אין לקבל התנהלות זו ודי בנתון זה כדי לפסול את הצוואה.

הוא הוסיף כי הנכדים ואמם נטלו חלק ממשי ואסור גם בעריכת הצוואה המאוחרת ולמעשה ״דחפו״ את הסב לעשות את השינוי ולנשל את בתו.

התערבותם זו נפלה על קרקע פוריה במצב בו הסב היה מבוגר מאוד ואיבד חלק ניכר מיכולותיו תוך שהיה תלוי בבתו (אם הנכדים) מכיוון שבתו השנייה (המתנגדת) התרחקה ממנו.

השופט ציין כי הנכדים הם שמצאו את הנוטריון והרופא הפסיכוגריאטרי לצורך בדיקה. הם גם היו נוכחים בבדיקה ולקחו את המנוח למשרד הנוטריון. בנוסף, הם שלחו לנוטריון את קובץ הוורד של הצוואה הראשונה על מנת שיערוך עליו את השינויים.

השופט פסל את הצוואה גם בשל השפעה בלתי הוגנת. הוא קבע בהקשר זה שהמנוח היה עצמאי במידה חלקית בלבד ותלוי בסיוע האינטנסיבי שהעניקה לו בתו, אם הזוכים. 

בנסיבות אלה קבע השופט שעל הצדדים לעתור לצו ירושה על פי דין.

הנכדים חויבו בהוצאות בסך 20,000 שקל.

ב״כ המתנגדת: עו"ד מיכאל וייס

ב״כ הנכדים: עו"ד אמיר גופר

עו״ד מיקי שיפמן עוסק/ת ב- ירושות וצוואות
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל