השופט בן שלו קיבל לאחרונה בקשה של אם לשלושה לעבור עם הילדים ליישוב בו גרים הוריה במרכז הארץ. האב, איש קבע שנותר לגור בדרום, התנגד וטען שהמרחק יביא לניתוק הקשר עם ילדיו. השופט השתכנע שהמעבר הוא לטובת האם והילדים שיזכו למעגל תמיכה. בתוך כך הבהיר השופט לאב כי וויתור מסוים על החופש האישי הוא חלק מההורות.
בני הזוג נישאו ב-2006 והביאו לעולם שלושה ילדים, כיום בני 12,9 ו-4. לפני הפרידה גרה המשפחה באחד היישובים ב״עוטף עזה״. האב הוא איש קבע ופעמיים בשבוע לן בבסיס. בנם הצעיר מאובחן על הרצף האוטיסטי והבת הבכורה סובלת מפוסט טראומה בעקבות המצב הביטחוני.
לאחר הפרידה האם נותרה לגור עם הילדים בבית והאב עבר למושב סמוך לבית הוריו.
בהמשך האם תבעה לעבור עם הילדים למרכז הארץ בסמוך להוריה.
היא ציינה כיום אין במועצה האזורית בה הם גרים פתרון חינוכי לילדי גן בעלי צרכים מיוחדים עם אפיון של אוטיזם. בנוסף, מעגל התמיכה העיקרי שלה נמצא במרכז.
בתיק מונה מומחה שהמליץ לאפשר את המעבר. המומחה קבע שאין פתרון טוב כי אם פתרון המהווה את הרע במיעוטו. המעבר של הילדים עם האם יאפשר לה להמשיך בתפקיד המרכזי אותו נטלה בגידולם. הוא גם יאפשר לבן הצעיר להיות במסגרת המתאימה לצרכיו. מצד שני, המעבר ייצור קושי טכני להמשך קיום הקשר עם האב שכן מדובר במרחק של שעתיים נסיעה.
בנסיבות אלה המומחה המליץ כי בד בבד עם העתקת המגורים תגובש מתכונת להסדר שהות עם האב באופן שהילדים ישהו אצלו 3 מתוך 4 סופי שבוע, יום חול נוסף פעם בשבועיים, חצי מהחגים ו-6 מתוך 9 שבועות של החופש הגדול.
האם ביקשה לאמץ את חוות הדעת. האב טען כי אין לאפשר את המעבר שכן המהלך יפגע קשות בקשר שלו עם הילדים. הוא הוסיף כי גם באזור הדרום ניתן לתת טיפול טוב לבנו והוא מסרב להסדרי השהות שהציע המומחה בנימוק ש״גם לו יש חיים״.
לא רק זכויות
השופט בן שלו מבית המשפט למשפחה בבאר שבע קבע כי לאם אין כל מעגל תמיכה באזור מגוריה הנוכחי שכן כל בני משפחתה גרים במרכז הארץ והיא אינה זוכה לתמיכת משפחת האב.
הוא הבהיר כי רווחתו של ההורה המשמורן, האם במקרה זה, חשובה לטובתם של הקטינים. האם, ההורה הדומיננטי בשגרת יומם של הילדים, זכאית להסתייע בבני משפחתה המתגוררים במרכז הארץ, דבר שיכול לשרת את הקטינים עצמם.
זאת, בייחוד על רקע הבעיות מהן סובלים שניים מהילדים.
עוד קבע השופט כי המתווה שהציע המומחה יסייע להעמקת הקשר בין האב לילדים שכן הוא יאפשר להם לשהות יחד ברוב סופי השבוע. טענת האב כי הדבר לא יותיר לו זמן פנוי אינה יכולה להוות שיקול. ״עצם ההורות לילדים קטינים טומנת בחובה לא רק זכויות, כי אם גם, ואולי בעיקר – אחריות וחובה״, כתב השופט בהקשר זה.
בסיכומו של דבר התיר השופט את המעבר. זמני השהות נקבעו בהתאם להמלצות המומחה, בכפוף לאפשרות שניתנה לאב לוותר על סוף שבוע אחד בהודעה מראש.
ב״כ התובעת: עו"ד אילן אבירם
ב״כ הנתבע: עו"ד כרמל מזוז
עו״ד חיים שכטר עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל