בת 10.5 שהוריה מנהלים מאבק רכושי במסגרת הליך גירושין העבירה תכתובות בין אביה לבין סבתה מהטלפון הנייד של האב, ללא ידיעתו וללא הסכמתו, אל הטלפון הנייד של האם. האם ביקשה לצרף את המסרונים כחלק מראיותיה. בית המשפט למשפחה אישר זאת על אף הפגיעה בפרטיות האיש. לאחרונה נדחה ערעור שהגיש האיש לבית המשפט המחוזי.

בני הזוג נשואים ולהם שלושה ילדים משותפים, בהם קטינה בת 10.5. הם נפרדו ב-2017 ומתנהלים בעניינם הליכים בבית המשפט למשפחה בחיפה.

על שם אחות האיש רשום בית בקיבוץ. בית גרו שתי המשפחות ביחידות נפרדות, באחת האחות ומשפחתה ובשנייה בני הזוג וילדיהם.

ב-2019 הגישה האישה נגד האיש ואחותו תביעה לפסק דין הצהרתי, בו דרשה בעלות חלקית בבית. האיש והאחות הכחישו כי לאישה זכויות כלשהן בנכס וטענו כי הבית כולו שייך לאחות בלבד, ולאיש אין בו זכויות. 

בפתח אחת הישיבות שנערכה ביוני 2021 הודיעו באי כוחה של האישה, עורכי הדין אסף לאור ודנה משולם, כי יש בידם ראיה חדשה - מסרונים בין האיש לבין אמו בעניין בית המגורים - המפריכה את גרסת האיש והאחות.

ביולי 2021 נעתר בית המשפט למשפחה לבקשה לצירוף הראיה וכתב בין היתר כי אמנם מדובר בראיה שהושגה לכאורה תוך פגיעה בפרטיות האיש, אך מדובר בראיה מהותית הנוגעת לליבת המחלוקת.

האיש, שיוצג על ידי עו"ד שקמה עצמון גל, ערער על ההחלטה.

הוא טען כי המסרונים הוצאו שלא כדין ממכשיר הטלפון הנייד שלו, תוך פגיעה בוטה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק הגנת הפרטיות. 

הוא ציין כי המסרונים הושגו דרך שידול בתם הקטנה של הזוג לקחת את הטלפון הנייד של אביה ולייצא ממנו את תוכן התכתבויותיו עם אמו, לרבות התכתבויות אישיות שאינן קשורות כלל לקונפליקט. כל זאת, ללא ידיעתו או הסכמתו.

האישה טענה מנגד כי הקטינה, שמודעת להליך המתנהל בין הצדדים שיחקה ברשות בטלפון של אביה ונחשפה לתכתובת מטרידה בינו לבין אמו ביחס לבית. היא העבירה את התכתובות לטלפון הנייד שלה.

עוד לדבריה, מדובר בראיה מהותית שלא הוכחשה על ידי האיש או אחותו ואם היא לא תוגש, ייגרם לה עיוות דין של ממש.

שקיפות רבה יותר

השופטת אספרנצה אלון מבית המשפט המחוזי בחיפה קיבלה את עמדת האישה ודחתה את הערעור.

היא הדגישה כי הליכים בבית המשפט למשפחה מתנהלים בשקיפות רבה יותר מאשר הליך אזרחי רגיל, ומחייב חובות גילוי מוגברות בין הצדדים. עוד לדבריה, ככל שהראיה חיונית יותר להוכחת האמת כך יגבר משקלה לעומת משקלה של הפגיעה בפרטיות.

לדבריה, חומרת הפגיעה בפרטיות במקרה זה אינה חמורה וקשה כפי שמתאר האיש. הראיה הוגשה לצורך הפרכת טענות האיש והזמת עדותו ועדות אמו באשר לזכותה הלכאורית של האישה בחלק מדירת המגורים. במצב שכזה, היה מקום לקבל את הראיה.

השופטת סיכמה כי החלטת בית המשפט למשפחה נמצאת במתחם הסבירות של שיקול הדעת השיפוטי ובמקרה זה ראוי כי הגנת הפרטיות תיסוג מפני הצורך להבטיח הליך משפטי הוגן.

לא ניתן צו להוצאות.

לפסק הדין המלא בתיק 24072-09-21

ב"כ האיש: עו"ד שקמה עצמון גל

ב"כ האישה: עו"ד אסף לאור ועו"ד דנה משולם

ב"כ האחות: עו"ד יניב ערבה

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.