כשאדם הולך לעולמו ומותיר אחריו בן זוג, הורים או ילדים שאינם מסוגלים לדאוג לעצמם הם זכאים, במקרים מסוימים, לקבל "מזונות מן העיזבון".

מהם מזונות מן העיזבון?

חוק הירושה קובע שלקרובי משפחתו של אדם שנפטר קיימת זכות עצמאית לקבל מזונות מהעיזבון אם הם נזקקים ואינם יכולים לספק את צרכיהם הבסיסיים.

חשוב להדגיש שזכות זו אינה תלויה בצוואתו של הנפטר והיא קיימת גם אם הוא לא כלל את אותם קרובים בחלוקת הרכוש ואף במקרים בהם הוא הורה מפורשות אחרת.

מי הזכאים?

בקשה לקבל מזונות מן העיזבון יכולה להיות מוגשת על ידי בן זוגו של המנוח, ילדיו הקטינים, ילדו הנכה, ילדים בגילאי 18-23 אם בית המשפט סבור שיש לפסוק להם מזונות מן העיזבון וכן הוריו אם הוא תמך בהם ערב מותו.

גם ילדים מאומצים, ילדים מחוץ לנישואין ואפילו נכדים אשר התייתמו מהוריהם או שהדאגה לפרנסתם הייתה על המנוח ערב פטירתו יכולים להיות זכאים למזונות אלה.

החוק קובע שאם הכספים והרכוש שהותיר המנוח אינם מספיקים כדי לספק את צרכיהם של כל הזכאים למזונות, בית משפט רשאי לפסוק מזונות ל"אלה הנראים לו כזקוקים להם ביותר".

השיקולים לפסיקת מזונות מן העיזבון

בפסיקת המזונות בית המשפט יבחן בין היתר מהו שווי העיזבון (היקף הנכסים שהותיר הנפטר), מה אמור לקבל הזכאי למזונות בחלוקת הירושה (בהתאם לצוואה או לחוקי הירושה הרגילים), מה הייתה רמת החיים של הזכאי ערב פטירתו של המנוח והאם חל שינוי בצרכיו בעקבות הפטירה, אילו הכנסות יש לזכאי, מה היקף רכושו והאם הוא זכאי למזונות ממקורות אחרים. במקרה שמדובר בבן זוג בית המשפט יבחן גם מה מגיע לו מכוח הקשר הזוגי שקיים עם המנוח (למשל מתוקף הסדר ממון או כתובה).

מבחן הנזקקות

תכלית הסדר המזונות מן העיזבון היא סוציאלית כשברקע גם מטרה חברתית – למנוע מצב שבו אדם הזכאי למזונות איננו מקבל אותם והמדינה צריכה להיכנס בוואקום שנוצר. חשוב לדעת שמזונות יפסקו מתוך העיזבון רק לקרוב משפחה "נזקק" שמוכיח את אי יכולתו לספק את צרכיו הבסיסיים.

העניין מהותי במיוחד כאשר המנוח מותיר אחריו צוואה המדירה או מצמצמת את חלקו של מי שזכאי למזונות מעיזבונו. כלומר, מצב בו הזכאות למזונות מן העיזבון "מתנגשת" עם החובה לקיים את רצון המת מכוח צוואה.

גילה עיני
גילה עיני | צילום: אלבום פרטי, פסקדין
בתי המשפט נוקטים לא אחת בפרשנות מצמצמת של מבחן הנזקקות ולא פרשנות מרחיבה. הכלל הוא שיש לקיים את רצון המת והחריג לכלל הוא הזכאות למזונות למי שהודר או הוגבל בצוואה. תשלום "מזונות הכרחיים" בלבד מהווה אפוא פגיעה נסבלת ברצון המת ולא פוסקים לזכאי למזונות מעבר לכך.

הגשת הבקשה

בקשה לקבלת מזונות מן העיזבון צריכה להיות מוגשת לבית המשפט טרם חלוקת העיזבון. לעתים בית המשפט ידון בבקשה גם אם הוגשה בחצי שנה הראשונה שלאחר חלוקת העיזבון, אם הנסיבות הצדיקו את השיהוי.

כיצד משולמים המזונות?

אם הבקשה למזונות מן העיזבון מתקבלת, בית המשפט קובע כיצד הם ישולמו לזכאי והוא רשאי לקבוע תשלום חד פעמי (מלא או חלקי) או תשלום חודשי.

כאשר מזונות מן העיזבון נפסקים בתשלומים (קרי, לא ב"מכה אחת"), כל אחד מהצדדים רשאי להגיש בהמשך בקשות לשינוי. לדוגמה, החלפת התשלומים בתשלום חד פעמי, שינוי אופן תשלום המזונות וכו'.

כך, ניתן להגיש בקשה להגדלת או הפחתת המזונות אם השתנו הנסיבות או נחשפו עובדות חדשות שלא היו ידועות קודם.  

הגדלת העיזבון לטובת תשלום המזונות

אם הזכאים למזונות אינם יכולים לקבל את מזונותיהם מן העיזבון מאחר שהיקף הכספים או הנכסים אינו מספיק, בית המשפט רשאי להכליל במסגרת העיזבון נכסים שהמוריש נתן ללא תמורה בשנתיים שלפני פטירתו (לא כולל תרומות ומתנות לפי הנהוג בנסיבות העניין ועל פי דין).

במסגרת זו בית המשפט יכול לחייב את מי שקיבל את הנכס להשיבו אל העיזבון או אפילו לשלם את המזונות עד סכום מסוים. כמובן שאם המקבל נתן תמורה בעבור הנכס הוא רשאי להפחית את התמורה מהסכום.

עורכת דין גילה עיני עוסקת בדיני משפחה ובירושות וצוואות

למאמר המקורי