השופטת מיכל ברדנשטיין דחתה לאחרונה בקשה שהגישה אם לפעוט בו 3.5 בה ביקשה לבטל את ההורות של בת זוגה לשעבר. השתיים נפרדו כשהקטין היה כבן שלושה חודשים ולאחר שניתן צו הורות ביחס לבת הזוג. אף שבת הזוג הסכימה לבקשה ואינה בקשר עם הקטין, השופטת הבהירה כי מעמדו של צו הורות פסיקתי הוא כשל צו אימוץ והוא יבוטל רק במקרים חריגים ביותר, וזה אינו המקרה.
התביעה הוגשה על ידי האם הביולוגית של הקטין, בהסכמת בת זוגה לשעבר, שהורותה כוננה באמצעות צו הורות פסיקתי במאי 2018, כחודש לאחר לידת הקטין.
התובעת סיפרה שיחסי בנות הזוג עלו על שרטון זמן קצר מאוד לאחר מתן צו ההורות הפסיקתי. היא הוסיפה כי מאז היותו של הקטין בן שלושה חודשים ועד היום, כשהוא כבר כבן 3.5, בת הזוג פגשה אותו פעמים ספורות והיא אינה מעוניינת לפגוש אותו יותר. למעשה, היא אינה קיימת בעולמו כלל.
התובעת הוסיפה כי בנסיבות אלה הותרת רישום בת הזוג כהורה נוסף היא בבחינת רישום ריק מתוכן שישפיע לרעה על המשך התפתחותו של הקטין, ולכן היא אינה לטובתו.
היועץ המשפטי לממשלה התנגד לביטול צו ההורות. הוא ציין כי צווי הורות פסיקתיים הם סופיים ולא ניתן לבטלם אלא במצבים חריגים ביותר, וכי יש להחיל את המתווה הקבוע בחוק האימוץ בעניין ביטול צו אימוץ. לשיטתו, לא מתקיים התנאי שטובת הקטין מחייבת את ביטול הצו.
לתיק הוגש תסקיר עובדת סוציאלית שציינה את התפתחותו משביעת הרצון של הקטין מכל הבחינות. העו"סית עמדה על כך שגם בת הזוג היא אדם נורמטיבי, ששם לנגד עיניו את טובת הקטין, וסברה כי הנתק בקשר בינה לקטין הוא בר תיקון.
העו"סית העלתה חשש כי ביטול צו ההורות הפסיקתי עלול לתמרץ את מחיקת סיפור תכנונו והבאתו לעולם של הקטין בזוגיות המשותפת של שתי האמהות וכי קיומו של סוד בחייו, במקרה כזה, תסב לו נזק. לפיכך היא המליצה להותיר את צו ההורות על כנו, תוך טיפול בסוגיית חידוש הקשר בין בת הזוג לבין הקטין.
הורות היא הורות
השופטת מיכל ברדנשטיין מבית המשפט למשפחה בירושלים דחתה את הבקשה. היא כתבה כי צו הורות פסיקתי הוא למעשה צו אימוץ "מרוכך" וההסדר לביטולו יהיה זה הקבוע בסעיף 19 לחוק האימוץ.
היא קבעה שלא התקיימו התנאים בסעיף. בכלל זה, לא התקיימו נסיבות שלא היו ידועות בשעת מתן הצו. "פרידת בני זוג, גם אם היא מלווה בקונפליקט גבוה, אינה עילה לביטול צו אימוץ", כתבה.
עוד ציינה השופטת כי ביטול הצו אינו רצוי גם מבחינת מדיניות שיפוטית, שצריכה לתמוך בחיזוקם ובבלתי הפיכותם של צווי הורות פסיקתיים.
עוד קבעה השופטת כי טובת הקטין אינה מחייבת את ביטול הצו, להיפך. יש פוטנציאל לפגיעה משמעותית בקטין אם יבוטל הצו, והוא עשוי לחוות את התנתקות בת הזוג מעולמו כנטישה. זאת ועוד, יש סיכוי כי המציאות בה קיים נתק בין בת הזוג לבין הקטין תשתנה בעתיד, כשבת הזוג תתגבר על הפרידה ותוך חידוש הקשר בסיוע גורמים מקצועיים.
לא ניתן צו להוצאות.
לפסק הדין המלא בתיק 10409-04-19
ב"כ התובעת: עו"ד ניר כחלון
ב"כ משרד הרווחה: עו"ד הדר איצקוביץ
ב"כ בת הזוג: בעצמה
עו"ד יעל ורד עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.