בבית משפט השלום בבית שמש נדחתה לאחרונה תביעה שהגישה אישה בשם בעלה החסוי שסובל ממאניה-דיפרסיה. התובעת טענה שהנתבעת, אישה שהייתה בקשר עם בעלה, ניצלה את מחלתו כדי לקחת ממנו מאות אלפי שקלים. בפסק הדין נקבע בין היתר כי התובעת לא הוכיחה שהנתבעת הייתה מודעת למצבו הנפשי של הבעל או שההעברות בוצעו בתקופה בה המחלה הייתה פעילה.
בתביעה, שהועמדה על סכום של 651,698 שקל, טענה האישה כי בין השנים 2015-2017 בעלה העביר לנתבעת כספים בהיקף נרחב תוך שהיא מודעת למצבו הנפשי ומנצלת אותו.
היא הבהירה כי בעלה סובל מהפרעה דו קוטבית (מאניה דיפרסיה) עוד משנת 1995 והוא הכיר את הנתבעת, אם חד הורית, כשנכנס לחנות הפרחים שלה. האישה הוסיפה כי לבקשתה היא מונתה כאפוטרופסית של בעלה ב-2017, לאחר שהבינה שהוא מרוקן את חשבונותיהם וחסכונותיהם לטובת הנתבעת.
לטענתה, הנתבעת ניצלה את מצבו של בעלה ואת העובדה שהשיפוט שלו בענייני כספים לקויה והרבתה להפנות אליו בקשות כספיות. כל זאת, תוך הצגת מצג שווא של נזקקות, עוני וטיפול בילדים קטנים שהיו למעשה בגירים באותה עת.
הבעל עצמו הגיש תצהיר בו טען כי נוצל בידי הנתבעת ונסחט על ידה רגשית אף שניסה להביא לידיעתה במעורפל כי הוא מצוי "בתקופה טובה" בחייו. לדבריו, הוא קיווה וייחל לכך שהנתבעת תשכיל להבין שמצבו הנפשי אינו כשורה ועליה להפסיק לבקש ממנו טובות כספיות בעודו נעדר כל שיקול דעת הגיוני וסביר.
לטענת הנתבעת, ההעברות בוצעו מרצונו החופשי של האיש ומבלי שהייתה לה יכולת לזהות את מצבו הנפשי. הוא הוסיפה כי חלק מסכומי הכסף שנמשכו לכאורה מחשבונו של האיש לא הגיעו כלל לידיה.
לטענתה, האיש זמם מלכתחילה לנצל אותה לשם הברחת כספים מאשתו, וזאת לקראת תכנון גירושיו ממנה ומתוך מטרה לנשל אותה מדירתה.
לדבריה, היא מילאה את כל דרישותיו והיה ביניהם יחס חברי וחם וקירבה שכללה מפגשים, שיחות והודעות.
לא הייתה מודעת למצבו
סגן נשיא בית משפט השלום בבית שמש, השופט שמואל הרבסט, דחה את תביעה.
הוא קבע כי אמנם הוכח שהיו העברות כספיות בשיעור של עשרות אלפי שקלים מחשבון התובע לחשבון הנתבעת, אך לא הוכח כי כלל סכומי הכסף שנמשכו מחשבונו הופקדו בחשבונה ולא ברור הסכום המדויק שקיבלה.
עוד קבע השופט כי התשתית הראייתית ביחס למצבו הנפשי של התובע במועד ההעברות הייתה חסרה. לקביעתו, ייתכן שהתובע אכן סבל ממצב נפשי סבוך (מה שלא הוכח) אך יחד עם זאת, לנתבעת לא הייתה דרך של ממש לדעת זאת.
״לא הוכח כי הנתבעת יכולה הייתה להבחין במאניה ממנה סבל החסוי או באי יכולתו לסרב לבקשותיה לעזרה כלכלית״, כתב השופט.
השופט התרשם עוד שמערכת היחסים בין הצדדים הייתה ידידותית וולונטרית, בה שני הצדדים מעוניינים בהמשך הקשר ויוצאים ממנו נשכרים, אם ברווח רגשי או כלכלי ואם ברווח הלקוח מתחומים אחרים.
הוא סיכם כי מדובר במערכת יחסים בין שני בגירים ואין ראיות לכך שבתקופה הרלוונטית האיש היה חסר ישע ושהנתבעת ניצלה אותו באופן מתוחכם.
לא ניתן צו להוצאות.
ב״כ התובע: עו"ד ר. דיין
ב״כ הנתבעת: עו"ד ת. רובין
עו״ד אריה חגאג עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.