בית המשפט למשפחה בחיפה דחה לאחרונהבקשה של אם לתינוק כבן שנה וחצי לעבור למרכז הארץ לאחר שתצא ממרכז לנפגעות אלימות במשפחה בו היא שוהה עקב תלונה על אלימות מצד האב (שנסגרה). השופטת ענבל קצב-קרן קבעה כי בני הזוג קבעו את מושבם בצפון ולא במרכז, וכי האם לא הוכיחה כי המעבר ייטיב עמה ועם הילד. מנגד, התנהלותה במהלך המפגשים במרכז הקשר העלתה חשש כי המרחק יפגע בהתפתחות החשובה של הקשר בין האב לבנו.
במסגרת הבקשה שהגישה לפני מספר חודשים טענה האם כי עד שהכירה את האב התגוררה במרכז הארץ, שם יש לה חברים ומערכת תמיכה שאין לה בצפון.
בית המשפט הזמין תסקיר של עובדת סוציאלית, וזו המליצה לאשר לאם את המעבר אף כי ציינה שייתכן שהדבר יקשה על הרחבת המפגשים בין האב לבין הילד, שכיום מתקיימים במרכז קשר. האם ביקשה לאמץ את המלצת התסקיר והבטיחה שתביא את הילד למפגשים.
מנגד טען האב כי טובת בנו להישאר בצפון. לטענתו, האם הזניחה את הילד ונהגה כלפיו ברשלנות פושעת. עוד הוא טען כי מדובר באישה שסובלת מדיכאון אחרי לידה ויש לה נטיות אובדניות.
האב התנגד להמלצת התסקיר וטען כי העובדת הסוציאלית הייתה מוטה לטובת האם וכי היא כלל לא בדקה איזה מקום מגורים ייטיב עם הילד. עוד הוא טען כי לאם אין שום קשר למרכז והסיבה היחידה שהיא רוצה לעבור לשם זה כדי להתרחק ממנו.
התגרתה וקיללה
השופטת קצב-קרן הסבירה כי ההחלטה בבקשה צריכה להתקבל לאחר בחינת טובת הקטין ואיזון הזכויות של כל אחד מההורים: זכות האם לחיות היכן שתרצה לעומת זכות האב לקשר רציף עם בנו.
השופטת ציינה כי עקרונית אין לילד בעיה לעבור למקום מגורים חדש בהתחשב בכך שעוד מעט יצא מהמקלט וממילא יצטרך להסתגל למקום מגורים חדש.
בשאלה מי מההורים מיטיב עמו, השופטת התרשמה כי שניהם אוהבים את הילד ודואגים לו, וכי הקשר בינו לבין האב הולך ומפתח בצורה טובה ובריאה. בתוך כך דחתה השופטת את טענות האב נגד האם והבהירה כי דיכאון אחרי לידה אינו שולל יכולות הוריות טובות.
מצד שני, השופטת ציינה כי התלונה נגד האב נסגרה והמשטרה דיווחה ששלחה את האם למקלט רק משום שלא היה לה מקום אחר לשהות בו.
לבסוף, מה שהכריע את הכף הוא התנהלות האם במפגשים במרכז הקשר והצהרותיה בבית המשפט – שהעלו חשש שרגשותיה השליליים כלפי האב יובילו לסיכול האפשרות להרחיב את המפגשים עם בנו אם תתרחק למרכז.
השופטת ציינה כי בתסקיר נכתב כי האם התגרתה באב וקיללה אותו בנוכחות הילד ואף סירבה לצאת מהמפגש עד שאיימו במאבטח. בנוסף השופטת התרשמה מדברי האם שהצהירה כי אינה מעוניינת שבנה יגדל להיות כמו אביו.
השופטת סברה כי התנהלות זו מעלה חשש שברגע שהאם תצטרך להשקיע בהסעות בתדירות גבוהה – היא לא תעשה זאת. לצד זאת, האם לא הביאה סיבה מהותית למעבר למרכז למעט "תחושת ביטחון".
בנסיבות אלה השופטת החליטה לסטות מהמלצת העו"ס ודחתה את הבקשה.
לחצו כאן לקריאת ההחלטה בתלה"מ 8026-03-18
שמות באי הכוח לא צוינו בפסק הדין
עו"ד סמדר נבות עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל