1,800 שקל מזונות ועוד 1,000 שקל לכל היותר על מדור: אלה הסכומים בהם חויב לאחרונה אב ל-2 לשלם לאשתו לשעבר עבור ילדיהם. בכך דחתה השופטת מורן ואלך-ניסן מבית המשפט למשפחה בפתח-תקווה את חלק הארי של תביעת האישה לתשלום מזונות ומדור בסך של 10,098 שקל. "מצאתי כי גובה צרכי הילדים המפורטים בתביעת המזונות ובבקשה למזונות זמניים מופרזים", נימקה.
הצדדים הם הורים פרודים כאשר במועד הגשת תביעת המזונות, ביולי 2020, היו ילדיהם בני 7.5 וחצי שנה. בשלב מסוים נקבע שהאב ישלם מזונות זמניים בסך 2,350 שקל. ואולם כשנתיים לאחר הגשת התביעה הוא ביקש לבטל את המזונות או לכל הפחות להפחיתם, בנימוק שהצדדים מקיימים זמני שהות שוויוניים ואין הצדקה לחייבו בתשלום.
האב הוסיף שמעבודתו כנהג מונית הוא מרוויח 6,000 שקל בלבד בחודש, כך שתביעת האם לחייבו במזונות העולים משמעותית על הכנסתו הינה חסרת תום-לב. לדבריו, הוצאות הילדים הנקובות בתביעה מנופחות ומופרזות. בתוך כך סיפר האב שעובר להגשת התביעה דרשה ממנו התובעת 3,000 שקל בלבד, ואילו כעת היא שילשה את בקשתה.
לסיום טען האב שאשתו מרוויחה כפול ממנו בעבודתה כמנהלת משאבי אנוש ומשכך אין הצדקה לחייבו במזונות כלל.
לעומתו טענה האישה שדווקא האב הוא שמשתכר כפול ממנה. לדבריה, תלוש משכורתו בסך 6,000 שקל הוא פיקטיבי, ובפועל הוא מקבל סכומים נוספים מעבודתו, במזומן ובצ'קים, כך שהכנסתו האמיתית נעה בין 12,000 ל-15,000 שקל. האם הוסיפה שהאב עובד רק בלילות ולא מממש את מלוא פוטנציאל ההשתכרות שלו – כך שהוא מסוגל להרוויח אף יותר מזה.
רצתה השתתפות במנוי ל"ידיעות"
השופטת ואלך-ניסן קיבלה את טענת האם לפיה לאב הכנסות נוספות מעבר לזו המוצהרת בתלוש השכר. היא ביססה את קביעתה על שורת הפקדות שביצע האב במזומן ובצ'קים לחשבון המשותף בתקופה שקדמה לפירוד, של סכומים העולים באופן ניכר על 6,000 השקלים עליהם הצהיר.
עוד ציינה השופטת שבשנים 2015-2019 הופקדו מחשבון אחר, שאינו של הצדדים, כספים לקופת כינוס, על רקע פשיטת רגל אליה נקלע האב בתקופה הזו. משמעות הדברים היא שלצדדים, ובפרט לאב, היו הכנסות נוספות מעבר לסכומים שהופקדו בחשבון המשותף.
בנסיבות אלה קבעה השופטת שהכנסתו החודשית של האב הינה 13,000 שקל לכל הפחות.
לצד זאת ציינה השופטת שהאישה הפריזה בתביעתה. כך, רק על ביגוד, הנעלה, מתנות וצעצועים לשני ילדיה טענה האם שהיא מוציאה לכאורה 2,900 שקל בחודש – באופן המנוגד לרמת החיים הנטענת שכללה כאמור פשיטת רגל של האב.
השופטת אף מתחה ביקורת על הוצאות בלתי רלוונטיות שכללה האישה בתביעתה להוצאות אחזקת מדור, כגון מנוי לעיתון "ידיעות אחרונות" ומוצרי חשמל לבית. כמו-כן היא דרשה השתתפות בהוצאות דלק, אף שהיא מקבלת דלקן מעבודתה.
בסופו של יום קבעה השופטת שעל האב לשלם מזונות בסך 400 שקל עבור בתו ו-1,400 שקל עבור בנו, וכשהבן יגיע לגיל 6 יופחתו גם מזונותיו ל-400 שקל. עוד נקבע כי האב יישא ב-20% מהוצאות המדור עד לתקרה של 5,000 שקל לחודש, כלומר לא יותר מ-1,000 שקל בחודש.
בשל ההפרזה בסכום הנתבע חויבה האישה לשלם לאב הוצאות בסך 5,000 שקל.
ב"כ האם: עו"ד אמיר זבולון
ב"כ האב: עו"ד מורן גוהר
עו"ד לירן פרידלנד עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.