השופטת אביבית נחמיאס קיבלה לאחרונה בקשה של אב להיפגש עם בתו מחוץ למרכז קשר. מדובר בילדה שנולדה מקשר שניהלו הצדדים מחוץ לנישואים והיא גדלה עם אמה ובעלה. מאז 2016 האב פגש בבתו רק במרכז קשר, כדי למנוע חשיפתה לזהות אביה בגיל הרך. טענת האב כי לאחר שהסוד התגלה והילדה מודעת לזהות אביה אין עוד צורך בפגישות מפוקחות התקבלה.
בני הזוג ניהלו מערכת יחסים אינטימית מחוץ לנישואים מקשר זה נולדה הילדה ב-2011.
לאחר לידת הילדה יחסיה של האם עם בעלה שוקמו והילדה גדלה עם האם, בעלה ושני ילדיהם. בשנים הראשונות לחייה סברה הילדה כי אביה הוא בעלה של האם.
הצדדים הם יהודים אך מאחר שבעלה של האם אינו יהודי, התאפשרה בדיקת רקמות שהוכיחה את זהות האב.
עד גיל שנתיים ראתה הילדה את אביה מעת לעת בהסכמת ההורים. ב-2016 נקבעו זמני שהות בין האב לקטינה במרכז קשר, בין היתר, מתוך רצון למנוע חשיפתה לזהות אביה בגילה הרך. בחלוף הזמן חשפה האם את הקטינה לזהותו של אביה הביולוגי.
בשלב מסוים הפסיק האב את המפגשים במרכז הקשר, לדבריו, כדי לא ליצור בליבה של בתו הרגשה כי הוא אב "פגום". במקביל הוא הגיש בקשה להסדרת זמני השהות מחוץ למרכז קשר.
לטענת האב, האם מסיתה את הקטינה ואף גורמת לניכור הורי ופוגעת בזכותו הבסיסית לראות את ילדתו מחוץ למרכז הקשר.
מנגד טענה האם, כי קיום מפגשים מחוץ למרכז הקשר מנוגד לטובת הקטינה ואף עלול לפגוע בה. היא ציינה כי לאב שני אחים שריצו מאסר ויש לו אחות שמכורה לסמים קשים. היא ציינה כי האב הסיע בעבר את הילדה ללא כיסא בטיחות ואף ללא רישיון, וכמו כן, אפשר לה להיכנס לבריכה בצימר ללא אטמי אוזניים מה שגרם לה לדלקת באוזן.
מענה זמני
סגנית נשיא בית המשפט למשפחה בצפת, השופטת אביבית נחמיאס, כתבה כי מהדיווחים שהוגשו לתיק במהלך השנים, לא הובאה כל ראיה לכך שהאב מהווה סכנה כלפי הקטינה או שהוא עלול לפגוע בה, ואף הקטינה איננה חשה מאויימת מפניו ולא הביעה כל חשש ממנו.
השופטת הבהירה כי מבלי להקל ראש בהתנהגויות שתיארה האם, אין בהם כדי להעיד על סכנה שנשקפת לקטינה מאביה המצדיקה קיום מפגשים במרכז קשר. הדברים נכונים גם ביחס לטענות ביחס לבני משפחתו של האב.
היא הדגישה כי לא כל ליקוי שנמצא בבחינת מסוגלות הורית, יש בו כדי לקבע קיום מפגשים מפוקחים בין הורה לקטין. ״מסקנה שכזו עלולה למנוע מהורים להסכים לבצע בחינה למסוגלות הורית מתוך חשש כי יבולע להם, ויוטל עליהם "אות קין" לנצח״.
לכך יש להוסיף, כי מפגשים במרכז הקשר מעצם טיבם וטבעם נועדו לתת מענה זמני ולא להוות אכסניה קבועה למפגשים בין הורה לקטין עד הגיעו לבגרות.
כיום לאחר שהאם בישרה לקטינה את זהות אביה הביולוגי, ומשלא נקבע כי האב מסוכן לקטינה, אין עוד הצדקה לקיום מפגשים בפיקוח, סיכמה השופטת.
היא הורתה על מהלך הדרגתי שבמסגרתו בתום חצי שנה יוכל האב להיפגש עם בתו ללא פיקוח.
לא ניתן צו להוצאות.
ב״כ התובע: עו"ד גבי אלמשעלי
ב״כ הנתבעת: עו"ד עמיהוד בורוכוב
עו"ד רחל דון יחייא עוסק/ת ב- דיני משפחה
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.