על פי כתב האישום, בתחילת 2016 איימה אישה שסובלת מסכיזופרניה על מדריכה במרכז שיקום כי תהרוג אותה. כשנעצרה למחרת נמצא על גופה סכין. המדינה שלחה לאישה מכתבים על הכוונה להגיש נגדה כתב אישום אך כולם חזרו. השופט יוסי טורס ביטל לאחרונה את ההליך לאחר שקבע שהיה צריך לשלוח את המכתב לאפוטרופוס שמונה לאישה.
בבקשה שהגישה הסניגורית נטען כי יש לבטל את כתב האישום מאחר שהמדינה הפרה את החובה המוטלת עליה כשלא קיימה הליך שימוע כדין לנאשמת לפני תחילת ההליך.
לדבריה, המדינה אמנם שלחה שלושה מכתבים לנאשמת בהם יידעה אותה על הכוונה להגיש נגדה כתב אישום ועל זכותה לבקש שימוע אך כולם חזרו בשל ״מען לא ידוע״ ולא הגיעו לידיעת הנאשמת.
עוד ציינה הסנגורית שבפברואר 2017 ולאחר ששניים מהמכתבים חזרו שוחח נציג המאשימה עם הנאשמת טלפונית. בשיחה מסרה הנאשמת את כתובתה המעודכנת וציינה שיש לפנות לאפוטרופוס שלה. למרות זאת, לא נעשתה פנייה לאפוטרופוס אלא נשלח עוד מכתב לנאשמת שגם הוא חזר.
הסנגורית הדגישה כי מדובר באישה שסובלת מסכיזופרניה וגרה בדיור מוגן. בנסיבות אלה לדבריה היה על המאשימה ליצור קשר עם האפוטרופוס שלה ולוודא את הגעתו של המכתב לידיו.
המדינה טענה מנגד כי מילאה את חובתה כששלחה לנאשמת מכתבים לשלוש כתובות שונות, אחת מהן כתובת שהנאשמת עצמה מסרה.
לדבריה, לא נפל כל פגם בהתנהלותה והיא עשתה את המוטל עליה לפי החוק כך שאין הצדקה לבטל את כתב האישום.
נתונים מיוחדים
הוא הדגיש כי החוק אינו מחייב את המאשימה לשלוח את המכתב לכתובת בה מתגורר החשוד בפועל, אלא לכתובת ״הידועה לה״. את המונח ״כתובת ידועה״ יש לפרש באופן שיגשים את מטרת החוק להביא לידיעת החשוד את זכות השימוע שלו.
השופט ציין שמינוי אפוטרופוס לאדם בגיר נעשה רק אם מדובר במי שהוכרז פסול דין או שאינו יכול לדאוג לענייניו. כך, המאשימה הייתה אמורה להבין מהעובדה שמונה לנאשמת אפוטרופוס שיש להתייחס אליה באופן שונה מהרגיל.
״מה התועלת במשלוח מכתב משפטי המודיע על הזכות לפנות בבקשה מנומקת להימנע מהגשת כתב אישום למי שאינו מסוגל לנהל את ענייניו?״ תהה השופט.
השופט קבע שהיה על המאשימה לאתר את האפוטרופוס של הנאשמת וליידע אותו על הכוונה לפתוח בהליכים והיא יכלה לעשות כן בשיחת טלפון פשוטה לאפוטרופוס הכללי.
השופט הוסיף שבמקרים בהם מונה לאדם אפוטרופוס קיימת להליך השימוע תכלית חשובה ורחבה יותר מאשר במקרים רגילים, בשל נתוניו המיוחדים של החשוד.
עוד הוא הדגיש כי הצורך בעריכת שימוע בא למנוע את הפגיעה בחשוד הנובעת מעצם הגשת האישום. כמו כן, לא ניתן לקיים את השימוע בדיעבד תוך הותרת כתב האישום תלוי ועומד שכן בנסיבות אלה לא תקבל הנאשמת הזדמנות הוגנת לשכנע שיש להימנע מההליך.
ב״כ המאשימה: לא צוין
ב״כ הנאשמת: עו״ד פלילי י. יורין
עו"ד אברהם (בומה) ברחד עוסק/ת ב- פלילי
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין