סגנית נשיא בית משפט השלום בתל-אביב נעה תבור החליטה לזכות נאשם בפריצה לבית עסק בגבעת שמואל למרות ראיות חזקות שקשרו אותו לביצוע העבירות, כיוון שנתפסו בחיפוש ומעצר לא חוקיים. "מצאתי כי במקרה שלפני בתהליך איסוף הראיות נשכחו כללי בסיס וראיות הוגשו תוך הפרה של זכויות יסוד", כתבה.
בתחילת השנה פתחה המשטרה בחקירה של מכת פריצות בעסקים בגבעת שמואל. אחת הפריצות הייתה בפיצרייה אבל מאחר שבקופה לא היה כסף לא נגנב דבר בפועל. באותה פיצרייה אותרה טביעת נעל על הדלפק, ובמסגרת פעילות מודיעינית תפסה המשטרה ארבעה ימים לאחר מכן חשוד בתל-אביב, עצרה אותו ומצאה אצלו בתיק שני אזמלים שמהווים כלי פריצה.
יומיים לאחר מכן, בוצע חיפוש במלונית ברחוב בוגרשוב בה שהה החשוד עם בת זוגו לפני המעצר. בין החפצים שהשאירו נמצא זוג נעליים. בדיקת דנ"א העלתה כי הן שייכות לחשוד ונמצאה התאמה מלאה בינה לבין טביעת הנעל שאותרה בפיצרייה. על סמך הראיות האלה הגישה המשטרה כתב אישום נגד שייחס לחשוד – כעת הנאשם – עבירות של פריצה לבית עסק והחזקת כלי פריצה.
כמו במשטרים אפלים
הראיות נגד הנאשם היו חזקות מאוד ומאחר שבחר בזכות השתיקה הדרך להרשעה הייתה לכאורה סלולה. אלא שסגנית נשיא בית משפט השלום בתל אביב נעה תבור החליטה לפסול את הראיות כיוון שנתפסו תוך פגיעה חמורה בזכויות היסוד של הנאשם.
השופטת ציינה כי את כלי הפריצה השיגה המשטרה באמצעות מעצר לא חוקי שבוצע ללא צו וללא עילה למעצר כזה. "מדינת ישראל אינה נמנית בשום אופן עם אותם משטרים אפלים בהם יכולים כוחות שלטון לגשת אל אדם ברחוב ולהעבירו למתקן כליאה כך סתם ללא עילה וללא צו שיפוטי", כתבה. התוצאה של הפגיעה החמורה הזו בחירויות האדם, קבעה השופטת, חייבת להיות פסילת האזמלים כראיה.
גם החיפוש במלונית נעשה ללא צו או עילת חיפוש ללא צו או קבלת הסכמה מהנאשם. "חיפוש בחפצים שהשאיר אדם בחדר בבית מלון מהווה פגיעה רבת עוצמה בזכות לפרטיות", כתבה השופטת. היא הבהירה כי לא הייתה שום דחיפות לעשות זאת מבלי לפנות קודם לשופט ולהצטייד בצו. "לא היה חשש כי בתוך התיק פצצה מתקתקת", העירה.
השופטת הבהירה כי עצמת אי החוקיות של החיפוש הייתה גדולה משום שהוא גם נערך ללא שני עדים וללא תיעוד. "החוסר בתיעוד החיפוש באופן מסודר וביצועו ללא עדים הוא בעל משמעות במקרה שלפני ולא ענין תאורטי או טרחני", כתבה. "בשל העדר תיעוד לא ברור כלל כיצד הגיעה דגימת דנ"א של הנאשם אל הנעל ולא ניתן לשלול אפשרות כי החומר הועבר אל הנעל תוך כדי ביצוע החיפוש והתפיסה על ידי השוטרים עצמם או בשל מגע עם בגדים אחרים שנגעו זה בזה בתהליך איסוף החפצים... הפגם בחיפוש ובתפיסה הביא לאבדן כל כוחה של ראיית ה-דנ"א".
השופטת קבעה כי אכן יש קושי בזיכוי אדם שיש ראיות שקושרות אותו לביצוע העבירה. אבל בהקשר הזה היא כתבה כי "המחיר הציבורי בזיכוי הנאשם יחסוך מחיר ציבורי עתידי של פגיעה בזכויות יסוד של אנשים תמימים שהחשדות נגדם אינם מבוססים. האמירה של בית המשפט צריכה להישמע בבירור. חוקי מדינת ישראל חלים על משטרת ישראל".
בשם המדינה (מדור תביעות ת"א): עו"ד שפי שטרצר
ב"כ הנאשם: עו"ד פולינה סורין, עו"ד סתיו כהן
עו"ד מוסא דקה עוסק/ת ב- פלילי
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.