בית משפט השלום בירושלים החליט לאחרונה שלא להרשיע קצין משטרה שבעט בארבעה עצורים חרדים בתחנת משטרה, בזמן שהיו אזוקים. השופט פאול שטרק קבע שמדובר בקצין ששירת כ-8 שנים ללא דופי, ויש להשאיר פתח שיאפשר לו לחזור למשטרה אחרי שיועמד לדין משמעתי.

המקרה החמור התרחש בתחילת 2016, כאשר בלשי תחנת מוריה הגיעו לישיבה בגבעת שאול לשם פיזור התקהלות של חרדים, שם נתקלו בקללות ודחיפות. בשלב מסוים מצאו עצמם השוטרים מוקפים על ידי בחורים במקום, ולאחר שהעזיקו תגבורת הצליחו להיחלץ ולהגיע לניידת.

ארבעה בחורים מהישיבה נעצרו ונלקחו לתחנת משטרה, שם הם החלו שוב להתפרע. בשעה 23:00 בלילה התבקש קצין המשטרה – הנאשם – להגיע מביתו לתחנה. עם בואו, העצורים היו על הרצפה אזוקים כאשר פניהם לקיר. לעיני פקודיו (הבלשים), הנאשם בעט בכל אחד מהם ולעבר אחד מהם אף השליך כיסא. בזמן מעשיו אמר כי המתלוננים נגעו "בילדיו", הבלשים.

לפני מספר חודשים הצדדים הודיעו על הסדר טיעון שלפיו הנאשם יודה בעובדות, ולאחר מכן ביהמ"ש ישמע טיעונים לעניין העונש.

המדינה ביקשה להרשיע את הנאשם ולהטיל עליו 3 חודשי עבודות שירות. טענתה הייתה כי מדובר בנסיבות חמורות – קצין משטרה שתקף אזרחים ללא יכולת להתגונן, ומעשיו אף פגעו באמון הציבור במשטרה.

מנגד, סניגורו של הנאשם הצביע על כך שלא נגרם נזק פיזי למתלוננים. בנוסף נטען כי הרשעה לא רק תביא לפיטורי הנאשם מהמשטרה, אלא תקשה עליו להיקלט בעבודה כלשהי בתחום הביטחון.

הנאשם עצמו התנצל והסביר כמה למד מכל מה שקרה, כולל ההליך המשפטי והליך גישור שהתקיים עם אחד הנפגעים.

מטעם הנאשם העידו קציני משטרה בדרגות בכירות יותר, וסיפרו על אדם אמיץ, איכותי ומוערך. שניהם אף ציינו כי במידה שתהיה הרשעה אין סיכוי שהמשטרה תקבל אותו בחזרה לשורותיה.

בתוך כך, ובשונה מעמדת המדינה, שירות המבחן המליץ להימנע מהרשעת הנאשם, ולהטיל עליו שירות לתועלת הציבור.

נכס ולא נטל

"נחה דעתי כי יש אינטרס להחברה לאפשר לנאשם את ההזדמנות לשכנע את המשטרה לקבלו בחזרה לשירות ולכל הפחות למזער את הנזק לענין עתיד פרנסתו, אם עליו להשתלב בשוק הפרטי, כאשר המקצוע שלו קשור לביטחון", כתב השופט שטרק.

בפתח נימוקיו, השופט  הזכיר שמדובר בקצין ששירת במשטרה במשך 8 שנים ללא דופי, והוסיף כי בנסיבות האירוע המיוחדות, הנאשם היה כעוס ומתוסכל על התנהגות המתלוננים כלפי פקודיו.

בנוגע לעדותם של שני הקצינים, השופט ציין כי "אין זה מובן מאליו שקצינים בדרגת ניצב וסנ"צ יביעו בהליך הפלילי רצונם לקלוט את הנאשם בחזרה בשורות המשטרה, כאשר רואים אותו כנכס ולא נטל".

מכאן השופט ניגש למה שנראה הנימוק המרכזי לכך שהחליט להימנע מהרשעה, והוא הרצון שההליך המשמעתי הצפוי בעניינו של הנאשם יתקיים מבלי להטות את כף המאזניים לכאן ולכאן. זאת לנוכח העדויות שלפיהן הרשעה ככל הנראה לא תאפשר אפילו את האפשרות של החזרתו לשורות המשטרה.

בסיכומו של דבר, על קצין המשטרה הוטלו 250 שעות שירות לתועלת הציבור, בתוספת צו מבחן למשך שנה. עוד נפסק פיצוי בסך 500 שקל לאחד הנפגעים-המתלוננים. השופט הבהיר כי הוא נמנע מלפסוק פיצויים לשלושת המתלוננים הנוספים לנוכח הימנעותם מהשתתפות בגישור.  

שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בגמר הדין

עו"ד גיא מימון עוסק/ת ב- פלילי 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה

המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל