ביהמ"ש העליון ביטל חלקית את פסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בחיפה וזיכה אדם שהורשע בעבירת החזקת סכין. כתוצאה מכך השופטים החליטו לבטל עונש של 3 חודשי מאסר שירוצה בעבודות שירות, ולהותיר על כנם עונשי מאסר על תנאי בלבד.

הפרשה אירעה בנובמבר 2012 והחלה בחוף הים של הרצליה. אזרחים דיווחו למוקד העירוני על מישהו ש"יש משהו חשוד בהתנהגות שלו", ואדם אחד כנראה דיבר על "פדופיל". פקחי עירייה הגיעו ועיכבו אותו. לאחר מכן הם לקחו אותו לחדר במקום סמוך, שם התברר שהוא מחזיק בכיסו סכין.

בשלב מאוחר יותר הגיעו שוטרים וערכו חיפוש על גופו ומצאו שהוא מחזיק טלפון סלולרי החשוד כגנוב. אחרי כן בוצע חיפוש נוסף בתחנת משטרה. בכתב האישום אף נטען כי במהלך האירועים האיש איים על השוטרים, ובדרך לתחנת המשטרה אף תקף אותם.

בעקבות זאת הוא היה במעצר במשך כחודש וחצי, ולאחר מכן במעצר בית עד תום ההליכים. בסיומו של ההליך בית משפט השלום הרשיע אותו בעבירות איומים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, החזקת נכס חשוד כגנוב, החזקת סכין ותקיפת שוטר. העונש שהוטל עליו היה שלושה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות, ושישה חודשי מאסר על תנאי.

ביהמ"ש המחוזי דחה את ערעורו. אולם שופטי העליון – המשנה לנשיאה השופט חנן מלצר, יחד עם השופטים עוזי פוגלמן ודפנה ברק-ארז – קבעו כי העיכוב והחיפוש שביצעו הפקחים לא היה חוקי, ומכאן שהסכין שנמצאה בו פסולה כראייה, ולכן יש לזכות את הנאשם מעבירה של החזקת סכין.  

קלות בלתי נסבלת

השופט מלצר הבהיר כי בשונה משוטרים, הפקחים אינם מוסמכים לעכב אלא על ידי חוק המעצרים המסמיך גם אדם פרטי לעכב אדם אחר אם חשד שביצע עבירה. במקרה זה השופט סבר כי לא התקיים התנאי "ביצוע עבירה" אלא רק דיווח כללי על אדם שמתנהג באופן חשוד. על כך השופט הוסיף את העובדה שהפקחים לא הזדהו בפני המערער ולא הודיעו לו שהוא מעוכב.

בנוגע לפסילת הסכין כראייה, השופט אף התחשב בכך שעוצמת אי החוקיות היתה "קשה", כאשר מנגד העבירה שיוחסה למערער בהקשר זה איננה חמורה יחסית.

בשונה מכך, השופט הבהיר כי היות שהטלפון הנייד נמצא בחיפוש חוקי על ידי שוטרים, לאחר שהתעורר אצלם חשד סביר, הרי שיש להותיר את הרשעת המערער ביחס לעבירת החזקת נכס חשוד כגנוב.

באשר לטענות אחרות של המערער, השופט לא מצא שהן מצדיקות שאלות עקרוניות המצדיקות דיון בערכאה שלישית, ולכן הערעור נדחה.

בתוך כך השופטת ברק-ארז מתחה ביקורת על "הקלות הבלתי נסבלת של הפיכת אדם לחשוד", במיוחד כשמדובר באדם ממוצא אתיופי. כמו כן, השופטת ביקרה את המשטרה על חיפוש נוסף שבוצע בתחנת המשטרה (ובו לא נמצא דבר) כאשר המערער עירום מבלי שהתבקשה הסכמתו, ללא יסוד סביר לחשוד שבגופו נמצא משהו נוסף. השופטת כתבה כי "המדובר באקט פולשני שיש בו פגיעה של ממש בפרטיותו של אדם ובכבודו".

מעבר לכך, ראוי להדגיש ששלושת חברי ההרכב הדגישו כי חשוב שהמחוקק ייצור מסגרת אחידה שתסדיר את נושא סמכויות פקחים ברשויות המקומיות. כפי שכתבה השופטת ברק-ארז: "אזרחי המדינה זכאים לדעת, בקווים כלליים, אלו סמכויות יכול שיופעלו כלפיהם על-ידי פקחים עירוניים".  

ב"כ המערער: עו"ד אלקנה לייסט; עו"ד יגאל (איגור) בלפור

ב"כ המשיבה: עו"ד אריה פטר

עו"ד רותם טובול עוסק/ת ב- פלילי 
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה

המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל