בית משפט השלום בתל-אביב זיכה לאחרונה מחמת הספק נתין סודני שהואשם בסחר בסםמסוג "נייס גיא". השופט שמאי בקר ציין שהתיק היה מסתיים בהרשעה אלמלא מספר נתונים בעייתיים: האחד, האזור שבו נתפס הנאשם, הרווי בסוחרי ומשתמשי סמים בעלי גוון עור כהה; השני, הקושי בזיהוי אנשים ממוצא אתני שונה, והמכריע: העובדה שהשוטר הסמוי שביצע את העסקה טען שלנאשם היו תלתלים ואילו השוטר שביצע את המעצר טען כי חבש כובע גרב שממנו הציצו ראסטות.
בכתב האישום נטען כי במרץ השנה פנה נתין סודני בשעות הצהריים לשוטר סמוי ושאל אותו "מה אתה צריך?". השוטר שאל מה יש לו וזה השיב לו "נייס גיא". לאחר מכן השוטר ביקש ממנו 2 שקיות מהסם, וזה ניגש לרכב שחנה ליד, הוציא מתוך אחד הגלגלים חם-צוואר, שלף משם שלוש שקיות של הסם וקיבל תמורתן שטר של 100 שקל.
לאחר מכן, השוטר הסמוי המשיך בדרכו וכעבור 10-20 מטרים אותת לחבריו מהצוות ואחד מהם הגיע ועצר את הנאשם.
בתגובה לכתב האישום טען הנאשם כי אכן היה במתחם בו התבצע המעצר אך לא הוא זה שניהל את העסקה אלא אדם אחר שדומה לו. במילים אחרות, הנאשם טען להגנתו כי מדובר בטעות בזיהוי.
לא בכל מחיר
השופט שמאי בקר קבע כי בתחילה נראה היה שפני התיק להרשעה בטוחה אלא שלאחר "צלילה" לעומק הראיות התבקע לו ספק סביר.
השופט ציין כי לפי עדויות השוטרים המקום בו אירעה העסקה משתמש כ"מפגש סמים" ש-90% מהיושבים בו משתמשים בסמים או סוחרים בהם, וכולם כהי עור.
השוטר שביצע את העסקה העיד שצעד 10-20 מטר עד שכיוון את חברו לבצע את המעצר. למרחק זה יש משקל בסיטואציה כזו – כשכל "הדגים" דומים. בהקשר זה השופט בקר הבהיר כי הקושי בזיהוי פנים השייכים לקבוצה אתנית שונה מוכר במחקרים ובפסיקה וידוע שאחוז הזיהויים השגויים במקרים כאלה גבוה.
אלא שזו לא הייתה הבעיה היחידה, ומה שהרים את הספק יותר מכל היה השוני בין עדויות השוטרים לעניין מראהו של הנאשם: בעוד שהשוטר שביצע את העסקה טען שהיו לו תלתלים, חברו טען כי הנאשם חבש כובע גרב שחור שממנו הציצו ראסטות.
בחקירת השוטר שביצע את העסקה הוא דווקא נשאל האם היה פריט או סממן כלשהו שאפיין את הנאשם, אך הוא לא הזכיר את הכובע, שנראה בתמונת המעצר.
בתוך כך השופט ציין כי מעדות השוטר שביצע את המעצר עלה שכשניגש לקבוצה שישבה יחד על מעקה, חלקם ברחו. על רקע היכולת החלשה לזהות אנשים מרקע אתני שונה, מרחק הזיהוי, המקום המדובר וההבדל בין התיאורים של השוטרים, נקבע כי בהחלט ייתכן שהסוחר האמיתי נמלט וזרק את השטר שקיבל לעבר הנאשם.
השופט הוסיף כי ייתכן שאפשר היה להוכיח אחרת לו הייתה בודקת טביעות אצבע על החם-צוואר שממנו נשלפו שקיות הסם, אך הדבר לא נעשה. עם זאת, בסיום הכרעת הדין ביקש השופט להחמיא לשוטרים שעשו עבודה נאמנה והקפידו על אמירת האמת כך שלא ניתן לומר שחיפשו "הרשעה בכל מחיר".
להכרעת הדין בתיק פלילי 19284-03-19
בשם המאשימה: עו"ד עומרי אבודרם
בשם הנאשם: עו"ד סרי
עו"ד אלעד אלימלך עוסק/ת ב- פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל