כתב האישום הוגש נגד האח לפני כשנה וייחס לו עבירות של איומים והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.
נטען כי באפריל 2015 הנאשם הגיע עם בני משפחתו לתחנת המשטרה בחדרה ולאחר ויכוח קולני עם אחד השוטרים איים עליו ש"יקבור אותו" ויפגע באשתו וילדיו. בהמשך, כשהודיעו לו השוטרים שהוא עצור הוא התנגד ונאבק בהם בכוח. מטעם המאשימה העידו שישה שוטרים שנכחו במקום בזמן האירוע.
הנאשם מצדו הודה שקילל את השוטרים מתוך סערת רגשות אך הכחיש שתקף אותם וטען שהשוטרים הם אלה שתקפו אותו.
הוא הסביר שבאותו יום אחיו הקטן בן ה-14 נעלם מהבית וכשהגיע לתחנה זמן קצר לאחר אמו שמע אותה צועקת "איפה הבן שלי". הוא ניסה להרגיע אותה אך אחד השוטרים דחף אותה לצד וניסה להוציא אותה מהתחנה. הוא העיר לשוטר וביקש ממנו לחשוב איך הוא היה מרגיש אם זאת הייתה אמא שלו והשוטר בתגובה הוציא אזיקים והודיע לו שהוא עצור. לדבריו, אף שלא התנגד למעצר ארבעה שוטרים התחילו לתת לו בעיטות ואחד מהם הכה בפניו וגרם לו לחתך.
הנאשם הוסיף שבמהלך האירוע אמר לו אחד השוטרים "אנחנו נקבור אותך אם צריך" ובתגובה הוא השיב שגם הוא יודע לקבור אנשים. הוא התנצל על הדברים שאמר באירוע ואמר שהיה נתון תחת סערת רגשות. לדבריו, הוא לא התלונן במחלקה לחקירות שוטרים על התקיפה בשל פחדו מהשוטרים.
ב"כ הנאשם הוסיף שנפלו פגמים בחקירת המשטרה ולא כל העדים נחקרו וכמו כן, היא נמנעה מלהגיש את צילומי האבטחה שתיעדו את האירוע.
התנהגות פוגענית
"תיק זה הוא עוד דוגמא מצערת למקרה בו פניה של אזרחים תמימים למשטרת ישראל מתגלגלת, תופחת ומגעת כדי הגשת כתב אישום נגד האזרחים", כתבה השופטת טל תדמור-זמיר מבית משפט השלום בחדרה בפתח דבריה.
השופטת העדיפה בבירור את גרסת הנאשם וציינה שלצערה מצאה את עדויות השוטרים "בלתי מהימנות בלשון המעטה". לדבריה, השוטרים סתרו זה את זה בנקודות מהותיות כמו האופן בו נעצר הנאשם, האם התנגד, מי השוטרים שהשתתפו במעצר ומה בדיוק אמר הנאשם קודם לכן.
לדבריה, הנאשם ובני משפחתו הגיעו לתחנה על רקע הוצאת אחיו הקטן מהבית. המשפחה סברה שהוא הלך לאיבוד או נעלם והופנתה למשטרה. אך השוטרים, במקום לגלות רגישות למצוקתם ולסייע להם על ידי הפנייתם לגורמים המתאימים ביקשו להרחיקם מהתחנה בגסות תוך דחיפות והדיפות – "התנהגות פוגענית שאינה מתחשבת בכבוד האדם באשר הוא אדם".
השופטת קבעה שהתנהגות השוטרים היא שהביאה להתדרדרות האירוע עד כדי מעצרו של הנאשם.
היא קבעה בנוסף שספק אם הנאשם אכן אמר לשוטר את המילים הנקובות בכתב האישום כך שעבירת האיומים לא הוכחה. לדבריה, גרסת הנאשם הייתה עקבית ומהימנה והסבריו הגיוניים בהתחשב באווירה הטעונה שהייתה במקום.
השופטת גם ציינה שהצילומים ממצלמות האבטחה יכלו להראות בבירור איזו גרסה היא האמתית ואי הגשתם פגעה באופן ניכר בהגנת הנאשם.
בנסיבות אלה זיכתה השופטת את הנאשם מכל העבירות שיוחסו לו.
שמות באי הכוח לא צוינו בהכרעת הדין
עו"ד שמעון צור עוסק/ת ב- פלילי
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.