חברה לשיווק בלוקים ומנהליה זוכו לאחרונה מעבירות של איסור לכלוך והשלכת פסולת ופינוי פסולת לאתר לא מורשה. סגנית נשיא בית משפט השלום בחיפה טל תדמור-זמיר קבעה כי החברה ומנהליה לא אחראית למעשים שביצע נהג המשאית על דעת עצמו ובניגוד להוראות שקיבל. בהתאם לכך, הנהג הוא זה שהורשע בעבירות.

בכתב האישום שהוגש נגד חברת "עסלי סעיד ואחיו", שני מנהליה ונהג המשאית נטען כי בנובמבר 2011 הושלכה מהמשאית פסולת בניין שכוללת גושי בטון בשטח פתוח שבין כפר ערה לכפר קרע בניגוד לחוק שמירת הניקיון.

עו"ד קארין בן סימון מטעם המדינה הפנתה לעדויותיהם של המפקחים שתיעדו את ביצוע העבירה ולתמונות שצילמו המעידות כי הפסולת הושלכה ברשות הרבים. היא טענה כי המנהלים אחראים לביצוע העבירה מאחר שלא עשו דבר כדי למנוע את הפרת החוק, ואילו הנהג הודה בהשלכת הפסולת.

הסניגור של החברה ומנהליה, עו"ד עבדאללה עסלי, טען כי הפסולת הושלכה כחלק מעבודה פרטית בביתו של אחד מהם, וכי המנהל הנוסף כלל לא ידע על כך. מכל מקום, הנהג פעל בניגוד להוראות שניתנו לו שכן הונחה להשליך את הפסולת במפעל לצורך גריסתה במכונה ייעודית, ולמנהלים לא הייתה כל שליטה על המעשים שביצע על דעת עצמו. עוד נטען כי כלל לא הוכח שהפסולת הושלכה ברשות הרבים שכן המדינה לא צירפה תיעוד וידאו.

הנהג, שיוצג באמצעות עו"ד וחיד עותמאן, טען אף הוא כי הפסולת הושלכה בשטח פרטי ולא ברשות הרבים. עוד נטען כי הנהג חשב שמדובר בחומר מילוי נקי ורק בדיעבד הבין שיש בו גם בטון אבל בשלב זה כבר לא יכל לעשות דבר.

לא היו אמורים לנהל מעקב

סגנית נשיא בית המשפט השופטת טל תדמור-זמיר קבעה כי המדינה הוכיחה שהפסולת הושלכה ברשות הרבים. גם שטח פרטי, הבהירה, עשוי להיחשב כרשות הרבים אם הוא פתוח, לא מגודר ואפשר לעבור בו. בהקשר הזה ציינה השופטת כי למרות היעדר תיעוד הווידיאו מהתמונות שהוצגו ומעדות המפקח עלה בבירור כי השטח לא היה מגודר לגמרי ולא היה לו שער, כך שניתן להיכנס אליו באופן חופשי.

עם זאת, השופטת לא מצאה לנכון לייחס אחריות פלילית לחברה ומנהליה. נקבע כי החברה לא אחראית להשלכת פסולת שבוצעה על ידי נהג שלא נשמע להוראות המנהל שלו. בהקשר הזה קיבלה השופטת את עדויותיהם העקביות של המנהלים בחקירתם במשטרה ובבית המשפט, שלפיה המנהל שהעבודות בוצעו בביתו אכן הורה לרוקן את הפסולת ליד המגרסה אבל הנהג החליט על דעת עצמו להשליך אותה במקום אחר משום שהדרך למפעל הייתה חסומה. עוד קיבלה השופטת את הטענה כי המנהל הנוסף כלל לא ידע על פינוי הפסולת והשלכתה אלא בדיעבד.

מכאן, קבעה שופטת, שהמנהלים עמדו בחובתם לעשות כל שביכולתם כדי למנוע את ביצוע העבירה ואי אפשר היה לצפות מהם גם לעקוב אחרי המשאית.

באשר לנהג הדברים שונים שכן הוא זה שביצע את העבירה בניגוד להוראות המנהלים וטענתו כי לא היה מודע לכך שהפסולת מכילה בטון נדחתה. לפיכך החברה ומנהליה זוכו מהעבירות שיוחסו להם ואילו הנהג הורשע.

ב"כ המאשימה: עו"ד קארין בן סימון 

ב"כ הנאשמים 1-3: עו"ד עבדאללה עסלי

ב"כ הנאשם 4: עו"ד וחיד עותמאן

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל