5 שנים אחרי שעורך אתר "מנהיגות יהודית" הרב אליצור סגל הורשע בעבירה של העלבת עובד ציבור עקב מאמר נוקב שפרסם כנגד הרב הצבאי לשעבר ישראל וויס, הרכב מורחב של תשעה שופטים זיכה אותו לחלוטין מביצוע העבירה. השופטים הבהירו כי חופש הביטוי אינו מאפשר להרשיע אדם בפלילים רק משום שהביע עמדה פוליטית, אלא במקרים קיצוניים במיוחד.
במאמר שפרסם הרב סגל באתרו בשנת 2004 הוא תקף בחריפות את הרב וויס בשל תפקודו בהיבטים שונים כגון שירות נשים לצד גברים בצה"ל ואי-שמירת כשרות בבסיסים. כשנתיים לאחר מכן הוגש נגדו כתב אישום בו יוחסה לו עבירה של העלבת עובד ציבור.
בינתיים, התקבלה בבית המשפט העליון "הלכת אונגרפלד" שקבעה קווים מנחים להרשעה בעבירה זו, לפיה העלבת עובד ציבור תיחשב כפלילית בהתקיים שני מבחנים: כאשר מדובר ב"ביטוי שלילי הפוגע בליבת כבודו של האדם וכרוך בפגיעה מהותית בגרעין הערכי שממנו שואב עובד הציבור את מקור סמכותו" , וכאשר יש ודאות לפגיעה ממשית במילוי תפקידו, ואגב כך, גם במערכת השירות הציבורי ובאמון הציבור.
בית משפט השלום בירושלים, שדן בעניינו של הרב סגל, קבע כי מעשיו מקיימים את שני המבחנים שנקבעו בהלכה החדשה, ובשנת 2012 הרשיע את הרב וגזר עליו עונש של שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 3,000 שקלים ופיצוי של 4,000 שקלים לרב וייס. בהמשך, בית המשפט המחוזי בירושלים הותיר את ההרשעה על כנה אך קיצר את המאסר על-תנאי לחודש אחד בלבד.
אלא שהרב סגל לא אמר נואש והמשיך להילחם על חפותו. בערעור שהגיש לפני כ-4 שנים לבית משפט העליון, הוא טען בין היתר כי העבירה של העלבת עובד ציבור היא עבירה ארכאית הפוגעת קשות בחופש הביטוי ובעקרונות המשטר הדמוקרטי.
כמו כן טען הרב כי אין הצדקה להרשיע אדם בפלילים רק כדי להגן על תפקודו של עובד הציבור, וייתכן שיש מקום לבטל את הלכת אונגרפלד או למצער להצר את גבולותיה, שכן לשיטתו היא מונעת אמירות בעלות חשיבות חברתית אך בד בבד מאשרת שימוש בקללות.
בנוסף הוא טען כי יש להסתכל על הטקסט כמכלול, ואם חלקו העיקרי אינו חוצה את גבול המותר יש להכשיר אותו גם אם הוא כולל ביטויים קיצוניים.לעמדת הרב סגל הצטרפה להליך "האגודה לזכויות האזרח" כידידת בית המשפט, כאשר הדגישה את חשיבותה של ביקורת לתפקוד השירות הציבורי וקראה לקבוע שהעבירה לא נועדה לביטויים שעיקרם ביקורת וטענות מהותיות כלפי עובדי ציבור.
המדינה מצידה טענה כי אין הצדקה לקיים דיון ב"גלגול שלישי" בתיק, ומכל מקום, ליבת המאמר של המערער ממילא חצתה לשיטתה את הגבול הפלילי.
ביטוי פוליטי מובהק
אלא ששופטי העליון הנשיאה בדימוס מרים נאור, הנשיאה החדשה אסתר חיות, המשנים לנשיאהסלים ג'ובראן וחנן מלצר, והשופטים יורם דנציגר, ניל הנדל, עמית פוגלמן, יצחק עמית וענת ברון, דחו את עמדת המדינה.
כל אחד משופטי ההרכב ניתח לעומק את יסודות העבירה ואת הלכת אונגרפלד, ורובם ככולם הגיעו למסקנה שההלכה הנוכחית פוגעת יתר על המידה בחופש הביטוי, וכי ביטויים פוליטיים צריכים להיות מוגנים מפלילים למעט במקרים חריגים וקיצוניים במיוחד.
לקריאת תקציר פסק הדין לחצ/י כאן
ב"כ המבקש: עו"ד יצחק בם
ב"כ המשיבים: עו"ד אריה בטר ועו"ד עדי שגב
ב"כ האגודה לזכויות האזרח: עו"ד דן יקיר ועו"ד מרגלית לילה
עו"ד יובל זמר עוסק/ת ב- פלילי
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.