בית המשפט המחוזי בלוד גזר 9 חודשי עבודות שירות בלבד על צעיר בן 22 שהודה והורשע בכך שהצית חנות בגדים בלוד לפני כשנה ושלושה חודשים, הצתה שגרמה לנזקים למבנה ולתכולה בשווי של כ-20,000 שקל.
אף שעבירת הצתה נושאת בצדה עונש של עד 15 שנות מאסר, השופט עמי קובו שוכנע שבמקרה זה הצעיר ביצע את העבירה במצב נפשי "קרוב" למצב שבו לא היתה מוטלת עליו אחריות פלילית כלל.
על פי כתב האישום שבו הודה הצעיר במסגרת הסדר טיעון, הוא שפך בנזין על סורגי החנות (הנמצאת בבניין מגורים), הדליק אטותם במצית וברח מהמקום. אזרחים וכוחות כיבוי שהוזעקו למקום כיבו את הדליקה.
בהסדר הטיעון סוכם שהנאשם יופנה לבדיקת שירות המבחן, ואם הבדיקה תלמד על בעיות נפשיות כרקע למעשים, וכן אם הנאשם ישתף פעולה גם גורמי השירות, הצדדים יעתרו במשותף למאסר של 9 חודשים שירוצה בעבודות שירות. אם הבדיקה לא תענה על פרמטרים אלה, הצדדים יהיו חופשיים לטעון לעונש באופן "פתוח".
בתסקיר שירות המבחן צוין כי הצעיר סובל מסכיזופרניה פרנואידית מזה שנים רבות, וכבר כילד אושפז במצבים פסיכוטיים וקיבל טיפול תרופתי, אך המעקב הפסיכיאטרי לא היה סדיר. הוא סיים 12 שנות לימוד אך לא גויס לצה"ל בשל מצבו הנפשי, ומאז עובד בעבודות מזדמנות.
עוד צוין כי הצעיר, לו זו הפעם הראשונה שהוא מעורב בפלילים, הביע בושה וחרטה וטען כי החנות נבחרה באקראי, הוא לא מכיר את בעל החנות, והמעשה בוצע באימפולסיבסיות, מתוך תסכול וזעם בלתי נשלט, על קשייו בהשתלבות בעבודה.
שירות המבחן אף ציין שהנאשם אינו מבין את הבעייתיות בהתנהלותו, ואינו שומר על קשר רציף. לכן השירות החליט שלא למסור המלצה טיפולית, אולם יחד עם זאת הומלץ עונש שלא יכלול מאסר מאחורי סורג ובריח, שכן הדבר עלול להביא להתדרדרות במצבו הנפשי ולהפנמת דפוסים עברייניים.
המדינה, שיוצגה על ידי עו"ד שירה חרל"פ, ביקשה לגזור על הנאשם שנתיים מאסר בפועל, לנוכח חומרת המעשה והעבירה, וכן בטענה שתסקירי השירות לא עמדו בפרמטרים עליהם סוכם.
את הנאשם ייצג עו"ד עופר אלמוג, שביקש להטיל עליו 6 חודשי עבודות שירות, וזאת לנוכח מורכבות מצבו הנפשי, החרטה שביטא, והעובדה שלא מדובר בעבריין, אלא באדם שכיום השתלב בעבודה ועוזר לפרנסת משפחתו.
שליטה מוגבלת
לאחר שבחן את הנתונים לעומקם, השופט קובו שוכנע כי אמנם בזמן ביצוע העבירה מחלת הנפש של הנאשם היתה ב"הפוגה", אולם נראה כי ביצועה כן היה על רקע המחלה, ותוך "קרבה" למצב שבו אין להטיל אחריות פלילית.
במצב זה שבו הנאשם הסובל מסכיזופרניה מאז ילדותו, וללא כל מניע (למשל כסף או נקמה) או סכסוך קודם, השופט סבר כי הדבר מצביע על כך שמחלתו השפיעה על יכולתו להפעיל שיקול דעת, ועל מידת השליטה שלו על מעשיו.
כמו כן, השופט הסכים שמאסר בפועל עלול להביא להתדרדרות במצבו ואף זקף לזכותו את העובדה שהודה והביע חרטה כנה ואמפטיה כלפי בעל החנות.
משיקולים אלה השופט החליט להתמקד בפיצוי על הנזקים ובענישה צופה פני עתיד. בנוסף ל-9 חודשי עבודות שירות, על הנאשם נגזרו 12 חודשי מאסר על תנאי, ופיצוי לבעל החנות בסך 20,000 שקל.
ב"כ המאשימה: עו"ד שירה חרל"פ
ב"כ הנאשם: עו"ד עופר אלמוג
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל