בנק איננו עוד גוף מסחרי רגיל (למשל מכולת או מספרה), אלא גוף עסקי, שמתוקף הרישיון שהמדינה העניקה לו לנהל אשראי, חב חובת זהירות כלפי לקוחותיו. מה ההבדל בין אשראי להלוואה? מה חשוב לדעת בפעילות שלכם מול הבנק כבעלי עסקים?
כדי שנוכל להבין איך מתמודדים עם סיטואציה מורכבת זו, שבה לבנק יש מצד אחד את היכולת לפגוע בעסק, ומצד שני את החובה לנהוג בו בזהירות, נחלק את ההתמודדות מול הבנק לשני אפיקים מרכזיים:
- מסגרת אשראי – לכאורה הבנק יכול לבטלה בכל רגע נתון, בהתראה של 10 ימים.
- הלוואה – חוזה שנחתם בין הלקוח לבנק. כל עוד הלקוח עומד בתשלומים כסדרם, הבנק אינו יכול לפגוע במסגרת ההלוואה מבלי להפר את החוזה.
הפרת חוזה משמעה הפרת התחייבות, שצד לחוזה (במקרה זה הבנק), נטל על עצמו במסגרת החוזה בינו לבין הצד האחר (במקרה זה הלקוח). הפרה כזו מקנה לצד הנפגע, זכות לתבוע את המפר על נזקים כספיים ולא-כספיים שנגרמו לו.
צריך להדגיש, שנוסח החוזים שעליהם הבנק מחתים את לקוחותיו, כפופים לאישור בנק ישראל ואינם מנוסחים חד צדדית על ידי הבנק.
אם כך, הבנק כפוף לחוזה עם הלקוח, לחוקים הרלוונטים, לנהלי בנק ישראל ולאחריות המוגברת. כל אלה עשויים להציב את הלקוח בעמדה איתנה, הן בתהליך המשא ומתן והן בהליך משפטי אם ייפתח.
עורך דין כגורם שימתן את הבנק
פירוש הדבר הוא שהבנק איננו יכול לפגוע בתנאי האשראי (ריבית וסכום האשראי), שנחתמו במעמד קבלת ההלוואה, אבל יכול ורשאי לצמצם מסגרת אשראי.
ממה שהסברנו עד כה נגזרות שתי פעולות שכדאי לבצע:
ראשית, בעת העמדת האשראי הבנקאי, תמיד עדאי להעדיף שמרבית האשראי יעמוד כהלוואה, ולא כמסגרת אשראי. זאת מהטעם הפשוט שהלוואה היא למעשה מסגרת אשראי שלא ניתן להקטין.
שנית, במצב של סיכון לחדלות פירעון כדאי לקבל ליווי מעורך דין, בעל ניסיון במשא ומתן. רבים אינם יודעים שבמסגרת המשא ומתן מול הבנק, כאשר עומדת בפני הלקוח סכנה מוחשית, נוכחות של עורך דין דווקא ממתנת את ההליך, שכן הנהלת הסניף והבנק נזהרים יותר בפעולות שעלולות להפוך אותם לגורם שפעל ללא חובת זהירות כלפי הלקוח.
והכי חשוב, איך להימנע לחלוטין מלהגיע לסיטואציה, שבה הבנק מנהל אותנו?
כדי להימנע מראש מסיטואציות מסוג זה, מומלץ לפעול במספר דרכים:
- לעבוד מול שני בנקים לפחות – כך יש אופציות נוספות במשא ומתן, ולא נוצרת סיטואציה שבעצם הבנק הוא מנהל העסק, שכן הוא מקבל את ההחלטה מתי לפתוח או לסגור את הברז.
- לא לזלזל בחריגה מתקרת האשראי – תקנות בנק ישראל מחייבות את הבנקים, לצבור חריגות מאשראי (כל יום של חריגה נספר), ודירוג האשראי של הלקוח מושפע מהותית מחריגה בימי אשראי, כך שנוצר מצב שבו יש לחץ מכיוון מטה הבנק על הסניף, לצמצם את האשראי, בגין דירוג אשראי נמוך.
- לבנות מבנה אשראי מתאים – כדאי להגיע לבנק מבעוד מועד ולסדר מבנה אשראי מתאים לחברה מבחינת נטל החזר חובות והון חוזר, הנדרש בגין הפרש ימי אשראי ספקים מול לקוחות.
- לעקוב אחר רווחיות החברה – בסיכומו של דבר, רווחיותה של החברה משפיעה לאורך זמן על היציבות הפיננסית. בעלי עסקים רבים מעדיפים לגייס אשראי בלי לטפל ברווחיות.
לסיכום, חשוב כאמור להבין את מעמדו וטבעו הייחודי של הבנק, ואת חובותיו כלפיכם, בצד חובותיכם לעמוד בהתחייבויות כלפיו. מומלץ לנתח את הנתונים ולנסות להגיע למסגרת מתאימה למצבכם, ולא להתבייש לנהל משא ומתן מול הבנק.
במקרה הצורך זִכרו כי בנק שמפר את חובותיו, בדיוק כמו כל גורם אחר, חשוף לתביעות משפטיות.
עורך דין רונן עובדיה עוסק בתחום דיני חוזים וניהול הליכים מול בנקים