גבר עם שקי דולרים (צילום: istockphoto)
מצאנו דרך לנצל את המיתון לטובתנו | צילום: istockphoto

קרנות הטכנולוגיה, שנחשבו עד לא מזמן ל"משולש ברמודה" של המשקיעים הפרטיים, נערכות לקאמבק. עד כדי כך, שיש אנליסטים שמכנים אותן "הזדמנות ההשקעה של העשור".
על רקע התיאבון הגדל של המשקיעים למניות צמיחה, אנליסטים סבורים שחברות טכנולוגיה, שלרוב יש להן מאזנים חזקים ורמת חוב נמוכה, עשויות ליהנות השנה מתשואת יתר בהשוואה לשוק.

מניות הטכנולוגיה סבלו יותר מכל מהתפוצצות בועת הדוט.קום בשנת 2000, ומרבית הקרנות המתמחות בהשקעה בהן - קרנות ציבוריות שאינן קרנות הון סיכון - נאלצו לסגור שעריהן בפני משקיעים פרטיים. מאז, הן לא הצליחו להתאושש. מחלקות השיווק נמנעו מלקדם אותן מחשש לשחזור של הנפילה, וכמעט שאין אנליסטים שעוקבים אחריהן.

אלא, שאלו שעדיין עוקבים אחר סקטור קרנות הטכנולוגיה, כמו האנליסטים של חברת Oriel Securities, טוענים כי זה זמן טוב להשקיע בקרנות מסוג זה, המעניקות לטענתם את אופציית ההשקעה המשתלמת ביותר לטווח הארוך.

בבית ההשקעות מציינים שסקטור הטכנולוגיה יציג ביצועים טובים משל השוק, משום שהוא עשיר בחברות מאוזנות פיננסית, בעלות רמת מינוף נמוכה יחסית וסיכוי טוב להגדלת רווחים משנה לשנה.
יש מספר מועט של קרנות ציבוריות כאלה המתמחות בהשקעה בסקטור הטכנולוגי, שאינן קרנות הון סיכון, ובהן Polar קפיטל, RCM טכנולוגיה ו-Herald. אנליסטים סבורים כי שווי הקרנות הללו אטרקטיבי כעת, ועם השיפור בשוק הטכנולוגיה הן ייהנו מתשואה חיובית.

מדוע, אם כך, משוכנעים ב-Oriel שסקטור הטכנולוגיה יהיה השקעה משתלמת? משום שחברות טכנולוגיה עשויות לנצל את המיתון לתועלתן, בשל הדרישה של בתי עסק רבים לאימוץ טכנולוגיות חדשות שיסייעו להם לחסוך בהוצאות.

בנוסף, רבות מחברות הטכנולוגיה לא נכנסו למלכודת שהולידה את משבר האשראי שפגע במשק. "חברות הטכנולוגיה הצליחו לחמוק מנזקי המשבר - ב-12 החודשים האחרונים מרבית החברות הללו התמודדו יפה עם המצב, במיוחד אלו שיש להן תזרים יציב ומאזן מרשים", אומר סימון אליוט, אנליסט ב-Investment Trusts.

עדיף להשקיע במי שהוכיחה עצמה

קרנות הטכנולוגיה לא מבטיחות להניב רווחים גבוהים בטווח הקצר, עובדה שעלולה להרתיע משקיעים המנסים לנצל את מחירן הנמוך לרווח מהיר.

לכן, ממליצים בבתי ההשקעות להשקיע השקעה בקרנות שכבר הוכיחו את עמידותן בזמני מיתון, שזהו נתון שמצביע על גמישות.

Polar, למשל, משקיעה בחברות מובילות בתעשיית הטכנולוגיה בארה"ב דוגמת אפל, גוגל ומיקרוסופט, ומנייתה זינקה ב-44% בחצי שנה. Herald דווקא משקיעה בחברות פרטיות, לא במניות, ולכן היא מתאפיינת בסיכון גבוה יותר מהשאר.

בניגוד לדעה לפיה קרנות הטכנולוגיה ייהנו מתשואות גבוהות, האנליסט מיק גיליגאן מ-Killik & Co מציין שקשה לבצע הימור נכון על מניות בשוק הטכנולוגיה.

הקרנות הציבוריות הללו, מקובל לחשוב, מסוכנות פחות מקרנות ההון סיכון המתמחות בטכנולוגיה, שהן דרך נוספת לציבור לפתוח פוזיציה על התחום. אלא שהשקעה בקרנות הון סיכון, כמו כל השקעה בחברות סטארט-אפ, היא בסיכון גבוה, כשמרבית המיזמים נוחלים כישלון.

למשקיעים פרטיים מן השורה קשה היום להשתלב בקרנות הון סיכון, אבל בבריטניה מקווים לשנות את המצב עם אחת מהקרנות הממשלתיות שנקראת לונדון טכנולוג'י פאנד. הקרן מתמחה בהשקעות בחברות סטארט-אפ צעירות, והיו"ר שלה, דייויד מק'ין, ציין כי ברגע שיהיו חברות טכנולוגיה בולטות מספיק שהיא תהיה מושקעת בהן, ושימשכו את כספן של קרנות ההון סיכון, היא עשויה להיפתח גם בפני משקיעים פרטיים.