ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה היום (ד') דיון בנושא יוקר המחיה ועליית מחירי המזון במלחמה. הנתונים שעלו בוועדה מעלים חשד שהטיעונים להעלאת המחירים של יצרניות המזון והיבואנים היו לא מדויקים, ובוודאי לא היו צריכים להוביל לעליות המחירים של השנה האחרונה.
האחרונה להכריז על עליות חדות המחירים הייתה שטראוס, שכמו שאר החברות הקפידה לנמק את המהלך בהתייקרות חומרי הגלם. אלא שעו"ד דרור שטרום, מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, דווקא טען שאין הצדקה כזו לעליית המחירים. "כל מחירי הגלם במזון ירדו, חוץ מקקאו. מי שאומר שהעלאת המחיר לא קשורה למלחמה טומן את הראש בחול, הממשלה נטשה את הקרב ביוקר המחייה כי מה שחסר זה צעדים לטווח הקצר. בתחילת המלחמה היו צריכים לחוקק הקפאת מחירים."
מנכ"לית לובי 99, עו"ד לינור דויטש, הציגה את תוצאות המחקר שביצע הארגון, שגם מהם עולה שמחירי הסחורות וחומרי הגלם לא עלו, וחלקם אף ירדו. "העלייה במחיר השינוע היא רק תירוץ כי המזון מיובא מאירופה ולא מהמזרח", אמרה דויטש בדיון. "המסקנה היא שחברות מעלות מחירים כי הן יכולות מאחר והשוק לא תחרותי. שטראוס טענה שהייתה עלייה במחיר הקקאו, זה נכון אבל מחיר הסוכר בירידה, האם היא הורידה מחירים? לא". לדבריה, שזכו לתמיכת חברי הוועדה, הפתרון הוא פירוק המגה מונופולים: "אם השוק היה תחרותי ולא היה נשלט על ידי חמישה מונופולים החברות לא היו מעזות לנצל את המצב כדי לעלות מחירים".
במהלך חודשי המלחמה שורה של ספקי מזון גדולים הודיעו על העלאות מחירים. יבואנית הענק שסטוביץ הייתה הראשונה להודיע על התייקרות של 15% ממוצריה בשיעור ממוצע של 10% ואליה הצטרפו חברת סוגת שהעלתה את מחירי הסוכר והקטניות בשיעור של עד 40%, חברת יכין שייקרה את מחירי השימורים ומוצרי העגבניות בעד 16% וחברת בית השיטה שהעלתה את מחירי מותג הזיתים חרוזית -12%. השבוע הודיעה גם חברת שטראוס על התייקרות של 25% ממוצרי החברה בשיעור של עד 25%.
האוצר: לא הייתה עליה חריגה בשלושת החודשים האחרונים
יו"ר הוועדה ח"כ דוד ביטן, הודיע בסוף הדיון שתקודם הצעת החוק שתאפשר לקנוס מי שיעלה מחירים באופן לא מידתי בזמן המלחמה. לדבריו, הוא ביקש בתחילת המלחמה להדק את הפיקוח על המחירים, והסכים לאפשר במקום זאת למשרד הכלכלה לקדם את הוראת השעה שתאפשר לתת קנסות למי שיעלה מחירים באופן חריג. הוא ציין כי משרד האוצר התנגד לכך ולכן ההצעה לא קודמה. נציג האוצר גל ברנס, טען מצדו, כי המשרד בעד ירידת מחירים וציין כי במהלך כל השנה האחרונה ישנה עליית מחירים של כ-6%, פחות מהממוצע ב-OECD, וכי לא הייתה עלייה חריגה בשלושת החודשים האחרונים.
מנכ"ל דיפלומט ינון בן ענת, אמר בדיון כי החברה לא העלתה מחירים לאחרונה ודחתה את העלאת המחירים שתוכננה ל-15 באוקטובר, לאחר שהצליחה להסביר לספקים שלה את הרגישים בעת הזו. הוא הוסיף כי ההשפעה של מחירי התשומות וגם של שער המטבע על מחירי המוצרים שהחברה מייבאת היא נמוכה ביחס למחיר המוצר עצמו.
יו"ר איגוד תעשיות המזון בהתאחדות התעשיינים, דודי מנביץ, אמר כי מאז ה-7 באוקטובר יצרני המזון הישראלים הורידו את מחירי התוצרת שלהם ב-1.5%.
ח"כ משה פסל העיר: "כולנו מטיילים באירופה ורואים את המחירים בסופר, אני נגד פיקוח ופגיעה בתחרות אבל בוא לא נספר סיפורים שישראל לא יקרה. לא צריך להיות מדען טילים בשביל להבין את זה. מה שאתה קונה בסופר באירופה ב-100 יורו, פה צריך 1,500 שקל. ישראל יקרה ואי אפשר לעקם את הנתונים".
היו"ר ביטן סיכם את הדיון וביקש בדיקה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת על עליית המחירים במלחמה. בנוסף אמר, כי כצעד ביניים הוא מבקש לקדם את הצעת החוק של משרד הכלכלה לאפשר לרגולטור לקנוס מי שיעלה מחירים באופן לא מדתי למשך תקופה של שנתיים, ולהגדיל את מספר מוצרי המזון שבפיקוח מחירים. הוא מתח ביקורת על החברות שהוזמנו לדיון ובחרו שלא להגיע, בהן שטראוס, יוניליוור, אסם, שסטוביץ, ואמר כי יבחן לאפשר גם לוועדת הכלכלה להוציא צווי הבאה לדיונים בנושא יוקר המחייה.