העלייה החדה במחירים הביאה את משקי הבית לצמצם משמעותית בצריכת פירות וירקות - כך עולה מבדיקת TheMarker בקרב רשתות שיווק וירקנים ומסקר שנערך על ידי קבוצת גיאוקרטוגרפיה, בבעלות וניהול ד"ר רינה דגני. בסקר, שנערך בקרב כ-500 משקי בית, הצהירו כ-80% מהנשאלים כי צימצמו את צריכת הפירות והירקות עקב עליות המחירים האחרונות, כאשר בקרב 50% מהציבור מדובר בצמצום משמעותי.
הירידה הגדולה ביותר בצריכה היתה בפירות - כ-55% מהנשאלים העידו כי צימצמו צריכה - בעוד כ-23% העידו כי צימצמו בצריכת ירקות. כ-15% מהנשאלים צימצמו הן בצריכת פירות והן בירקות.
עליית המחירים מלווה בחילופי האשמות בין המדינה, החקלאים ורשתות השיווק. לטענת החקלאים, רשתות השיווק מוכרות את תוצרתם במחיר גבוה בהרבה מהמחיר שהן משלמות עבורה; הרשתות טוענות כי המשווקים והסיטונאים גוזרים קופון גדול מדי על השירות, וכי המדינה מקשה עליהם ביבוא תוצרת זולה מחו"ל; ואילו משרד החקלאות טוען כי מחירי הפירות והירקות בישראל סבירים במרבית ימי השנה, ואינם גבוהים בהשוואה למדינות אחרות, וכי בכל מקרה אין לה שליטה על המחירים הנגבים על ידי החקלאים.
מהסקר עולה כי מרבית הציבור סבור כי המדינה אשמה במחירים הגבוהים (59% מהנשאלים); כ-40% ענו כי רשתות השיווק והירקניות אחראיות; ואילו 34.5% מאשימים את הסיטונאים ואת חברות השיווק של החקלאים. רק 9.5% מאשימים את החקלאים במצב.
גם העשירונים הגבוהים מצמצמים
הפירות שהציבור הפסיק לרכוש עקב המחירים הגבוהים הם בעיקר פירות אקזוטיים - שאותם 55% מהנשאלים הצהירו כי הם לא רוכשים כיום, אך היו רוכשים אם היו זולים יותר. 45% הצהירו כי הפסיקו לקנות ענבים, 52% שאינם קונים אננס, 29% שאינם קונים משמשים ו-27% שאינם קונים אבטיחים. הנשאלים ציינו כי אם מחירם של פירות אלה היה נמוך יותר הם היו רוכשים אותם. הירק שצריכתו ירדה בשיעור הגבוה ביותר הוא הפלפל - עם כ-15% מהנשאלים שהצהירו כי הפסיקו לקנות את הירק עקב מחיריו הגבוהים.
כלל העשירונים בחתך ההכנסה מעידים על צמצום בהוצאות על פירות וירקות, כולל העשירונים הכלכליים־חברתיים הגבוהים (10-9) מיישובי המרכז, שהעידו כי הקטינו את הצריכה של אותם סוגי פירות כמו נשאלים מעשירונים נמוכים יותר.
"מחכים שהמחירים יחזרו להיות שפויים"
מקורות בקרב רשתות השיווק והירקנים סיפרו כי אכן מורגשת ירידה במכירות פירות וירקות בתקופה האחרונה. רמי לוי, בעלי רמי לוי שיווק השקמה, אמר ל-TheMarker כי "בתקופות שבהן המחירים גבוהים וענבים עולים 40 שקל לק"ג - אנשים בהחלט צורכים פחות". לוי הוסיף כי הוא "מצדיק את זה. אם משהו יקר אנשים לא צריכים לקנות אותו. זה יביא לכך שהביקוש יהיה קטן מההיצע והמחירים יירדו. רק באחרונה מחירי הענבים ירדו והם היום נמוכים במחצית מהמחיר שלהם לפני שבועיים, וזה כמובן נובע גם מכך שאנשים צימצמו בקניית ענבים. זה מראה שהכוח נמצא בידיים של הצרכן. הרי ענבים הם לא תרופה ולא חייבים לקנות אותם". עם זאת, גורמים בענף מציינים כי מחירי הענבים צפויים לעלות שוב בעוד כמה שבועות, עקב מעבר לקטיף מאזור הבקעה ללכיש.
לדברי ירקן מגבעתיים, "יש ירידה של כ-10% במכירות, בעיקר בפירות היקרים יותר, וכולנו מחכים שהמחירים יהיו שפויים יותר ואנשים יחזרו לקנות. גם הלקוחות, אלה שממשיכים לקנות, מתלוננים בפנינו כל הזמן, כולל הלקוחות האמידים ביותר. אני מאשים רק את החקלאים במחירים הגבוהים".
ירקן מתל אביב האשים את התקשורת במצב: "כל היום אומרים שהמחירים גבוהים וממליצים לאנשים לא לקנות, אז מה החוכמה שהם לא קונים? זה מאוד בעייתי".
לדברי דובי גולדברג, בעלים של סופרמרקט המושבה בירושלים, "מאי ויוני לוו בירידה של יותר מ-20% במכירות של פירות. בירקות כמעט שלא היתה ירידה. הרי פירות רבים הפכו לפירות לעשירים בלבד, ואנחנו רואים ירידה במכירות, אף שאני ממוקם במושבה הגרמנית, אזור עם אנשים ממעמד סוציו־אקונומי גבוה. מסכנים אנשים שאין להם כסף ולא יכולים לקנות את הדברים האלה". לדבריו, "מי שאשם אלה הסיטונאים. חקלאי שמגדל את הפירות והירקות מעביר אותם לסיטונאים, והם אלה שלוקחים את הכסף באמצע ומייקרים את המוצרים".
20% מההוצאה על מזון
העלייה במחירי הפירות והירקות משמעותית, לא רק משום שמדובר במזון בריא אלא גם מאחר שמדובר בקטגוריה שמהווה כ-20% מההוצאות החודשיות על מזון של משק בית (לפי נתוני סקר הוצאות משקי הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). השיעור של ההוצאה על מזון המופנה לפירות וירקות זהה בכל העשירונים - ומסתכם ב-677 שקל בחודש בקרב עשירון 10; וב-481 שקל בחודש בקרב עשירון 1.
במשרד החקלאות סירבו להתייחס באופן רשמי לדיווחים על הירידה במכירות, אך בכיר במשרד הביע שביעות רצון מהירידה בצריכה: "זה מצוין שהציבור הבין שהוא לא צריך לקנות פירות וירקות אם הם נמכרים במחיר גבוה. הרי לא מעט חקלאים גובים היום מחירים לא נורמליים, שגבוהים משמעותית מבעבר. החקלאים, המשווקים והסיטונאים חושבים שהם יכולים לגבות כל מחיר. בסופו של דבר, אם הצרכן לא ירגיש שהוא שבוי ויפסיק לקנות - המחירים יירדו".
הבכיר הוסיף כי "מעבר ללגרום לצרכן לצרוך פחות ולהביא לכך שהביקוש יירד והמחירים יירדו בהתאם - אין לנו הרבה מה לעשות בנושא. בניגוד למה שנטען באחרונה, אי־אפשר באמת לפתוח את השוק ליבוא כי ביבוא יש סכנות של מזיקים שיחדרו לישראל, ואז אולי יעברו גם לגידולים ישראליים. כן אפשר להגדיל יבוא מבוקר במוצרים שבהם כבר יש יבוא, או למשל לאשר יבוא במוצרים שמחירם מופקע, כמו אננס, שמעט חקלאים מקומיים מגדלים אותו. אנחנו מנסים לקדם תמיכה ישירה בחקלאים, אבל זה נמצא על השולחן כבר 20 שנה, ובכל פעם הלובי החקלאי לוקח צעד אחורה כי למגדלים אין אמון בממשלה".
לגבי הסכם הסחר המתגבש מול ארה"ב, שבמסגרתו הממשל האמריקאי דורש פטור ממכס על עשרות מוצרים, ובהם פירות וירקות, הבכיר במשרד החקלאות אמר כי "ההסכם יביא לשינוי - הוא למשל יביא לכך שמגדלים יצטרכו לחשוב אם להמשיך לייצר, והייצור לא יוכל לגדול אם המחירים יהיו כאלה גבוהים. כנראה שמספר המגדלים יקטן".
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
קסטרו מתאדה: כך נחתך השווי מאז רכישת הודיס - ומה קרה ל-300 אלף משקפיים
נטפליקס מעלה מחירים בישראל ובעולם: כמה נשלם?