תרופות ללא מרשם הן מוצר צריכה בסיסי: פעמים רבות, למי שחש ברע אין ברירה אלא להיכנס לבית המרקחת הקרוב ולרכוש תרופה שתקל על מכאובו, ולעתים זהו גם הפתרון היחיד שיציעו הרופאים. לכן ראוי היה שהמוצרים יימכרו במחיר נמוך - בפיקוח משרד הבריאות. ואולם בדיקת TheMarker חושפת כי תרופות ללא מרשם נמכרות בישראל בטווח מחירים עצום, ובפערי מחיר שמגיעים גם ל-100%. כל זאת, בחסות מנגנון פיקוח ממשלתי, שמאפשר לקופות החולים ולחלק מרשתות הפארם לגרוף רווחי יתר במאות מיליוני שקלים מדי שנה - על חשבון הצרכנים.

מחירי תרופות ללא מרשם (OTC) בישראל נתונים בפיקוח מאז 2001. הם נקבעים על ידי משרד הבריאות, שנשען על מחירוני התרופות באירופה - ועליהם מוסיף מעין "עמלת שיווק" שנעה בין 10% ל-37%. המחיר שמתקבל, בתוספת מע"מ, מוגדר כמחיר תקרה קמעוני. המחיר הזה, שכבר בשלב זה מבטיח רווחיות גבוהה, לא משקלל את כוח הרכישה הגדול של קופות החולים, או של רשתות הפארם. בזכות יתרון לגודל, אלה זוכות בהנחות מחברות התרופות - ולא ממהרות לגלגל אותן לצרכן הקצה. כך, עסק גדול בעל כוח מיקוח מצליח להגיע למרווחי רווח של 60%–70% ביחס למחיר המחירון הרשמי - מה שהופך את שוק התרופות ללא מרשם לאחת הפעילויוית המשתלמות ביותר של קופות החולים ושל רשתות הפארם.

היקף ההכנסות השנתי של שוק התרופות ללא מרשם בישראל נאמד ב-1.45 מיליארד שקל. כלומר, הגבייה העודפת מהציבור עשויה להסתכם במאות מיליוני שקלים מדי שנה, כאשר חלקה משמש למילוי קופתן המדולדלת של קופות החולים - וחלקה מנפח את כיסיהם של בעלי סופר פארם ו-Be (שופרסל).

בשנתיים האחרונות מציג השוק גידול מתון של אחוזים בודדים, בין היתר בזכות העובדה שכיום ניתן למכור ללא מרשם תרופות שבעבר נדרש עבורן מרשם - כך עולה מבדיקה שביצעה חברת המידע העסקי cofacBDi עבור TheMarker. לפי עיבוד נתוני הלמ"ס שבוצע על ידי cofacBDi, מחירי תרופות ללא מרשם לא השתנו משמעותית ב–2012–2018, בעוד מחירי תרופות הדורשות מרשם ירדו בשנים אלה בכ-7%.

לפי הערכות בקרב השחקנים בשוק מוצרי הפארם, בתי המרקחת של קופות החולים הם השחקן הגדול בקטגוריה, עם מכירות של כ–880 מיליון שקל בשנה, כאשר כללית היא השחקנית הגדולה ביותר, עם מכירות המוערכות ב-500 מיליון שקל בשנה; אחריה מכבי עם מכירות של כ–200 מיליון שקל; מאוחדת עם כ-120 מיליון שקל; ולאומית עם כ-60 מיליון שקל. המכירות של סופר־פארם בתחום מוערכות ב-290 מיליון שקל בשנה.

מדוע מכבי לא נלחמת עבור מבוטחיה?

הבדיקה ההשוואתית של TheMarker העלתה כי באופן גורף רשתות הפארם יקרות משמעותית מקופות החולים. על פי הבדיקה, רשתות השיווק הפרטיות נצמדות למחיר המרבי לצרכן שקובע משרד הבריאות. יתרה מכך, בחמישית מהמוצרים שנבדקו התברר שרשתות הפארם אף גובות בין אגורה ל-5 אגורות יותר מהמחיר המרבי לצרכן, שלאור גודל השוק ושכיחות הרכישות מצטרפות לסכום לא מבוטל. מה שמאפשר את הגבייה העודפת היא העובדה שתרופות מוחרגות מחוק עיגול אגורות, ומחירון משרד הבריאות נוקב סכומים שאינם עגולים - והרשתות מנצלות זאת לטובתן.

על פי בדיקת מחירים שביצענו ב–15 תרופות פופולריות ללא מרשם, עולה כי מי שירכוש תרופות ברשתות סופר־פארם ו–Be ישלם 33%–103% יותר מהמחיר הנמוך ביותר שחלק מקופות החולים מציעות לחבריהן. למשל, בקבוק 200 מ"ל של סירופ נורופן לילדים נמכר בשירותי בריאות כללית ב–22.26 שקל. לעומת זאת, בסופר פארם ו–Be הוא נמכר במחיר המרבי המותר, 44.52 שקל, מחיר כפול. במקרה של נורופן 40 יחידות, הפער בין המחיר הגבוה ביותר לנמוך ביותר הוא 67%: המוצר נמכר ב-55 שקל בסופר־פארם ו-Be לעומת 33 שקל למבוטחי מאוחדת.
הבדיקה גם העלתה פערי מחירים גדולים בין קופות החולים. שירותי בריאות כללית מציעה ברוב המקרים (8 מתוך 15 תרופות) את המחירים הנמוכים ביותר, כאשר לרוב ההנחה לעומת המחיר המרבי לצרכן היא של כ-30%. מי שבלטה לטובה היא מאוחדת, שלמרות גודלה הקטן יחסית, מצליחה להציע מחירים אטרקטיביים: בשש מתוך 15 התרופות שנבדקו היא הציעה את המחיר הנמוך ביותר, והיא מציעה מחירים הנמוכים ב-25%–50% מהמחיר המרבי לצרכן של משרד הבריאות. גם במקרים שבהם מאוחדת לא היתה הכי זולה, היא הציעה את המחיר הטוב ביותר אחרי הכללית.

מי שלא מציעה מחירים אטרקטיביים מספיק לחבריה היא מכבי שירותי בריאות. מכבי היא רוכשת התרופות ללא מרשם השנייה בגודלה אחרי כללית, אולם היא מציעה לחברי מכבי שלי הנחה של 9%–33% בלבד על התרופות ללא מרשם בהשוואה למחיר המרבי של משרד הבריאות. הדבר בולט במיוחד במכירת אריזת 40 קפליות של אדוויל. בזמן שבמכבי מוכרים את האריזה ב–48.90 שקל, בסך הכל 9% פחות מהמחיר המרבי לצרכן (53.94 שקל), במאוחדת מציעים את אותה האריזה ב-35 שקל, 35% פחות מהמחיר לצרכן. בכללית המחיר הוא 37.76 שקל, כ-30% פחות מהמחיר המרבי. אפילו בקופה הקטנה לאומית מצליחים להציע כ-15% הנחה מהמחיר המרבי.

כך בדקנו

בדיקת המחירים נערכה ב–30 באפריל, 2 ו–3 במאי בקופת חולים כללית בבנימינה, קופת חולים מאוחדת בתל אביב, קופת חולים לאומית בתל אביב, קופת חולים מכבי בגבעתיים, סניף סופר־פארם באור עקיבא, וסניף Be בפרדס חנה.

בבדיקה נרכשו 15 תרופות ללא מרשם ממותגים מובילים. בכל קופת חולים נרכשו התרופות באמצעות כרטיס ביטוח מורחב של הקופה שנבדקה.

גם בממשלה מצאו פער של 36% מול אירופה

במשרד הבריאות טוענים שאין פגם בשיטה לקביעת מחיר מרבי. לדברי מקור במשרד, כאשר חברת תרופות מעוניינת להשיק תרופה חדשה בישראל, עורך המשרד בדיקה לגבי המחיר של תרופות דומות שכבר קיימות בשוק. המחיר המרבי שנקבע לא מאפשר לגבות מחיר גבוה מזה של המתחרים. אם מדובר בתרופה חדשה, שאין לה חלופות קיימות בשוק בישראל, בודקים במשרד מה הוא המחיר של תרופה דומה בשוק האירופי, ומתמחרים על בסיס ההשוואה. לדברי המקור, נעשה ב-2001 ניסיון להוציא את התרופות ללא מרשם מפיקוח המחירים למשך כמה חודשים. התוצאה היתה קפיצה במחירי המוצרים - שהצריכה את החזרת התחום לפיקוח. הוא אף מציין כי חלק לא מבוטל מהתרופות ללא מרשם נמצאות בסל התרופות.

ואולם למרות עמדת משרד הבריאות, בימים אלה מקיימים משרדי הכלכלה והבריאות בדיקה של מחירי התרופות ללא מרשם בישראל, לאחר שבדיקה ראשונית גילתה פערי מחירים גבוהים לעומת מדינות אחרות. לדברי מיכל פינק, סמנכ"לית אסטרטגיה ומינהל במשרד הכלכלה, "בבדיקה הראשונה שקיימנו, וכללה 22 תרופות ללא מרשם, מצאנו פערי מחירים של 36% בממוצע מול המדינות שנבדקו (בריטניה, הולנד, צרפת, איטליה ועוד).

"עוד ראינו ש-65% מהמוצרים שנבדקו היו זולים יותר או שווים במחירם בחנויות הפרטיות לעומת רשתות הפארם. כלומר, כוח הקנייה של רשתות הפארם לא מתבטא במחירים שהן מציעות לצרכנים".

לדברי פינק, ההמלצות צפויות להתפרסם בסוף יוני, והן עשויות לכלול את בדיקת המנגנון לקביעת מחירי המכירה המרביים של תרופות ללא מרשם, יצירת מנגנונים של שקיפות מחירים ויצירת מסלולים לתחרות נוספת.

"במחירון - 10 שקלים. הקופות קונות ב-2.5"

"הקופות מרוויחות הרבה מאוד כסף על מכירת תרופות ללא מרשם", אומר בכיר לשעבר באחת הקופות. "למחירון של משרד הבריאות, שנוקב במחיר המכירה של התרופות, אין משמעות. זאת מאחר שהקופות, ולצורך העניין גם רשתות הפארם, יכולות להשיג הנחות של עשרות אחוזים. יש מצבים שבהם מחיר המחירון הוא 10 שקלים, אבל הקופה קונה את התרופה ב–2.5 שקלים".

לדבריו, "הרווח הגולמי הוא כ–35%, ולקופות כמעט אין הוצאות נוספות, לכן נותר בידיהן לכאורה רווח נטו של כ–25%. הקופות לא מחלקות דיווידנדים והכסף הולך להקטנת הגירעונות שלהן. הן גם משלמות שליש ארנונה מרשתות הפארם, בתי מרקחת יש להן בכל מקרה - אז אין להן תוספת עלויות למעט עמלה קטנה לרוקחים. אצל חלק מהקופות גם לא מעט מבתי המרקחת נמצאים בבעלותן. התוצאה היא שעל מכירות תרופות מרשם ביותר מ–800 מיליון שקל, הקופות נשארות עם כ–200 מיליון שקל בכיס. בסופר־פארם הרווחיות הגולמית גבוהה יותר, אבל יש לה הוצאות גדולות יותר, כך שבשורה התחתונה גם היא מרוויחה בערך כמו הקופות - וזה הרבה".

לדברי בכיר באחת מרשתות הפארם, הקופות משיגות מחירי קנייה טובים במיוחד מחברות התרופות - כחלק מהמאמץ של החברות לשדל אותן לבחור בהן במכרזים לרכישת תרופות מרשם. "בניגוד לרשתות הפארם ובתי מרקחת פרטיים, שבתי המרקחת שלהן רק מנפקים את התרופות, הקופות מחליטות כל שנה־שנתיים אילו תרופות מרשם רופאי הקופה ירשמו למטופלים. חברות תרופות, שמשווקות הן תרופות מרשם והן תרופות ללא מרשם, יאפשרו לקופות לרכוש תרופות ללא מרשם בסכומים מגוחכים כדי לזכות במכרזים שלהן על תרופות המרשם", הוא מבהיר. עם זאת, גורמים שעמם שוחחנו בקופות הכחישו את הטענה.

ובכל זאת, על הכוח העצום של שירותי בריאות כללית, למשל, ניתן ללמוד מדבריו של בכיר באחת מחברות התרופות - המוכרת, בין השאר, תרופות ללא מרשם: "כללית מבטחת חצי מאזרחי ישראל ויש לה כוח עצום מול חברות התרופות. סופר־פארם היא ג'וק לעומתה. צריך להביא בחשבון ששוק תרופות המרשם בישראל גדול כמעט פי עשרה משוק התרופות ללא מרשם, וכללית קונה תרופות במיליארדי שקלים בשנה ומפעילה כ–500 בתי מרקחת פרטיים".

סופר פארם (צילום: Moshe Shai/FLASH90, חדשות)
סופר־פארם. גוזרת רווח מרשים | צילום: Moshe Shai/FLASH90, חדשות

סופר־פארם גוזרת רווח מרשים

מי ש"רוכבות" על השוק המפוקח שמוכתב לכאורה על ידי קופות החולים - הן רשתות הפארם הפרטיות. לדברי בכיר בענף בתי בתי המרקחת, גם הרווחיות הגולמית של סופר־פארם על תרופות ללא מרשם גבוהה, ובחלק לא מבוטל מהמוצרים עומדת על יותר מ–40%. "העובדה שסופר־פארם השיקה במסגרת המותג הפרטי שלה, לייף, גם תרופות ללא מרשם, הקנתה לה יותר כוח במשא ומתן מול חברות התרופות, ומאפשרת לה קנייה במחירים טובים יותר. הרווחיות הגולמית על המותגים המוכרים נעה סביב 40% בממוצע, וכשמדברים על התרופות של המותג הפרטי לייף - הרווחיות אף נוסקת ל–50% ויותר", אומר הבכיר.

לדבריו, הרווחיות הגבוהה על תרופות ללא מרשם מפצה את הרשתות והקופות על רווחיות גולמית נמוכה בתרופות מרשם - שמניבות רווח ברוטו של כ–15% בממוצע. "אם לוקחים בחשבון עלויות תפעול, שכר עבודה לרוקחים והוצאות נוספות, מכירת תרופות מרשם היא פעילות הפסדית. הרווחיות הגבוהה שנגזרת על תרופות ללא מרשם ומוצרי בית מרקחת נוספים (כמו תוספי תזונה ומוצרים פרא־רפואיים כמו מכשור רפואי), הם שהופכים את בתי המרקחת בסופר־פארם לרווחיים מאוד".

מנגד, גורם אחר בשוק הפארם טוען כי כשמסתכלים על הרווחיות הגולמית הגבוהה בבתי המרקחת של סופר־פארם, צריך לזכור גם שלרשת יש הוצאות גבוהות, וכי "האשם האמיתי במחירים הגבוהים של תרופות ללא מרשם בישראל הם משרד הבריאות, שמראש נוקב ברווחיות מינימלית של 27% בתחום, והקופות - שמכתיבות את המחירים בתחום". לדבריו, ההוצאות של סופר־פארם גבוהות משל קופות החולים, שכן החנויות פתוחות יותר שעות, הרשת מעסיקה יותר רוקחים, משלמת דמי שכירות גבוהים בקניונים ועוד. "סופר־פארם מפסידה כסף על תרופות מרשם, חיתולים ומזון תינוקות - אז הרווחיות שלה צריכה להגיע מאיפשהו", הוא אומר.

המידע שהקופות מסרבות לחשוף

שירותי קופות החולים הם ציבוריים, ומתוקצבים על ידי המדינה. לכן, בניסיון להבין כמה מרוויחות קופות החולים ממכירת תרופות ללא מרשם ועל אילו מוצרים, עו"ד אלעד מן מעמותת הצלחה פנה לקופות, לבקשת TheMarker, עם בקשת חופש מידע. כל קופה התבקשה לפרט את רכישות התרופות ללא מרשם שביצעה ב–2014–2018 - כולל סוג התרופה, הכמות, ומחיר הרכישה ליחידה. בנוסף הן נדרשו לפרט את היקפי המכירות ואת המחירים שגבו.

ואולם, אף אחת מהקופות לא הסכימה למסור את הפרטים. במאוחדת הפנו את עו"ד מן לדו"ח הציבורי המסכם של משרד הבריאות על פעילות קופות החולים ל–2017, וכן את פירוט 30 המוצרים המובילים - אך רק לפי שם גנרי של ולא לפי שם המותג. בכללית, מכבי ולאומית סירבו למסור את הפרטים בטענה שמדובר בסוד מסחרי של הקופה.

"המידע שהקופות הסכימו למסור הוא חסר באופן משמעותי, ואין בנימוקים שבהן נאחזו כדי לאפשר את ההימנעות ממסירת יתר המידע שהתבקש", אומר מן. "התקשרויות מסחריות של גופים ציבוריים אינן מוגנות באותו אופן שבו מוגנות התקשרויות פרטיות, והסיבה ברורה. יש לאפשר לציבור בחינה ובקרה יעילות של ההתקשרויות של גופים ציבוריים, במטרה לוודא שפעולותיהם התקציביות מתיישבות עם האינטרס הציבורי. זאת במיוחד כשמדובר בהתקשרויות בהיקף משמעותי כל כך, שחלק ניכר מעלותן נגבה מהציבור".

"לא למטרות רווח"

מקופת חולים שירותי בריאות כללית נמסר: "הנגשת תרופות ללא מרשם במתקני הכללית מהווה שירות משלים לטיפול הרפואי שאותו מקבלים המטופלים. אנו שמחים ללמוד כי על פי בדיקתכם ברוב התרופות שנבדקו נמצא אצלנו המחיר הנמוך ביותר עבור המטופלים".

מקופת חולים מכבי נמסר: "מכבי הינה מלכ"ר ועל כן מכירותיה אינן מיועדות ליצירת רווח אלא לקיום רשת בתי המרקחת למען החברים. השבנו לפניית העמותה עם מלוא המידע הכלול בחוק חופש המידע".

מקופת חולים לאומית נמסר: "לאומית גובה על פי תוכנית גבייה מוסדרת".

מסופר־פארם נמסר: "סופר־פארם מספקת שירותי בתי מרקחת בנגישות גבוהה ביותר, לאורך כל שעות היום והלילה, וכן תורנויות שבת וחג - זמנים בהם אף בית מרקחת אחר אינו פעיל. שירות זה טומן בחובו עלויות תפעול גבוהות, כך שהטענה על רווחיות גולמית גבוהה אינה רלוונטית. בנוסף, הרשת מציעה ללקוחותיה את מותג לייף המהווה אלטרנטיבה איכותית הזולה בכ–20% מתרופות ללא מרשם אחרות".

ברשת Be מקבוצת שופרסל סירבו להגיב לכתבה.

במשרד הבריאות סירבו להגיב.

תרופה (צילום: SHUTTERSTOCK)
הרווח על התרופות הללו נחשב גבוה במיוחד | צילום: SHUTTERSTOCK
"השלמת הכנסה" לקופות החולים הגירעוניות/רוני לינדר

מחירי תרופות ללא מרשם נקבעים בשיטת פיקוח "רכה" יותר מתרופות מרשם: ב–2001 כאשר נכנסו התרופות ללא מרשם לפיקוח, המדינה ביצעה מאין "צילום מצב" של מחירי המחירון של התרופות שהיו נהוגים באותה עת. מאז, בכל פעם שיצרן מבקש להעלות את מחיר המחירון, עליו להגיש בקשה מנומקת לוועדת המחירים שבוחנת את הבקשה מול מחירי המחירון הנהוגים באירופה. אם הבקשה נמצאת סבירה, כלומר - מחיר המחירון בישראל נמוך יותר ממחירי המחירון באירופה - הבקשה תאושר.

בנוסף למחיר המחירון יכול המשווק לגבות גם "מרווח רוקח", שנע בין 10% ל–37% ממחיר המחירון (ככל שהתרופה יקרה יותר המרווח נמוך יותר), ומע"מ. המחיר המתקבל משלושת אלה הוא המחיר המקסימלי שניתן לגבות מהצרכן.

אלא שנוסחה זו היא בגדר המלצה בלבד: בפועל קופות החולים ורשתות הפארם רוכשות את התרופות במחירים נמוכים בהרבה ממחיר המחירון, לעתים בפער אדיר, ויכולות למכור אותן לצרכן בכל מחיר שירצו עד למחיר המקסימום שנקבע. לפיכך, הרווח על התרופות הללו נחשב גבוה במיוחד. בממשלה ובמשרד הבריאות מודעים לכך כמובן, ורואים בתחום התרופות ללא מרשם סוג של "השלמת הכנסה" לקופות החולים הגירעוניות. בחלק מהמקרים צרכנים נבונים יכולים לבקש מהרופאים שלהם מרשם לתרופות שלא מחייבות במרשם, וכך לשלם "רק" את ההשתתפות העצמית, שלרוב תהיה נמוכה יותר מהמחיר הישיר לצרכן. אל דאגה, גם במקרה כזה הקופה תרוויח - אבל פחות.

אגב, ניסיון בודד שנעשה ב–2006 להסיר את הפיקוח ממחירי התרופות ללא מרשם הביא לזינוק של עשרות אחוזים במחיריהן. עדות נוספת לחשיבות הפיקוח ניתן למצוא במחירי התכשירים הלא מפוקחים, כמו ויטמינים ותכשירים הומאופתיים, שמחירם גבוה בהרבה מזה של התרופות ללא מרשם. גם ניסיון של הממשלה להגביר את התחרות בתחום באמצעות כניסת תרופות ללא מרשם שנמכרות מחוץ לעמדת הרוקח (GSL) לרשתות השיווק לא הביא לירידת המחירים המצופה.

המסקנה המתבקשת היא שפיקוח על מחירי תרופות ללא מרשם הוא חיוני. השאלה היא אם הנוסחה הקיימת היא הנכונה, או שהממשלה צריכה להוריד את מחירי המחירון, בתקווה שאיתם ירדו גם המחירים לצרכן? הבדיקה שמתבצעת בימים אלה במשרד הכלכלה, ומצביעה, ככל הנראה, על כך שבחו"ל המחירים נמוכים יותר, בחלק מהמקרים גם בעשרות אחוזים, צריכה להיות הבסיס למהלך שכזה.

יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il

הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker

כתבות נוספות:

הכרזת מרד נגד הממשלה: 13 ראשי ערים לא רוצים יותר לבנות דירות חדשות

"סוויטה ב-150 דולר ללילה": במקום לשלם ביוקר באילת, הישראלים חוצים את הגבול לירדן