קנסות כפולים, הליכי הוצאה לפועל לא מנומקים וחיובים על נסיעות שלא היו — אלה רק חלק מעשרות תלונות של נהגים ונהגות נגד מפעילי כביש 6 שהגיעו ל–TheMarker.
בתחילת נובמבר קיבלה אסתר סחנובסקי הודעה בדואר רשום, לפיה כביש 6 פתחו נגדה בהליכי הוצאה לפעול לגבי חוב בסך 1,000 שקל שהצטבר נגדה — אף שזאת היתה הפעם הראשונה שקיבלה מכביש 6 דרישת תשלום כלשהו.
"הוצאתי רישיון רק באוגוסט, ונסעתי בכביש 6 פעמים בודדות", מספרת סחנובסקי. "ידעתי שמדובר בכביש בתשלום אז אחרי הנסיעה שלי ניסיתי לברר כיצד לשלם. התקשרתי למוקד שירות הלקוחות, שאמרו לי לחכות להודעת תשלום דרך הדואר. הודעת החיוב לא התקבלה מעולם, אבל אחרי יותר משנה וללא התראה מוקדמת, קיבלתי דואר רשום על תהליך הוצאה לפועל".
בכביש חוצה ישראל מתבצעת גביית האגרה באמצעים אוטומטיים וללא קופות מאויישות, באמצעות מערכות הקוראות את לוחית הרישוי של המכונית בכניסה לכביש וביציאה ממנו. יתרונותיהן של מערכות אלה הוא בכך שאין בהן כל הפרעה לנסיעה. החיסרון הוא שהן עלולות לגרור להביא לטעויות, כפי שמעידים הנהגים.
מדי שנה מקבלים ארגונים צרכניים, כמו המועצה לצרכנות ואמון הציבור, עשרות תלונות כל אחד נגד כביש 6. ג'וש גולדשמיד, מנכ"ל המועצה לצרכנות מסביר: מקבץ התלונות המטופלות במועצה הוא רק קצה הקרחון, כי צרכנים רבים מעדיפים לשלם קנסות ולא להסתכן בהליכי גבייה, אכיפה והוצאה לפועל".
על פי מנכ"ל ארגון אמון הציבור, רונן רגב כביר, התלונות מתמקדות בכמה נושאים עיקריים: "נושא שחוזר על עצמו אלה צרכנים שמקבלים התראה על חוב שלא שולם, כשבכלל לא ראו את הפנייה המקורית. תלונות רבות נוגעות לזמן ההמתנה למענה טלפוני וטרטור לאחר המענה. עוד תופעה שאנחנו נתקלים בה, שאין הליך מוסדר עבור רכב ישן שהוחלף בחדש תחת אותו מנוי, ובכלל יש רושם של אצבע קלה על ההדק בנוגע לחיובים".
"מרגישה שהם פעלו בשיטת מצליח"
כך למשל, ב' מחיפה קיבלה בקשה לתשלום למרות שלא נסעה בכביש: "אני גרה בחיפה, ובדרך כלל לא יוצאת מהעיר. למרות זאת, קיבלתי מכביש 6 מספר דרישות לתשלום והתקשרתי למוקד שירות הלקוחות. העבירו אותי מאחד לשני ואף אחד לא חזר עם תשובות. ביקשתי שיראו לי את תצלום של הרכב. הם אמרו לי שכדי לקבל תמונה אני צריכה להגיש לפענוח שיבדקו את המצלמות וזה יעלה לי 13 שקל. כשמקבלים דו"ח מהמשטרה מצורפת תמונה של הרכב. למה כאן אני צריכה לשלם?".
כעסה של ב' התגבר אף יותר כשהתברר שהרכב שנסע בכביש 6 אכן לא היה הרכב שלה, אלא כזה עם לוחית זיהוי דומה: "זה מרגיש שהם פעלו בשיטת מצליח — אם לא הייתי מתקשרת, הייתי צריכה לשלם על הנסיעות האלה כולל ריבית. להתקשר ולבטל דרישת תשלום זה לא הליך מהיר. הם כל הזמן מעבירים למישהו שלא חוזר אליך ומשם להנהלה וכל פעם צריך להסביר מחדש. בגלל שמדובר בסכומים לא גבוהים, לאנשים אין כוח להתווכח ולבדוק והם ישלמו גם על נסיעות שלא שלהם. אצלי, רק בגלל שהיו חיובים רבים, בדקתי".
אבל לא רק למשתמשים המזדמנים בכביש יש בעיות מול המערכת. ליאור לסטר מעכו הוא לקוח קבוע של החברה שאיבד את דף דרישת התשלום, ולכן התקשר למוקד הלקוחות וביקש שישלחו לו אותו מחדש. שם נודע לו שהצטבר כלפיו חוב גדול, שלא ידע עליו קודם: "על נסיעות שהסכום המצטבר שלהן היה כ–225 שקל, נדרשתי לשלם כמעט כפול. אמרתי לנציגה שאפילו המשטרה לא מכפילה ככה — והיא אמרה שזה אוטומטי". לדבריו, "אלה קנסות לא הגיוניים. איך לא מוציאים התראה לפני?".
כביש 6: "אין אצלנו כפל קנסות"
מכביש 6 מסרו את תגובותיהם הפרטניות לכל מקרה. במקרה של סחנובסקי טענו בכביש 6: "הלקוחה ביצעה 12 נסיעות בין ספטמבר 2016 למארס 2017, ולא שילמה עבור נסיעות אלה. החברה שלחה ללקוחה מספר מכתבי התראה על החוב, אולם במהלך השנה האחרונה הלקוחה לא הסדירה את חובה. היות וכך, הועבר הטיפול בחוב לידי עו"ד במסגרת פתיחת תיק הוצאה לפועל. בימים האחרונים הלקוחה והחברה הגיעו להסכם להסדרת החוב שמקובל על שני הצדדים".
בנוגע למקרה של ב' טענו כי: "לעיתים נדירות נוצרת טעות בפענוח לוחית הרישוי, מסיבות שונות. במקרה של הלקוחה, הטעות תוקנה באופן מיידי והלקוחה זוכתה. עם זאת, הלקוחה סירבה לשלם עבור נסיעה תקינה שהיא ביצעה ברכבה, וביקשה לקבל לידיה את הצילום. ללקוחה נמסר שבאפשרותה לצפות בצילום בחינם במרכזי השירות של כביש 6, או לשלוח את הצילום בדואר לכתובתה, דבר הכרוך בתשלום".
ביחס לתלונתו של ליאור לסטר ענו: "הלקוח ביצע 16 נסיעות בכביש 6 בין אוגוסט 2016 לאוגוסט 2017. החשבוניות שהופקו בגין הנסיעות ונשלחו לכתובתו לא שולמו, ולכן בחודש מארס 2017 חויב לראשונה בקנס שנשלח אליו בדואר רשום. למרות זאת, מר לסטר המשיך לבצע נסיעות בכביש 6 מבלי לשלם בגינן במועד ולכן חויב בקנסות נוספים. לגבי הטענה להכפלת הקנס, בכביש 6 אין כפל קנס. אם נסיעה לא משולמת במועד — הקנס הוא חד פעמי".
"בעבר היתה ממש קטסטרופה"
למרות ההסברים שמציעה החברה לכל אחד מהמקרים הפרטיים, הצטברות המקרים מראה כי מדובר בתופעה נפוצה שקשה להתעלם ממנה. כפי שמסביר רגב כביר: "בעבר באמת היה קטסטרופה במידה שקשה לתאר — היו מאות תלונות וסכומים לא נורמליים. היום יש אמנם ירידה מסוימת, אבל עדיין מדובר בתופעה, היא לא נעלמה".
מבקר המדינה נדרש לנושא הקנסות בדו"ח שהוציא ב–2016 בו ציין כי נוסעי כביש 6 שנדרשו לשלם קנסות בגין פיגור בתשלומים, הזרימו 156 מיליון שקל מיותרים לכיסה של זכיינית הפרויקט, חברת דרך ארץ, עד 2016 .
על פי דו"ח המבקר, התשלום העודף נגרם מפני שהמדינה מעדכנת באיחור את תעריפי הגבייה של הזכיין, ובשיעורים נמוכים מדי. לפיכך, מצטברים בקופת הזכיין עודפי גבייה של עשרות מיליוני שקלים מדי שנה. נוסעי כביש 6 שמפגרים במועד התשלום, נדרשים לשלםקנס פיגורים. הקנס נועד לכסות את הוצאות הזכיינית בגין גבייה מאוחרת. הסכום שנגבה בסוף כל שנה אמור לחפוף את הוצאות האכיפה של הזכיין באותה שנה. אבל אם הסכום היה גבוה מההוצאות בפועל, חברת חוצה ישראל הממשלתית — הממונה על פרויקטי הזכיינות התחבורתיים — הייתה אמורה להפחית בשנה העוקבת את סכום הקנס בהתאם. הכלל נועד להבטיח כי פעולות האכיפה לא יניבו לזכיין רווח יתר.
בדו"ח מצוין כי בתחילת 2016 הגיעו משרדי התחבורה והאוצר לפשרה מול הזכיין, לאחר שנדרש להפחתה נוספת של 30% בתעריף הגבייה, לצד החזר ההוצאות. במסגרת הפשרה הוחלט לנצל רק 109 מיליון שקל מהסכום שנצבר, עבור התקנת תאורה לאורך הכביש ותחזוקתה עד תום הזיכיון ב–2029.
הנהגים שנתנו "הלוואה" לכביש 6
נגד כביש 6 הוגשו גם תביעות ייצוגיות בנושאים שונים. תובעים ייצוגים טענו כי נהגים שזכאים מסיבה כלשהי להחזר מהזכיינית דרך ארץ, היו יכולים לחכות גם שלוש וארבע שנים עד קבלת ההחזר — וגם אז, הגיע הכסף בלי ריבית והצמדה. במלים אחרות, הנהגים נתנו לדרך ארץ הלוואות, מבלי שביקשו את רשותם ומבלי שקיבלו ריבית.
על הרקע הזה הוגשה במארס 2015 בקשה לתביעה ייצוגית נגד דרך ארץ, וביוני 2017 הושגה פשרה בין כביש 6 לתובעים. לפי ההסכמות, יושבו לנהגים מלוא הפרשי הריבית וההצמדה שלא שולמו. כפי שמסבירים מגישי התביעה, עורכי הדין צביקה מצקין ואלרן שפירא בר אור: "התביעה הייצוגית שהגשנו עסקה בסכומים שנגבו בכפל או ביתר על ידי כביש 6 ולא הוחזרו לצרכנים משך שנים. במקרים בהם הוחזרו הכספים כעבור מספר שנים, הם הוחזרו ללא הפרשי ריבית והצמדה למרות שהדין מחייב לצרף את ההפרשים. בעקבות תביעתנו הודה כביש 6 במחדליו והסכים להשיב את מלוא הסכומים לצרכנים הזכאים לכך. במסגרת הסכם הפשרה הסדרנו מנגנון יעיל להשבת כספים שיגבו ביתר בעתיד".
גם אם חלק מהבעיות נפתרו לאחר הגשת התלונות ובדיקת המבקר, גולדשמיד סבור כי מדובר באחריות של הזכיין: "מדובר בזכיין מטעם המדינה שאמור לספק שירות לציבור הנוסעים, באופן ששומר על זכויותיהם. עליו לוודא מערכתית כי לא נשלחים חיובי יתר או חיובי סרק, ושבכל מקרה לפני נקיטת הליכי גביה ואכיפה, מבוצעת בדיקה אם אכן נסע הצרכן בכביש במועד שהוזן, ושהחיוב נשלח ליעדו הנכון. לא מוגזם יהיה לדרוש אף שליחת הודעת SMS קצרה לצרכן שלא שילם את האגרה כנדרש או שלא עדכן את כתובתו העדכנית".
רגב כביר סבור שהבעיות נובעות מחוסר הסדרה של הנושא מצידו של המחוקק: "בחוק הגנת הצרכן יש כללים שמגדירים את המינימום שעסק צריך לעשות לפני שהוא טוען שיש חוב ושצריך לגבות עליו ריבית והוצאות גבייה. לפי החוק לעסק יש ארבעה חודשים שבהם הוא צריך להראות מאמץ אמיתי לגביית החוב וכן להראות תיעוד שמראה שנעשו המאמצים המינימליים לגביית החוב. הבעיה מתחילה מכך שהכללים האלה לא חלים על גופים כמו כביש 6 או תאגידי המים — להם קבעו כללים נפרדים ותקנות ספציפיות שמקלים עליהם.
"בעצם הממשלה והמחוקק באים ואומרים שמאות אלפי עסקים צריכים לעמוד בחוק אבל הגופים שפועלים מטעמנו יכולים לעשות מה שהם רוצים. זה לא הגיוני. אם המדינה הבינה שצריך להטיל חובות על עסקים שקובעות מה הם חייבים לעשות לפני שמעבירים חיובים, לא יכול להיות שלא יטילו את אותן החובות על ספקים של שירותים מטעם המדינה. זה מה שחסר והמדינה חייבת להתאפס על עצמה בעניין הזה".
ההנחות שמקבל כביש 6
למרות התלונות המרובות, המצב כיום בכביש 6 טוב יחסית לעבר, אז היו הקנסות גבוהים בצורה מוגזמת. למעשה, מאז פתיחת הכביש ב–2004 ועד היום הופחת תעריף הגבייה חמש פעמים — וביותר מ–90% — לאחר שהתברר כי נופח תחילה באופן מופרז. אלא שבכל פעם שהופחת, שיעור ההפחתה היה אמור להיות גבוה יותר, וגם ההפחתות שבוצעו, יצאו לפועל באיחור של שנתיים עד ארבע. העיכובים איפשרו לזכיין לצבור בינתיים פערי גבייה על חשבון ציבור הנהגים — דבר אליו התייחס המבקר בדו"ח מ–2016.
נקודה מעניינת נוספת שקשורה למבקר המדינה היא שכביש 6 מוחרג מביקורת של המבקר ביושבו כנציב תלונות הציבור. נציבות תלונות הציבור היא יחידה הפועלת במסגרת משרד מבקר המדינה, ועוסקת בתלונות של אזרחים הנוגעות לפעילותם של משרדי הממשלה, רשויות מקומיות, גופים ומוסדות ממשלתיים וגופים אחרים הנתונים לביקורתו של המשרד. נציב תלונות הציבור הוא מבקר המדינה עצמו, כיום השופט בדימוס יוסף שפירא.
עם זאת, חברת דרך ארץ אינה נמנית עם הגופים עליהם ניתן להגיש תלונה למבקר המדינה ובשל כך כשצרכנים פונים בתלונה הם נענים כי אין באפשרות המשרד לעזור להם ומופנים לגופים אחרים. בשל כך, תלונות צרכניות נגד כביש 6 מופנות לארגונים צרכניים (דוגמת אמון הציבור, המועצה לצרכנות והרשות להגנת הצרכן) או לשירות הלקוחות של חברת דרך ארץ המפעילה את כביש 6 עצמו ובמידה ולא ניתן מענה — לוועדת הערר של חברת דרך ארץ.
זאת אינה ההנחה היחידה שמקבל כביש 6 במסגרת החוק — והוא מוחרג גם מחוק הגנת הצרכן כך שאינומחוייב, כמו חברות עסקיות למשל, להראות תיעוד ומאמץ להגיע ללקוחות בטרם הטלת קנסות וריביות בשל חובות אל מול החברה.
מכביש 6 נמסר: "התלונות המתקבלות במועצה לצרכנות ובאמון הציבור לגבי כביש 6 מועברות ישירות ליחידת פניות הציבור של החברה. היחידה מתחקרת ובודקת באופן קפדני כל תלונה, ומספקת מענה מפורט ישירות לפונה. חברת דרך ארץ, מפעילת כביש 6, שמה דגש על מתן שירות איכותי ועושה כל מאמץ על מנת לשפר את השירות ולספק חווית נסיעה ללקוחות".
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
לא תאמינו איזה פירות זורקים בארה"ב לזבל
האם בועת הקניונים קרובה לפיצוץ?
