מי שגידל ילדים קטנים בתחילת שנות האלפיים, זוכר בוודאי את טרנד החנויות הקטנות של "הכל בדולר" או בשקל. מילאנו שקיות ב"פיצ'יפקס", שבדרך כלל מיותרים ולא איכותיים, אבל זה היה הפתרון הכי זול לגחמות של הקטנים שלנו.

החנויות המוזלות הללו הפכו במרוצת השנים לחנויות כל בו גדולות, שמכרו צעצועים, משחקים, כלי כתיבה, כלי בית ועוד. הרשת הראשונה שפעלה בתחום בישראל הייתה מקס סטוק, שהקימה את הסניף הראשון שלה בשכונת קריית אליעזר בחיפה. היום יש כבר שבע רשתות הפועלות בתחום – מקס, זול סטוק, דן דיל, דייסו, מינסו (שתיהן פעילות בעיקר בקניונים), ג'מבו סטוק והסטוק.

מבדיקה מיוחדת שביצעה עבורנו חברת המידע העסקי Coface Bdi עולה כי מאז ספטמבר 2020 הוקמו עוד 29 סניפים של רשתות הסטוק ברחבי הארץ. בספטמבר 2020 היו 167 סניפים של רשתות הסטוק, כיום ישנם 196 סניפים. ההערכה היא, שיש עוד כמה עשרות חנויות פרטיות.

רוב חנויות הסטוק ממוקמות במרכז ומחדרה צפונה (28% במרכז ו-36% מחדרה צפונה). בשנים האחרונות מקימות הרשתות חנויות ענק של אלפי מ"ר והפכו למבוקשות במתחמי הקניות ברחבי הארץ, כחנויות עוגן. הן שואפות להשיג מלאי מגוון ואופנתי, ותמהיל מוצריהן כולל כיום: כלי בית ומטבח, ציוד משרדי, יצירה וימי הולדת, צעצועים מוצרי תינוקות, הלבשה וטקסטיל, מוצרים עונתיים כדוגמת ציוד חזרה לבית ספר ותחפושות, מוצרי ניקיון וכלים חד פעמיים, כלי עבודה, מוצרי נוי ומתנות, חשמל ואלקטרוניקה ועוד. כמובן שהמגוון אינו אחיד ומשתנה בין הרשתות והחנויות הפרטיות, אבל יש כבר מי שמשווים את חוויית הקניה בהן לחנויות דוגמת איקאה.

טווח מחירי המוצרים בחנויות הסטוק לרוב נע משקלים בודדים עד עשרות שקלים לפריט בודד. יש ריהוט בחנויות בגדולות שיכול להגיע גם למחיר של מעל אלף שקלים.

בעלי רשת זול סטוק, אדיר ונונו וסהר כוכבי, עם איתן יוחננוף (צילום: יח"צ)
בעלי רשת זול סטוק עם איתן יוחננוף | צילום: יח"צ

בתקופת הקורונה נהנו רשתות הסטוק מפריחה, כשחלק גדול מהן היה פתוח אף בסגרים. הן הוסיפו פרטי מזון חיוניים (שמן, פסטות וכד') וכך עמדו בדרישות הוראות המסחר בתקופת הקורונה.

"התפתחות ענף הסטוק היא בעיקר בעשור האחרון. לא רק במספר החנויות אלא גם במגוון המוצרים שהוכנס אליהן ובשטחים הענקיים שלה", אומרת מנכ"לית Coface Bdi תהילה ינאי.

בתקופת הקורונה הן די שגשגו כשבזכות מוצרים חיוניים שהכניסו הצליחו להישאר פתוחים. הקניונים היו סגורים, כמו גם רוב חנויות הרחוב, והן הוו מפלט של פשוט לצאת מהבית וליהנות מחוויית קנייה כלשהי. אז הן נחשפו גם לציבור שלא היה מורגל בקניות בחנויות הסטוק. לאחר שגילו את החנויות האלה, חלקם הפכו להיות קונים קבועים, מה שמגדיל את נפח המכירות של חנויות אלו. אם חשבנו בעבר שחנויות הסטוק מיועדות לפלח צרכני מסוים, היום הן חוצות עשירונים".

עוגן רציני 

כיום גם הקניונים מחזרים אחריהן, למרות שחנות בקניון יקרה יותר בתחזוקה ובדמי השכירות. אבל בזכות כוחן הצרכני, הן זוכות לתנאים טובים כי הן בעמדת מיקוח טובה. במיוחד בימים אלה, כשחנויות לא מעטות בקניונים נסגרו ובעלי הקניונים מחפשים שוכרים לשטחים גדולים וכאלה שמושכים קהל. "אני מבינה את המגמה שלהם להכניס את חנויות הסטוק לקניונים, כי זה עוגן רציני", אומרת ינאי.

רק לאחרונה חתמה חברת צים אורבן לייף עם מקס סטוק על הקמת חנות עוגן בשטח 2,700 מ"ר בקומת הקרקע של מתחם לעיצוב הבית שהיא מקימה בנוף הגליל. שאלנו את בני חליף, סמנכ"ל נכסים בחברה שבבעלות רני צים, למה היה חשוב להם חנות סטוק במתחם. "אני נמצא 21 שנה בענף הקמעונאות והקניונים. תפקידי לזהות מגמות של התנהגות צרכנית ולענות עליה בצורת התמהיל המושלם לקהל היעד, וגם להביא כמה שיותר תנועה למתחם. הישראלים, כמו בכל מקום בעולם, התאהבו בחנויות הסטוק שהפכו למחולל תנועה ואפילו נכנסו לקניונים כחנויות שמושכות קהל קונים לקניון", הייתה התשובה.

כך למשל, בקניון אושילנד בכפר סבא לאחר שמספר חנויות בהן קסטרו, וואנס, ומתחם הג'ימבורי נסגרו בו, תיפתח במקומם חנות ענק של מקס סטוק בשטח של 5,300 מ"ר.

תהילה ינאי מנכ"לית משותפת בחברת cofacebdi (צילום: יח"צ)
תהילה ינאי | צילום: יח"צ

גם בעלי ההון גילו את הכדאיות בהשקעה ברשתות הסטוק

את הגידול בביקוש הצריכה בחנויות הסטוק זיהתה קרן אייפקס פרטנרס כשרכשה ב-2017 55% מרשת מקס לפי שווי חברה של כ-300 מיליון ₪. לאחר 3 שנים הונפקה מקס לפי שווי של 1.7 מיליארד שקלים.

גם רשת המזון יוחננוף הצטרפה לטרנד ורכשה לפני מספר חודשים את השליטה (כ-50.1%) ברשת זול סטוק תמורת 45 מיליון שקל, לפי שווי של 90 מיליון שקל. יוחננוף נימקה את הרכישה על רקע הצמיחה ששוק חנויות הסטוק רושם ומתוך כוונה להנפיק בהמשך את החברה לפי שווי של 300 מיליון שקל.

קבוצת פוקס, בשליטת הראל ויזל, גם זיהתה את הפוטנציאל בתחום, ורכשה את הזיכיון לפתיחת חנויות של רשת הסטוק היוונית "ג'מבו" בישראל. פוקס מתכוונת לפתוח חנויות ענק במיוחד שחלקן ישתרעו על 10,000 מ”ר(!) וההערכה היא שפניו ישתנו בעקבות כניסתה לתחום.

מקס היא הרשת הגדולה ביותר ותופסת כ-46% מהתחום עם 50 סניפים וכמה נוספים בדרך. היקף המכירות של רשת הסתכם ב-2020 ב-1.01 מיליארד שקל, כמחצית מסך המכירות של כל רשתות הסטוק. היא מדווחת על רווח גולמי של יותר מ-35%.

בני חליף (צילום: מאיר אדרי, יחסי ציבור)
בני חליף | צילום: מאיר אדרי, יחסי ציבור

לא הכול בשקל

איך ממחירים זולים כל כך אפשר להגיע לרווחיות גדולה כל כך?
חליף: "חלק גדול זה יבוא ישיר ובגלל שהם קונים מלאים מאוד גדולים. אפשר לראות את זה גם בחנויות הביגוד הזולות שמוכרות חולצה ב-20 שקלים".

יש לציין, כי לא כל המוצרים בחנויות הסטוק מאוד זולים. בחלקם הגדול הם זהים או מוזלים מעט מאוד לעומת רשתות הפארם, כלי בית, ריהוט ועוד, כך שבתחומים אלה הן נהנות מרווחים גדולים יותר, מה שמאפשר להן עדיין למכור ספרון לילדים בשני שקלים וצעצוע קטן בשקל.

על הנייר מתוכננים עוד עשרות סניפים של רשתות הסטוק להיפתח בשנה הקרובה. השאלה היא מה זה יעשה לשוק – התחרות תגדל, המחירים יירדו ואתם הרווחיות, כך שההערכה היא שרק החזקים ישרדו. חנויות פרטיות יוכלו להישאר בתחום רק ביישובים אליהם הרשתות לא ייכנסו. בכל מקרה, מנכ"לית  Coface Bdi תהילה ינאי נחרצת בדעתה כי רשתות הסטוק פה כדי להישאר לשנים רבות.