בשנים האחרונות פורח בישראל תחום הקניות באינטרנט, והצרכנים הישראלים מזמינים מחו"ל מוצרים מכל הבא ליד. עם זאת, רבים מהם אינם מודעים לכך שיבוא אישי של מוצרים בקטגוריות מסוימות מצריך קבלת אישורים ממשרדי ממשלה שונים - למשל יבוא אישי של מוצרי מזון, תוספי תזונה, מוצרי תקשורת וחלפים לרכב.
האי־ידיעה נעוצה בכך שרבים מהמוצרים האלה — שחלקם מצריכים אישור, ואחרים אף אסורים ביבוא לחלוטין — נכנסו עד כה לישראל ללא הפרעות או עיכובים. הסיבה לכך היא אפליה שנוקטת המדינה בין דואר ישראל לחברות השילוח (הבלדרות).
בשנים האחרונות השתרשה אפליה בבידוק חבילות, כך שהזמנות מחו"ל דרך חברות שילוח כמו אי־פוסט, UPS ו–DHL עוברות בידוק עם הגעתן לישראל, דבר שמעכב את שחרורן לצרכנים וגורם לעלויות נוספות. זאת, בעת שמוצרים דומים שנשלחו עד לאחרונה לישראל לא עברו בידוק כמעט, לבד משיעור מדגמי זעיר שנבדק על ידי המכס. כך, חבילות של דואר ישראל הוכנסו לארץ והועברו לרוכשים גם אם כללו מוצרים אסורים או כאלה המחייבים אישור מיוחד.
לפי דו"ח רשות ההגבלים העסקיים, כ–99% מהיבוא האישי לישראל נשלח באמצעות הדואר. הדבר יצר בפועל מעין "נתיב הברחה" שמפלה לרעה את חברות השילוח, והפך ישראלים רבים למפירי חוק, לעתים ללא ידיעתם. ברשות טוענים כי הדבר יוצר עיוות בשוק.
תושב כפר סבא, המזמין בקביעות תוספי תזונה מחו"ל, מספר: "בשנים האחרונות אני מזמין ויטמין מסוים בקביעות מאתר iherb (אתר אמריקאי למוצרי טבע, ויטמינים ותוספי תזונה; ה"ק). הוא עולה לי 40% פחות מהמחיר הנמוך ביותר שמצאתי בארץ. המשלוחים תמיד הגיעו דרך הדואר, ומעולם לא עיכבו לי את החבילה או דרשו ממני משהו. אפילו לא ידעתי שיש עם זה בעיה".
בדו"ח רשות ההגבלים נכתב כי "בפועל, בשל הגידול בכמות היבוא האישי, מספרן האבסולוטי של החבילות המטופלות על ידי חברות הבלדרות ומעוכבות מטעמי חוקיות היבוא קפץ פי 31 ב–2012–2016. בשל אופי השירות של חברות הבלדרות, המדגיש שילוח מהיר, לקוחות שחוו עיכוב מעין זה ייטו פחות להשתמש בעתיד בשירותיהן". ברשות מודים כי "מוצרים רבים נוספים הכפופים לחוקי היבוא נשלחים דרך הדואר, שם לרוב הם אינם נבדקים ואינם מעוכבים".
באחרונה סיימה את עבודתה הוועדה הבין־משרדית שגיבשה המלצות להסרת חסמים בתחום היבוא האישי. בראש הוועדה עמדה סגנית הממונה על התקציבים במשרד האוצר, שירה גרינברג, וחברים בה נציגים מרשות המסים, רשות ההגבלים, וכן נציגים של משרדי הכלכלה, התחבורה, התקשורת, הבריאות, האנרגיה ומשרד ראש הממשלה.
הוועדה ביקשה, בין היתר, לפתור את העיוות והאפליה בין חברות השילוח לבין דואר ישראל. בין המלצותיה הסופיות, שהוגשו בשבוע שעבר לשר האוצר משה כחלון ולשר הכלכלה אלי כהן, קבעה הוועדה כי יש לאזן ככל האפשר בין הדואר לבין חברות השילוח, על ידי המלצה לא לעכב משלוחים ביבוא אישי של מזון, תמרוקים ותוספי תזונה על ידי המכס, ולא לגבות אגרה בגינם.
בנוסף, הומלץ להקל בבדיקות יבוא אישי של מוצרי תעבורה (חלפים לכלי רכב), ובמקום 20 אלף מוצרים שנבדקים בשנה, יופחת מספר המוצרים הנבדקים ל–70 בשנה בלבד. הוועדה המליצה גם להפחית את הבדיקות ביבוא אישי של מוצרי תקשורת, ולגבש את עקרונות הרגולציה למוצרים אלה על ידי צוות שיקים בעתיד משרד התקשורת (ראו מסגרת).
נתח השוק קטן מכדי שהצרכן יחוש בהבדל
בחברות השילוח והבלדרות טוענים כי הפחתת הבדיקות על של מוצרים ביבוא אישי שנשלחים דרכן תוביל לשיפור במצבן, ולשינוי שגם הצרכנים ירגישו — אך בפועל, פלח השוק של חברות אלה במשלוחי יבוא אישי לישראל קטן מאוד — כ–1% בלבד לפי נתוני רשות ההגבלים. עם זאת, החברות טוענות כי בשנים האחרונות עלה נתח השוק שלהן ל–10%.
לדברי סמנכ"ל השיווק של DHL, יונתן איבגי, "הבחירה בין משלוח חבילה באמצעות בלדרות לבין משלוח חבילה בדואר לא תמיד נתונה בידי הצרכן, אלא לרוב בידי האתר שממנו הוזמנה החבילה. להערכתי, כרבע מהיבוא האישי שנכנס עד כה לישראל הצריך רגולציה כלשהי. אבל בגלל שהדואר לא עובד בצורה מסודרת, רק חברות הבלדרות היו מחויבות לרגולציה והדבר גרם לתסכול רב".
לדברי היזם והמנכ"ל המשותף של חברת אי־פוסט (E–post), יניב בן טובים, "בדואר ישראל עדיין קשה לדעת מה נכנס ומה יוצא. זה לא תחרותי לתת פטור לגוף אחד, ולהחיל על גופים אחרים בקרה שמגלגלת תשלומים נוספים על הצרכן. הוועדה עשתה משהו בכיוון הנכון לטובת חברות הבלדרות".
איבגי אומר כי הפתרון שמציעה הוועדה יעזור להגדלת פעילותן של חברות השילוח: "ככל שהחברות מתייעלות והתעריפים נעשים סבירים יותר, אתרי המכירות בעולם מעבירים אליהן את פעילות המשלוחים במקום להשאיר אותה בדואר המקומי".
כחלק מפעילות מרכז הסחר המקוון של הדואר, שהושק לפני כשבועיים, יעברו חבילות מחו"ל שיקוף ביטחוני, בדיקת מכס ובדיקות נוספות. ברשות המסים סבורים כי תהליך השיקוף החדש יוביל בתוך כמה חודשים לכך שכל חבילה תעבור בדיקה — בין אם סכום המוצרים שהיא מכילה עבר את תקרת הפטור ממס (75 דולר) או לא.
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
למה אסור לחפש בגוגל מידע על מחלות
אזהרה לחוק הג'ובים החדש - ותראו איך מכנים אותו בממשלה
