כ-40% מתלמידי התיכון בישראל אובחנו כסובלים מלקות למידה וזוכים להקלות שונות בבחינות הבגרות — כך עולה מנתוני משרד החינוך העדכניים ל–2018. בפועל, ייתכן שמספר התלמידים שסובלים מלקויות למידה גבוה יותר, מכיוון שנתוני המשרד מתייחסים רק לתלמידי תיכון שניגשו למבחני הבגרות, ולא לתלמידים שנשרו מכיתה י״ב או שלא נבחנו במבחנים.
במשרד החינוך לא יודעים מהו השיעור המדויק של בעלי לקויות למידה בישראל, משום שאינם אוספים מידע או נתונים על שיעור כלל התלמידים שאובחנו כלקויי למידה בבתי הספר היסודיים או חטיבות הביניים — והמידע היחיד שמחזיקים במשרד נוגע למקבלי ההתאמות בבחינות הבגרות.
לקות למידה היא הפרעה התפתחותית הפוגעת בתפקודית למידה, קריאה, הבעה, כתיבה וחישובים מתמטיים. במבחני הבגרות שהתקיימו ב–2018, קיבלו 38% מהתלמידים התאמות שונות כמו הארכת זמן; 11.5% מהם קיבלו הקלות משמעותיות יותר, כמו בחינה בעל פה, בשל לקות למידה חמורה יותר.
לפי מומחים בתחום, 5%–15% מהאוכלוסייה בעולם סובלים מהפרעת למידה. לעומת זאת, במערכת החינוך הישראלית שיעורם גבוה פי שבעה — וההנחה היא שמרבית הלומדים אינם סובלים מהפרעות או לקויות כלשהן, אלא מתקשים בלימודים מסיבות אחרות.
מנתוני משרד החינוך עולה כי תלמידים יהודים מאובחנים יותר כבעלי לקויות למידה מתלמידים ערבים. בנוסף, לפי המשרד, ככל שהרקע ממנו מגיעים התלמידים מבוסס יותר, כך מספר המאובחנים כבעלי הפרעת למידה גבוה יותר. כך למשל, קרוב ל–60% מהתלמידים בשני העשירונים הסוציו־אקונומיים הגבוהים ביותר קיבלו אשתקד הקלות בבחינות הבגרות בגלל לקויות למידה. ייתכן שהקלות הלמידה בקרב השכבות המבוססות מסייעות להם במבחנים ומשפיעה על שיעור זכאותם — אך במשרד החינוך מבהירים כי ההקלות במבחנים אינן בהכרח מסייעות להם לעבור את הבחינה, אם בכלל.
בכמה ערים בישראל, רוב תלמידי התיכון בהן מוגדרים כלקויי למידה. כך ב–90 תיכונים בישראל קיבלו יותר מ–80% מהתלמידים הקלות במבחני הבגרות שנערכו ב–2018. למשל, 70% מתלמידי התיכון באבן יהודה קיבלו הקלות בבחינות הבגרות; בתל מונד קיבלו 83.5% מתלמידי התיכון ביישוב הקלות בבגרות, ושיעור הזכאות בו הסתכם ב–91% ב–2018.
הקלות ללא אבחונים
ברוב המקרים, ההתאמות בבחינות הבגרות ניתנות לאחר שהתלמיד עבר אבחון, שעלותו הממוצעת מסתכמת בכמה אלפי שקלים, במימון ההורים. ואולם במקרים שבהם מדובר בהתאמה קלה (רמה 1), כמו הארכת זמן, תיכונים בישראל מקבלים יד חופשית. במקרים כאלה ההתאמה נעשית ללא פיקוחו של משרד החינוך ומבלי שהתלמיד עבר אבחון.
הבעיה במצב הזה נובעת מהתחרות שבה מצויים התיכונים בישראל, להגדלת שיעור תלמידיהם שזכאים לתעדות בגרות. במקרים כאלה, יש להם תמריץ להעניק הקלות בבגרויות לתלמידים מתקשים — גם אם אינם אובחנו כבעלי לקות למידה. לא פעם קורה גם שבתיכונים אף מעודדים תלמידים לעבור אבחונים.
לפני חמש שנים, בעקבות אינפלציה בשיעור התלמידים המאובחנים בלקות למידה, הכריז משרד החינוך על מאבק להסדרת התחום. זאת, לאחר שוועדה שהוקמה במשרד העריכה שרוב התלמידים שקיבלו את ההתאמות אינם סובלים מלקות כלשהי, אלא מתקשים לתפקד בבתי הספר מסיבות אחרות. בעקבות זאת, במשרד התירו לבתי הספר להעניק בעצמם התאמות בדרגות 2 ו–3, אך התנו זאת בהחלטה של ועדה מחוזית — ורק לאחר אבחון.
מאז הקמת הוועדה שיעור התלמידים שקיבלו התאמות בבגרויות לא השתנה — 37.6% כיום לעומת 36.8% ב–2014. למרות זאת, שיעור התלמידים מתוכם שקיבלו הקלות משמעותיות ואובחנו כבעלי לקויות חמורות יותר ירד מ–34% ב–2014 לכ–11.5% כיום.
רוב התלמידים שזכו להתאמות קיבלו התאמות פשוטות יחסית כמו הארכת זמן, או בחינה במתמטיקה עם דף נוסחות גדול יותר והקלדת המבחן במחשב, כאשר היתר קיבלו הקלות משמעותיות שדורשות שינוי בתנאי המבחן, כמו מבחן בעל פה, מבחן שתוכנו הותאם להם באופן אישי או החלפת המבחן במתמטיקה במבחן אחר.
במודיעין עילית רק 2% זכו להקלות
תלמידי ישראל סובלים מקשיים רבים שעלולים לפגוע בתפקודם: ייתכן שחלקם לא מצליחים לעקוב אחרי ההיקף הגדול של חומרי הלימוד והמבחנים, או שאינם מצליחים להפיק את המיטב משיטות ההוראה המיושנות הנהוגות בבתי הספר. מערכת החינוך גם מפגרת אחרי בתי הספר במערב מבחינת הישגי התלמידים והפערים בהם, הצפיפות בכיתות בישראל היא הגבוהה ביותר בקרב מדינות OECD, יש בה מחסור גדול במורים איכותיים, ורמת המורים החדשים יורדת והולכת.
הבעיות במערכת החינוך בישראל מתחילות כבר בגיל הרך, שסובל מתת תקצוב מחפיר בהשוואה ל–OECD. בנסיבות כאלה, אין פלא שחלק גדול מהתלמידים מתקשה לתפקד, ומנסה לשפר את מצבו על ידי הכרזה על לקויות שונות. כתוצאה מכך, חלק מהתלמידים מתויגים לכל החיים כבעלי הפרעות למידה, אף שאינם כאלה. כמו כן, תלמידים שהוריהם בעלי מודעות לנושא ויכולת לממן את האבחונים — בעלות של 1,500–4,000 שקל — זוכים ליתרון על פני שאר התלמידים.
מחקר של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שפורסם בשנה שעברה, מצא ששיעור התלמידים היהודים בעלי התאמות בבגרות היה גבוה ב–80% משיעור התלמידים הערבים שקיבלו את ההתאמות, וגבוה ב–120% משיעור התלמידים החרדים בעלי ההתאמות. לפי המחקר, ב–2016 היו ל–58% מהתלמידים בשני העשירונים המבוססים התאמות בבחינות הבגרות; בקרב תלמידים ממעמד הביניים — ל–47% מהתלמידים היו התאמות בבגרויות; ובשני העשירונים הנמוכים ביותר רק לשליש מהתלמידים היו התאמות.
בממוצע, שיעור התלמידים ביישובים ערביים שקיבלו התאמות בבגרות היה נמוך באופן משמעותי מאשר ביישובים יהודיים, אך היישוב שבו שיעור התלמידים שקיבלו את ההתאמות לבגרות היה הגבוה ביותר הוא כפר קאסם: 91.5% מתלמידיו קיבלו הקלות שונות בבחינות הבגרות ב–2018.
בהתנחלויות שבמועצה האזורית שומרון, 77% מהתלמידים קיבלו הקלות ושיעור הזכאות לבגרות במועצה הסתכם ב–80%. בשוהם וברעננה, ל–64% מתלמידי התיכון היו הקלות בבגרות; במודיעין — ל–62%; בקרית ארבע — ל–61%; בהרצליה — ל–58%; ברמת השרון ובקרית אונו — ל–56%. בכל הרשויות האלה שיעור הזכאות לבגרות היה גבוה מהממוצע המסתכם בכ–70%. בתל אביב ובראשון לציון, ל–52% מתלמידי התיכון היו הקלות בבגרות; ובפתח תקוה ובחולון — לכ–50%.
ברוב הרשויות בישראל, שיעור התלמידים שקיבלו את ההקלות בבחינות הבגרות היה גבוה משליש, ורק ב–57 רשויות שיעור לקויי הלמידה נמוך יותר — בעיקר ברשויות ערביות וחרדיות. כך למשל, במודיעין עילית רק 2% מתלמידי התיכון היו זכאים להקלות בבחינות; בבני ברק — 11%; ובבית ג׳אן, שמובילה את המדינה בשיעור הזכאות לבגרות, רק ל–13% מהתלמידים היו הקלות.
עזרה ממשרד החינוך
ב–2018 החל משרד החינוך רפורמה שנועדה לשפר את הטיפול בלקויי הלמידה כבר בחטיבות הביניים — לאחר שבמשך שנים לא היו לו נתונים על היקף התופעה. כיום, המשרד מיישם תוכנית בכ–180 חטיבות ביניים ב–37 רשויות. במסגרת התוכנית נקבע כי בית הספר יהיה שותף לאיתור תלמידים שמתקשים בלימודים כבר בתחילת כיתה ז׳ ויעניק להם ליווי מקצועי, כולל אבחון בסבסוד משרד החינוך בהתאם למצב הכלכלי של ההורים. למרות זאת, התוכנית נמצאת רק בשלבים הראשונים של יישומה.
ממשרד החינוך נמסר: ״לפני כשנתיים החלטנו לקחת את האחריות על האבחונים כדי להבטיח איתור מודר ומפוקח אחר תלמידים עם הפרעות לימודיות בחטיבות הביניים. לאלה נסבסד לראשונה בסוף השנה הקרובה את האבחון. בד בבד, המהלך שאנחנו מובילים בחטיבות נועד גם למנוע מתן התאמות במקומות שבהם לא נמצאה הצדקה. במקרים רבים מצאנו כי סיוע מקצועי פרטני וממוקד נותן מענה ראוי ומשביע רצון. מדיניות המשרד נושאת פרי, ולראיה — לראשונה רואים ירידה בשיעור ההתאמות״.
יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
חגיגת המחירים בסלולר: האם הוט ובזק מכות בפרטנר וסלקום כדי לחסל תחרות בטלוויזיה ובאינטרנט?
העסקה נחשפת: הירדנים ישלמו על גז כחול-לבן פחות מאזרחי ישראל