חשבתם שניצחתם כשאוסם התקפלה השבוע וחזרה בה מעליות המחירים? אז חשבתם. בפועל כל מה שהשגנו זאת דחייה של עליית המחיר. במקום שספקיות כמו אסם, דיפלומט, שסטוביץ ואחרות יעלו מחירים עכשיו, מה שיקרה זה שהם פשוט יפסיקו לתת הנחות או יקטינו את ההנחות לקמעונאים, מה שיאלץ את רשתות השיווק, כמו רמי לוי, שופרסל, ואחרים, לגלגל את הסכום הנוסף שהן ישלמו אלינו: הצרכנים.
"יותר מ - 53 אחוזים מהוצאות משק הבית שלנו במוצרי הצריכה ,מתגלגלים לכיסן של עשרת היצרניות ששולטות במשק הישראלי", אומר ד"ר חזי גור מזרחי, מנהל המכון לחקר הקמעונאות. "אם נוסיף גם את ההוצאות על ירקות פירות ובשר טרי, הריכוזיות שלהן תגיע קרוב ל -75 אחוזים מכלל הפעילות. אם הן יחליטו לשנות את המחיר לקמעונאי- אנחנו בסוף אלו שנשלם על כך".
המסלול של יצרן- קמעונאי- צרכן עובד כך: ליצרן יש מחיר מסוים בו הוא מעוניין למכור מוצר. הקמעונאים ברשתות השיווק זוכים מאותו מוצר להכנה מסוימת. מה גודל ההנחה? תלוי בגודל הקמעונאי, ובכמה סחורה הוא קונה מאותו יצרן. רמי לוי לצורך העניין, יזכה בהנחה גדולה יותר מאשר מכולת שכונתית.
רוצים דוגמאות? בבקשה: מחיר הממוצע לפסטה אסם 500 גרם לצרכן בשנת 2021 עמד ברשתות רמי לוי ואושר עד על 4.20 שקל ליחידה וברשת שופרסל דיל על מחיר של 4.75 שקל ליחידה, וכמה עולה לרמי לוי או לשופרסל לקנות מאסם את אותה פסטה? התשובה היא 5.75 שקלים.
אבל איך זה הגיוני? האם הרשתות בעצם מפסידות עלינו כסף? הרי לפי הדו"חות שלהן, בהם הם מציגים רווחיות של 26 אחוזים, פסטה שעלתה לרשת 5.75 שקלים, אמורה לעלות לצרכן הסופי מינימום 7.25 שקלים, ולא 4.25 שקלים.
הנה עוד אחת. מחירו הממוצע של קפה נמס מגורען טסטרצ'ויס 200 גרם בשנת 2021, עמד על 29.20 שקלים לצרכן, ומחיר המחירון של המוצר במחירון הישן של אסם עומד על 42.40 שקל ליחידה לקמעונאי. ושוב על פי הדו"חות- היינו אמורים לשלם על צנצנת קפה כ 55 שקלים.
ולמה זה קורה? כי רשתות השיווק זוכות להנחות ממחיר אותו מוכרות היצרניות לשווקים.
מחירי המזון יתייקרו בלי שנרגיש
היצרניות החלו בתהליך הדרישות לעליות המחירים כבר ברבעון האחרון של שנת 2021. "הדרישה להעלאת מחירים גרמה גם למשווקים ולקמעונאים בסופרים הגדולים לנסות להרוויח עוד כמה שקלים, ולשריין מלאי במחיר ישן, רגע לפני עליות המחירים, על מנת לשפר רווחיות ולהיות ערוכים להתמודדות עם תחרות המחירים בין הרשתות", מסביר ד"ר גור מזרחי. "הפעולות האלו הובילו לתוצאות משופרות בפעילות המסחרית של היצרניות, ולנתונים בדוחות הכספיים של סוף השנה, כי קנו מהן המון מלאי רגע לפני כביכול העלאת המחירים".
מה שקרה עכשיו הוא שהיצרניות הכריזו שהן לא מתכוונות לעלות מחירים, אבל הן לא אמרו כלום לגבי ההנחה. כלומר, בשקט בשקט, מתחת לאף של כולם, הולכים להתייקר כאן אלפי מוצרים, מבלי שהיצרניות יעלו מחירים.
"במקום להעלות מחיר מוצר ולגרום למחאה, היצרניות פשוט יקטינו את גודל ההנחה לקמעונאים", מסביר ד"ר גור מזרחי. "לא מדובר כאן בתופעת 'רובין הוד' כפי שחלקנו חשבנו. היצרניות הצליחו להציל את עצמן מכעס הצרכנים אבל למעשה הן פשוט יקזזו בהנחות ובמבצעים על אותו המחירון, ויגלגלו לכיסן את הרווח שתיכננו מלכתחילה".
מי ישלם על זה? כמובן שהצרכן. "הכל יהיה כמובן בתחפושת של מבצעי חג, ואווירה של קרנבל מבצעים כי מי מאיתנו זוכר אם מרק העוף עלה לו שקל 18.90 או 19.80 שקל? אם דגני הבוקר עלו לנו 2 יחידות ב- 32 שקלים או 2 יחידות ב- 35 שקלים, האווירה וההצגה הם שיעשו את ההבדל, העיקר שיש לנו תחושת ניצחון, שכופפנו את הגדולים ואנחנו בדרך לדלל את הריכוזיות", הוא מסכם. "אם לא נחכים ונבצע שינויים בדפוסי הצריכה שלנו- שום דבר לא ישתנה ונמצא את עצמינו משלמים על צנצנת הקפה שלנו 60 שקלים".