קביעת תעריפי החשמל צריכה להיעשות בהתאם לחוק משק החשמל. לענייננו, די לדעת כי תהליך החישוב של תעריף החשמל נועד לכסות את העלות המוכרת של ייצור החשמל במשק.
בתחילת דצמבר פירסמה רשות החשמל לשימוע ציבורי עדכון שנתי של התעריף. לפי התעריפים הממוצעים שפורסמו, היו אלה אמורים לעלות ב–6% ואילו התעריף הביתי אמור היה לעלות ב–7.3%. כפי שדווח בכלי התקשורת, בין הסיבות לכך נמנו התייקרות הפחם והכרה בעלויות ייצור חשמל באנרגיות מתחדשות.
ואולם, בהודעה נלווית שפרסמה הרשות נכתב: "על מנת למנוע ייקור מיידי משמעותי עוד יותר ותנודתיות במחירי החשמל, החליטה מליאת רשות החשמל על פריסה של עלויות מסוימות לעדכון התעריף הבא. בין העלויות שהפנמתן בתעריף נפרסה ניתן למנות עלויות הנובעות מכניסתן לייצור של יחידות גדולות באנרגיה מתחדשת, כמו גם ייקור הבלו הצפוי על הפחם. רכיבים אלו צפויים היו לייקר את התעריף בכ–3.5% נוספים".
במלים אחרות, התעריף הממוצע היה צריך לעלות ב–9.5%, אבל היות שהעלויות הנגזרות מהכבדת המיסוי על הפחם ומייצור חשמל באנרגיות מתחדשות לא גולמו במלואן בתעריף — אזי התעריף יעלה בשיעור מתון יחסית לנדרש, בכפוף לשימוע.
ניכוי כפול ומשולש
בעקבות הסערה הציבורית שפרצה לאור הכוונה לייקר את החשמל גם בשיעור המופחת של כ–6% — הוחלט לפני כעשרה ימים לעדכן את הייקור הצפוי ולצמצמו.
משרד האוצר, ואחריו רשות החשמל, דיווחו כי הודות לדחייה בהגדלת הבלו על הפחם, וכן בזכות דחיית תשלום על עלויות אחרות, התאפשר לצמצמם את הייקור ל–2% בממוצע.
ואולם לאור הודעת הרשות מתחילת דצמבר, ושלפיה ייקור הבלו על הפחם לא הובא בחשבון מלכתחילה בקביעת התעריפים, הופתעתי לשמוע כי הודעת שר האוצר משה כחלון על הכוונה לדחות ל–2021 את תוספת מס הבלו על פחם שתוכננה ל–2019–2020 היא שהביאה להפחתת העלייה המתוכננת בתעריף החשמל הממוצע ל–2% בלבד. כיצד ייתכן שביטול מהלך שכבר בוטל הוביל להורדת התעריף?
עלות הפחם הכלולה בבעלות הדלקים המוכרת מסתכמת ב–3.3 מיליארד שקל ומתבססת על צריכה צפויה של כ–7,500 טונה ומחיר של 449 שקל לטונה. אילו תוספת המס בסך 57 שקל לטונה היתה מובאת בחשבון, המחיר היה צריך להיות גבוה בהרבה מסכום זה.
תוספת של 57 שקל לטונה לפי 7,500 טונה היתה מסתכמת בתוספת של 425 מיליון שקל בשנה, כלומר, 357 מיליון שקל לתקופה של מארס־דצמבר 2019. על בסיס הכמות הנמכרת של חברת החשמל, תוספת זאת מהווה 0.6 אגורות לקוט"ש, והיתה אמורה להביא לעלייה נוספת של 1.2% מהתעריף הממוצע.
אם עלות הדלקים לא כוללת את תוספת המס, הרי שלא ניתן להפחיתה מהם — ואכן, עלות הדלקים בהחלטה הסופית כמעט לא השתנתה לעומת השימוע. ההפחתה בוצעה דווקא במקום אחר שנוגע לעלויות ניהול מערכת החשמל, שאינן נוגעות לפחם. במקטע זה לא היתה כלולה כל עלות בלו, וגם משם לא ניתן היה להפחיתה.
לפיכך, הפחתת "החיסכון" בגין תוספת המס ל–2019 מהווה ניכוי כפול של 1.2%. פעם אחת ניכוי "אמת" — ובפעם השניה ניכוי וירטואלי לכאורה.
בחזרה לעתיד
מפתיע עוד יותר היה לגלות שגם ה"חיסכון" שהציגה רשות החשמל ל–2020 נוכה מהעלות המוכרת ל–2019. כלומר, מדובר בניכוי משולש ובגדר תעתוע או תעלול — מעין החזר מס שלא שולם, שמתאים לסרט "בחזרה לעתיד".
בסך הכל נוכו 715 מיליון שקל, שהפחיתו 2.4% מהעלייה הנדרשת בתעריף החשמל. כך, לאור העובדה שהעלאת הבלו לא הובאה בחשבון מלכתחילה בקביעת התעריפים — הרי שדחיית העלאת הבלו יכולה רק למנוע העלאה בתעריפים אך לא יכולה להביא להפחתה נוספת.
ראוי להדגיש שאין מדובר בסבסוד ממשלתי באמצעות הזרמת כספים מתקציב המדינה, נהפוך הוא: התעריף כולל עדיין מס בלו על פחם של 45 שקל לטונה פחם (וגם מס על סולר, אך צריכתו לא מהותית). מי שכן מסבסדת את התעריף, אך רק באופן זמני ובעל כורחה, היא חברת החשמל, שבעצם העמידה לטובת הציבור הלוואה. החברה עוד תגבה את הסכומים החסרים מהצרכנים בצירוף ריבית תעריפית של 6.5% (מנגנון פיצוי קבוע בגין פיגור בעדכון תעריפים).
כמה זמן לוקח לתקן טעות? תלוי מי נפגע
התעלול הפיננסי הבא שנקטה הממשלה מרחיק לכת עוד יותר. ב–2018 חייבה רשות החשמל את לקוחות מתח גבוה בכיסוי 38% מהעלויות של מקטע חלוקת החשמל — לעומת כ–20% בשנה שלפני כן (זינוק של 85% בשנה).
בעקבות בדיקה שערכתי אז, התברר כי חלה טעות סופר, היות שהכיסוי היה צריך להיות נמוך יותר. הרשות דנה בכך במארס והכירה בכך שמדובר בטעות סופר, אך החליטה כי התיקון יבוצע השנה (2019). הרשות נימקה את החלטתה לדחות ההחזר לצרכנים במתח גבוה בכך שיש לשמור על יציבות התעריף ובכך ששקלה בתחילה להשית עלויות גבוהות הרבה יותר על המתח הגבוה.
עתה קבעה הרשות שהייחוס הנאות צריך להיות 30%, אך למרבה ההפתעה נקבע כי המעבר מהיחס המוטעה ליחס הנכון ייפרס על פני שלוש שנים. כלומר, במקום שהטעות תתוקן מיד — התיקון נדחה לסוף השנה; ומשהגיע סוף השנה — הוחלט כי החזר "החוב" לצרכנים ייעשה בפריסה לשלוש שנים.
בהתחשב בכך שטעויות נהוג לתקן מיידית, מדובר בחידוש תקדימי. אמנם, פריסות הן ראויות ואף בוצעו בעבר. הגדולה מביניהן היא הפריסה שבוצעה במארס 2012 בעקבות משבר הפסקת הזרמת הגז, אז עלויות דלקים עודפות בסך 7 מיליארד שקל נפרסו ל–2013–2014 — כדי למנוע את זינוק מחיר החשמל בן־לילה בעשרות אחוזים. אלא שכעת לא ברור מהי הפצצה המתקתקת.
במקרה הפוך — שבו נדרשה רשות החשמל להשיב "כספי חוב" לכלל הציבור, ועל ידי כך לאפשר הורדה מסוימת של תעריף החשמל — מדיניותה היתה אחרת.
בימים אלה הרשות אמורה היתה להשיב לציבור החזר בלו חריג של 480 מיליון שקל בגין גבייה עודפת ב–2012. במקרה זה הוחלט להשיב את הכסף במכה אחת, לכלל הצרכנים. כלומר, הפעם לא שקלו לפרוס את ההשבה — כדי למצות את כל הקיזוז האפשרי כעת בייקור החשמל.
מנגד, חברת החשמל אמורה היתה לזכות בהחזר של 344 מיליון שקל בגין הוצאות יתר שבהן נשאה בשנים 2010–2018. במקרה זה, לעומת זאת, החליטה כעת רשות החשמל לדחות תשלום של 170 מיליון שקל ל–2019 וסכום דומה דחתה ל–2020 — שמשמעותם דחייה של 0.5% בהעלאת תעריף החשמל.
לכל שבת יש מוצאי שבת
העלות המוכרת המשמשת לקביעת התעריפים, כוללת תחזית עתידית לשנה הבאה לכל רכיב עלות: תפעול פחת ותשואה, ובמקטע הייצור — גם ובעיקר דלקים. כמו כן, כוללת התחזית סעיף אחד שראוי לתשומת לב מיוחדת.
הסעיף הזה מכונה "פיצוי בגין פיגור בעדכון" — מנגנון התחשבנות בגין העבר. כאשר התחזית מוטעית או מוטה, מנגנון זה מזכיר את המשפט שזוכר כל טירון, "לכל שבת יש מוצאי שבת". כך, גם לפי כללי עדכון תעריפי החשמל, לכל שנה יש סוף שנה, ולכל תעלול יש גבול.
למשל, ב–2018 איתרע המזל: הפחם התייקר, ועלייה בשער הדולר הזניקה את מחירו עוד ב–18.6%. עלות ייצור החשמל באמצעות פחם כיום משתווה לעלות הייצור בגז ממאגר תמר, שמחירו עולה כידוע אוטומטית; אם לא די בכך, מחיר גז הנוזלי עלה ביותר מ–35%, וסעיף הפיצוי בגין פיגור בעדכון הסתכם ב–470 מיליון שקל. כלומר, הסטייה מהתחזית הסתכמה כמעט בחצי מיליארד שקל — לעומת פיצוי שלילי בסך כ–300 מיליון שקל בשנה לפני כן.
אז כמה זה יעלה לנו?
בשנה הבאה, אם המזל לא יאיר פנים ושער הדולר ומחיר הפחם לא יירדו, כל הסכומים שנדחו ימצאו את עצמם בסעיף פיצוי בגין פיגור בעדכון. אז כמה זה יעלה לנו?
סך הכל הופחתו 2.4% בגין תוספת הבלו, ודחיית המס על ידי שר האוצר לא תחסוך אותם. בנוסף, לא הובאו בחשבון 2.3% בגין עלויות יחידות גדולות של אנרגיות מתחדשות. אלא שכאן נראה שחלה תקלה נוספת: משלא הובאו בחשבון היחידות של אנרגיות מתחדשות, היה צריך להניח שחברת החשמל תייצר במקומן. עיון בנתונים מראה שכרגע, הכמות הצפויה להיות מיוצרת על ידי חברת החשמל (42.5 אלף Gwh, ג'יגה־ואט לשעה) וסך הכמות הנרכשת מיצרנים פרטיים ואנרגיות מתחדשות (9,730 Gwh) אינן מסתכמות לכמות הצפויה להימכר על ידי חברת החשמל — 54.4 אלף Gwh. אם חברת החשמל תייצר את הכמות החסרה, עלות הדלקים של חברת החשמל תגדל בכ–500 מיליון שקל, שהם כ–1.5% מהתעריף.
בסך הכל, נדחתה ל–2020 עלייה של כ–6.7% בתעריף החשמל, שמשמעותה תוספת של 1.5 מיליארד שקל — ושיגיעו לחשבון החשמל שלנו בשנה הבאה. זאת, לאחר שחברת החשמל תוסיף להם ריבית פיגורים בשיעור של 6.5%.
מרשות החשמל נמסר בתגובה: "תוספת הבלו על הפחם אמורה היתה להיות מגולמת בתעריף 2020, או שהיתה תורמת לעלייה מצטברת בתעריף של יותר מ–3.5% עוד במהלך 2019. על מנת לעודד את משרד האוצר להפחית מסים לצרכני החשמל, החליטה הרשות כי ביטול מסים, גם כאלה שאמורים היו להיות מופנמים בתעריף רק בשנה הקרובה, ישוקף מיידית בתעריף הנוכחי. יודגש כי אם לא יבוטל הבלו עד 1.3.2019, תעריף החשמל יתעדכן בהתאם.
"באשר לפריסת ההחזר בגין הטעות סופר, לאור ההשפעה המהותית על הצרכן הביתי, הוחלט על החלת העדכון באופן הדרגתי על פני שלוש שנים. יצוין כי השינויים שבוצעו במהלך השימוע מגוונים, ועד לעדכון השנתי הבא צפויים שינויים נוספים שבחלקם אינם ידועים כרגע. על כן, לא ניתן להסיק מהו שיעור השינוי הצפוי בתעריף ל–2020".
הכותב הוא רואה חשבון ועורך דין ששימש שנים רבות יועץ של רשות החשמל, וכיום יועץ בשוק הפרטי
יודעים מה הסיפור הבא של mako כסף? כתבו אלינו money@mako.co.il
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
היכונו לפקקים: מהערב - עבודות על הרכבת הקלה בציר ארלוזורוב בתל אביב
הפרקליטות הודיעה לבר רפאלי והוריה: כתב אישום בכפוף לשימוע בעבירות מס