גל עליות המחירים לא נפסק – ואף מחריף. כבר היום מי שיגיע לרשתות השיווק הקרובות לביתו יוכל לראות את עדכוני המחירים של המוצרים. ומי שלא יגיע לסניפים ייתקל בעליות המחירים בתחנות הדלק ובחשמל.

בדיקה שערך איגוד היועצים והמאמנים לכלכלת המשפחה מעלה שמדובר בתוספת של מאות שקלים בכל חודש. למשפחה ממוצעת, טוענים באיגוד, ההוצאות החודשיות של משפחות יזנקו בעקבות עליות המחירים ביותר מ-400 שקל בסך הכול. אם מאמצי הממשלה והזעם הציבורי לא יצליחו לשנות את המדיניות של רשתות השיווק ושל הספקים, סביר להניח שנראה את ההוצאות מטפסות אף יותר בחודשים הקרובים.

חברות גדולות במשק – ובהן אסם, ויליפוד, שסטוביץ, סנו ודיפלומט – הודיעו בחודשים האחרונים על עליות מחירים ברמה של 4%–17%. החברות הסבירו שהמחסור במלאי חומרי הגלם בעולם, מזג האוויר הקיצוני שהשפיע על הגידולים החקלאיים, ועליות מחירי התובלה, הם אלו שגרמו לעליות המחירים. תמיד ב"לב כבד" ואחרי ש"מוצו כל האפשרויות האחרות".

מעניין לראות דווקא את הזיגזג של דיפלומט, החברה האחרונה שהודיעה על עליות מחירים. רק בחודש מאי רמזה החברה כי תעלה את המחירים, אבל כמה חודשים מאוחר יותר, ואחרי חקירה של רשות התחרות, היא כבר ציינה בדוחותיה שהיא לא זקוקה למהלך. ככל הנראה החברה החליטה לשבת על הגדר ולראות לאן תנשב הרוח, וכשראתה את מתחרותיה חוגגות עם עליות מחירים, לא רצתה להפסיד את המסיבה במימון הצרכנים.

אסם, שממשיכה לחטוף את מרבית האש, העלתה מחירים גם היא. אלא שכאן בדיקה של mako והמכון לחקר הקמעונאות הוכיחה שהלחץ החברתי פועל. מחירי מוצרי אסם הוזלו לצרכן ביותר מ-2% בממוצע בהשוואה למחירי אוקטובר. המשמעות: כשהצרכן שם לב לעליות, נתח השוק הופך לפתע לחשוב יותר ממחיר המוצר.

שר האוצר איים אבל רק חלק מהחברות מגיבות

אומנם בממשלה מתחילים להרגיש את הלחץ הציבורי, אבל מתקשים לגבש תשובה כלכלית הולמת. שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי ציינו את מה שרבים יודעים: הדוחות של כל החברות מעידים על רווחי שיא בשנה האחרונה, ואת התלונות על העלייה במחירי הסחורות אפשר היה לאזן עם התחזקות השקל.

מי שמיהרה להגיב לספק-אזהרה ספק-קריאה של ליברמן היא חברת סנו, שהודיעה אתמול (ב') כי תהיה "קשובה לרחשי הציבור", ותיזום "הוזלות מחירים בימים הקרובים". זו הצהרה מעניינית. סנו העלתה את המחירים של חלק ניכר מהמוצרים שלה כבר בחודש דצמבר. ההתייקרות הייתה בשיעור של בין 10% ל-25%, ולכן נותר לתהות אם הכוונה שלה להוזיל מחירים תהיה חזרה לטווח המחירים הקודם – שהיא בפני עצמה התייקרות מתונה יותר, שרק נחזית כמו הורדת מחירים – או הוזלה אמיתית של המוצרים.

מי שלא נכנעה ללחץ היא חברת אסם, שהודיעה כי בכוונתה להעלות את המחירים. במכתב התשובה שלה לשר האוצר ולשרת הכלכלה נכתב: "ההחלטה להעלות את מחירי חלק ממוצרי החברה התקבלה בלב כבד ולאחר שמיצינו את כל האפשרויות השונות להימנע מהעלאה זו ולמתנה. נדגיש כי נשמח להציג לפניכם ולפני הצוותים המקצועיים את הנתונים והעובדות שהביאונו להחלטה לא פשוטה זו".

דווקא בשיאו של המשבר, היו החברות אלו שהרוויחו הכי הרבה. כעת נשאלת השאלה: האם אותן חברות מעדיפות לפגוע בצרכנים, מאשר להרוויח קצת פחות כסף ממה שהן התרגלו אליו בשנתיים האחרונות?

מנגד, חברת שטראוס ביקשה להבהיר בעקבות פניית השרים כי לא העלתה את המחירים וממילא לא הודיעה על התייקרויות בעתיד הקרוב.

בסופו של דבר, אנחנו עדים דווקא בשנתיים האחרונות לעליות בשורות הרווח, הן של היצרנים והספקיות והן של רשתות השיווק. דווקא בשיאו של המשבר, היו החברות אלו שהרוויחו הכי הרבה. כעת נשאלת השאלה: האם אותן חברות מעדיפות לפגוע בצרכנים, מאשר להרוויח קצת פחות כסף ממה שהן התרגלו אליו בשנתיים האחרונות?

משאבת דלק (אילוסטרציה) (צילום: חדשות 2)
תחנת דלק בתל אביב | צילום: חדשות 2

הדלק עולה ובעקבותיו גם החשמל והמים

היבואנים לא אחראים לבדם לגל עליות המחירים. מחירי הדלק עלו בחצות ב-34 אגורות. ומחירו של ליטר דלק עומד כעת על 6.71 שקלים, ותוספת בעד שירות מלא תעמוד על 21 אגורות לליטר. זהו המחיר הגבוה ביותר זה שבע שנים. החשמל עומד להתייקר בכמעט 6%, לאחר שבחודשים האחרונים פרסמנו שצפויה עלייה מתונה יותר. העליות הללו במחירי החשמל והדלק עתידות להוביל לשורה של עליות מחירים נוספות במשק, וההערכות הן שגם המים יתייקרו בעדכון הבא כתוצאה מהעלייה בתעריפי החשמל, שכן חמשת מתקני ההתפלה בישראל צורכים הרבה חשמל.

גם תעריפי התחבורה הציבורית – מוניות, אוטובוסים ורכבות – מושפעים ישירות מהעליות במחירי הדלקים, ונהגי המוניות מתכוננים לפנות לממשלה ולדרוש העלאה מיידית בתעריפי הנסיעה

לעליית מחירי הדלק יש שתי סיבות עיקריות: הראשונה היא ההתאוששות בעולם מגל האומיקרון והיציאה ממנו; השנייה היא החשש ממלחמה שתפרוץ בין רוסיה לאוקראינה

בנוסף, העלייה במחירי הדלקים משפיעה גם על מחירי ההובלה, שבתורם עשויים להוביל לעלייה במחירים לצרכנים לא רק במוצרי הצריכה הבסיסיים – אלא גם בריהוט, מוצרי חשמל וכדומה. במגמה הנוכחית, נראה את כל עליות המחירים האלה מתחילות בטווח הזמן הקצר ואפילו מייד.

לעליית מחירי הדלק יש שתי סיבות עיקריות: הראשונה היא ההתאוששות בעולם מגל האומיקרון והיציאה ממנו, מה שמרחיב את פעילות המשק ומגביר את צריכת הדלק; השנייה היא החשש ממלחמה שתפרוץ בין רוסיה לאוקראינה. האפשרות שיוטל אמברגו על רוסיה כתוצאה מהמצב הרגיש, עלולה לצמצם את היצע הנפט הקיים בעולם, שצורך כיום כ-88.5 מיליון חביות ביום.

הגזירות הכלכליות שאחרי הבחירות (צילום: Orel Cohen / flash 90, חדשות)
בנק ישראל. עליית הריבית היא צעד דרמטי | צילום: Orel Cohen / flash 90, חדשות

העליות הנסתרות

ההתייקרויות הללו צפויות להוביל בסופו של דבר לעליות בריבית, כדי למתן את האינפלציה הצפויה. נזכיר כי עליות המחירים הנוכחיות יובאו לידי ביטוי במדד המחירים לצרכן הקרוב – שצפוי להיות גבוה מהרגיל. כתוצאה מכך, האינפלציה תעלה גם היא.

כדי להתמודד עם העלייה ייאלצו בבנק ישראל להעלות את הריבית, שהייתה עד כה נמוכה מאוד, וזאת כדי לעודד חיסכון ולמנוע צריכה מוגברת, כפי שהמשק עודד עד כה. ריבית גבוהה יותר מעלה את מחיר הכסף, ובהתאם לכך, קשה יותר לרכוש מוצרים ושירותים, ולכן הביקוש להם יורד. התקווה היא, כתמיד, לירידת מחירים.

מחירי המשכנתאות וההלוואות צפויים לעלות – בין שמדובר בהלוואה בנקאית ובין שמדובר בהלוואה מחברת כרטיסי האשראי או חברת מימון חוץ-בנקאית אחרת

להעלאת הריבית יש השלכות רבות על המשק, אך לא פחות מכך – על הכיס של כל אחד מאיתנו – מחירי המשכנתאות וההלוואות צפויים לעלות, בין שמדובר בהלוואה בנקאית ובין שמדובר בהלוואה מחברת כרטיסי האשראי או מחברת מימון חוץ-בנקאית אחרת. כל מי שהסתער היום על שוק הדיור (שגם בו המחירים רק עולים ועולים), ימצא עצמו משלם יותר מדי חודש. גם המינוס בחשבון צפוי לגבות מחיר, ומי שיש לו חובות בבנק צפוי לשלם יותר.

גם שוק ההון אינו מגיב טוב בדרך כלל להעלאות ריבית. עליית הריבית על הפיקדונות בבנקים יוצרת אלטרנטיבה וגורמת כביכול למשקיעים לצאת מההשקעות במניות, ולהעדיף ריבית מובטחת בפיקדונות שמציעים בבנקים. בפועל הדבר עלול לגרום לירידות בשווקים – מה שישפיע בסופו של דבר על הפנסיות והחסכונות המוסדיים של כולנו, דוגמת קופות גמל או קרנות השתלמות.

נמל אשדוד (צילום: נשיונל פוטוגרפיק, יח"צ)
נמל אשדוד. לפתוח את הפקק | צילום: נשיונל פוטוגרפיק, יח"צ

מה הממשלה צריכה לעשות עכשיו?

האיום של שר האוצר ושרת הכלכלה לפנות לרשות התחרות, לא ממש צריך להרשים את החברות. אומנם בממשלה מתכוונים לפנות לרשות התחרות ולבדוק איתה אם החברות השתמשו בכוח מונופוליסטי, אבל זוהי בדיקה שיכולה להימשך זמן רב וכרוכים בה קשיים משפטיים.

אבל הינה שלושה נושאים שבהם הממשלה כן יכולה להתערב:

הראשון הוא ספיגת מס הבלו על הדלק. שיעור הבלו על הדלק בישראל הוא מהגבוהים בעולם. יותר מחצי מהסכום שאנחנו משלמים על הדלק הוא בעצם מיסים למדינה. בתחילת ספטמבר 2012 נרשמה העלייה הגדולה ביותר במחירי הדלק בישראל אי-פעם – ומחיר הדלק עמד על סכום שערורייתי של 8.26 שקלים לליטר בנזין. הממשלה התערבה והובילה להורדת המחיר.

אם בוחנים את התחומים שבהם רמת המחירים גבוהה או חריגה, נראה כי מדובר בענפים שאין בהם תחרות רבה או שחלים עליהם כללים רגולטוריים שמונעים מאחרים להיכנס לשוק בגלל חוסר כדאיות

הנושא השני הוא הגברת התחרות והפחתת הרגולציה. אם בוחנים את התחומים שבהם רמת המחירים גבוהה או חריגה, נראה כי מדובר בענפים שאין בהם תחרות רבה או שחלים עליהם כללים רגולטוריים שמונעים מאחרים להיכנס לשוק בגלל חוסר כדאיות. דווקא מוצרים שהצרכן הישראלי יכול לרכוש בשווקים הבין-לאומיים – כמו מוצרי חשמל, אופנה והנעלה, טיפוח, מכשירי חשמל מכשירים סלולריים, טקסטיל ומוצרים לבית – הם אלה שהוזלו.

הפחתת הביורוקרטיה, ביטול הרגולציה העודפת, הסרת חסמי היבוא כגון מכסים ומכסות, וכמובן עידוד התחרות – הם אלה שיובילו בסופו של דבר להורדות המחירים.

הנושא האחרון הוא טיפול בבעיה המתמשכת בין היבואנים לבין ההסתדרות: המלחמה על הרציפים. בהתאחדות התעשיינים טוענים כי ההסתדרות מונעת מפקק התנועה המצטבר בנמלים להשתחרר, בכך שאינה מאפשרת לפתוח רציפים נוספים. המחסור הזמני בסחורות מחולל בין השאר תגובת שרשרת, ובסופה החברות נאלצות להעלות מחירים.

מנגד, ההסתדרות מאיימת בשביתה, מכיוון שהובטח לה בעל פה שאותם רציפים מיועדים אך ורק לפריקה כללית ולא למכולות. בהתייחס לעובדה כי עובדי הנמלים הממשלתיים, המאוגדים בהסתדרות, הם מהקבוצות הכי מתוגמלות במגזר הציבורי ואף במשק הישראלי כולו – פתיחת הרציפים למכולות, שמכילות סחורה שמחכה להיכנס לישראל ולהימכר במדפים, לא תפגע בהם או בעבודתם.

אם סחורות עומדות בכניסה לישראל ואינן מגיעות למדפים – הן מביאות בסופו של דבר לעליות מחירים, בגלל היעדר ההיצע והביקוש הרב.

לבסוף, גם לנו הצרכנים יש חלק בזה. הבעיה האמיתית היא הרגלים צרכניים חזקים שמקילים על המותגים המוכרים להעלות מחירים בלי להיפגע. כבר עכשיו מסתובבת קריאה ציבורית ברשתות החברתיות להחליף את המוצרים המוכרים שמחיריהם עלו, במוצרים זולים יותר שקיימים בשוק. אם כל אחד מאיתנו יחפש בסופר את המותג הזול במקום המותג שהוא התרגל אליו – נוכל גם אנחנו להשפיע ולעזור למחירים לרדת.