סעיף 10 לחוק יסוד הכנסת קובע כי יום הבחירות לכנסת הוא יום שבתון. ביום "חג" זה, יקבל כל שכיר, עם וותק של 14 ימים רצופים לפחות, שכר בשווי יום עבודה ממעסיקו.
ההיגיון הבריא אומר שהשכר בגין יום השבתון יוענק לעובד שאכן מימש את זכותו להצביע, אך זה לא המצב. בישראל לא נדרשת הוכחת הצבעה לשם קבלת שכר, ובשם הדמוקרטיה נהנים אזרחים מיום בטלה, בחסות החוק. כולם מלינים על אחוז הצבעה נמוך, שהולך ופוחת מבחירות לבחירות, אך במדינת ישראל מעדיפים להלין ולחלק מתנות, במקום לתמרץ עובדים לפקוד את הקלפי.
אמנם, המגזר הציבורי שובת על חשבון משלם המיסים, או במילים אחרות על חשבונך ועל חשבוני, אבל במגזר הפרטי, המעסיק מאות אלפי עובדים שכירים, משלמים המעסיקים את שכר העבודה של "המצביע" מחשבונם הפרטי, בלי פיצוי של אגורה שחוקה.
מעסיק בינוני, לצורך המחשה, המעסיק כ-20 עובדים שכירים בתשלום מינימום בלבד, משלם על יום השבתון כ-4,000 שקלים בסעיף שכר העבודה, בנוסף להוצאות על יום בו הוא מושבת מאונס, בשם הדמוקרטיה, כזכור.
שכר כפול בשם הדמוקרטיה
השכיר יכול, אגב, לעבוד בקלפי ביום הבחירות, או לספק שירותים עבור אחת המפלגות, וכך להשתכר פעמיים בעבור אותו יום - גם ממעסיקו הקבוע, וגם ממעסיקו ביום הבחירות. אם יחליט לעבוד במקום עבודתו באותו יום, יקבל שכר בשיעור של 200%, ועלות השכר למעסיק תגדל בהתאם ותגיע, שוב, לכ-4,000 שקלים ביום הבחירות.
את המעסיק העצמאי איש לא מפצה. אם יחליט לנצל את יום השבתון ולהשבית את עסקו, יעשה זאת על חשבונו. אם יחליט לפתוח ולהעסיק עובדים – ישלם מכיסו גם כן.
אני קורא לכם, הרובצים במנעמי השלטון, לתת את הדעת לשני הכשלים ולקבוע כי לא יפוצה שכיר שלא מימש את זכותו - או שמא חובתו - להצביע. לא הצביע? לא יקבל שכר על אותו יום שבתון. שהרי מה פשעו ומה חטאו של המעסיק הפרטי, שנדרש לכסות מכיסו את הוצאות יום השבתון הזה?
ולא רק זאת: אחוז הצבעה גבוה ישקף בתוצאותיו את רצון העם בצורה דמוקרטית, והמנדטים יחולקו בהתאם. מנגד, אחוז הצבעה נמוך ישרת דווקא את המפלגות הקטנות, המייצגות סקטורים בהם שיעור ההצבעה גבוה בהרבה מעל הממוצע הארצי. כך יגדלו סיכויי המפלגות הנ"ל לקבל נתח מהעוגה, שלא ביחס ההולם את העם, שנשאר כאמור בבית.
במדינה דמוקרטית לא ניתן לחייב אזרח לממש את זכותו להצביע ולהשפיע. אבל בשם הדמוקרטיה ולמענה, ניתן לזכות בשכר רק את מי שמימש זכות זו, ותרם.