"משבר האשראי העולמי נוצר בגלל אנשים שרצו להרוויח כסף. אני לא מבקר אדם שרוצה להרוויח כסף - המדד להצלחתו של יזם הוא כמה כסף הרוויח בעולם העסקים. אבל פה אנשים רצו להרוויח לא על ייצור מוצרים או מתן שירותים, אלא על עסקאות פיננסיות שמימנו דברים ללא ביטחונות וגרמו לכך שנוצרה בועה שאי אפשר להחזיר אותה". כך אמר היום (שבת) התעשיין וחתן פרס ישראל דב לאוטמן בתוכנית "פגוש את העיתונות" עם דנה ויס בערוץ 2.
"אני חושש שאנחנו לקראת איזה שהוא מיתון. אבל אני לא חושב שבישראל יהיה מיתון בסדר גודל כמו בארה"ב, ואני בטוח שממשלת ישראל לא תגרום לכך שמשקיע בודד יאבד את הונו", אמר לאוטמן.
"זה נכון שעולם העסקים נמדד בשורה התחתונה. אבל אתה צריך לחשוב גם איך תיראה בעוד שנתיים או חמש שנים", אמר לאוטמן. "מנהל טוב הוא מנהל שהוא גם אנושי ואוהב את הכפופים לו ונותן להם את התחושה שהם שותפים להצלחה שלו. אני לא מוכן לקבל את התפיסה שמנהל צריך להתחשב רק בעצמו ובבעלי המניות שלו. בטווח הקצר הוא ירוויח הרבה כסף, אבל הוא לא יגיע רחוק".
כשנשאל על הקריאות להגבלת שכר הבכירים אמר לאוטמן שאכן "היתה בעיה בשכר הבכירים. זה די צורם כשאתה קורא על משכורות כאלה. אני בהחלט חושב שנכון להגביל את המשכורות. נוצרה פה איזו מוטיבציה להתעשרות שאין לה גבולות. כשאני החלטתי על המשכורות לא היה אכפת לי שבעלי המניות יתעשרו, אבל השכר לעובדים היה ברמה הרבה יותר נמוכה מהשכר שמדברים עליו היום בשוק ההון, והם לא עבדו פחות טוב. המוטיבציה היא לא רק שכר".
"החלטתי להמשיך לחיות"
"המחלה שאיתה אני מתמודד כבר כחמש שנים (ALS - ניוון שרירים) לא עצרה שום פעילות שלי", אמר לאוטמן. "המגבלות הפיזיות ניתנות לפתרון. אתה יכול להתגבר עליהן בעזרת אנשים אחרים. ניסיתי להתנהג כך שאנשים לא ירחמו עלי. אני לא חושב שמישהו חושב שאני מסכן כי אני לא יכול לגרד בראש או להושיט מזלג לפי. כשהמחלה פוגעת בצעיר בן 30 זאת טרגדיה נוראית. אני כבר בגיל שזה פחות מסוכן, וזאת פחות בעיה", אמר. "התשובה היא לא להרפות מהעשייה. החלטתי להמשיך לחיות, וזה מה שאני עושה", הוסיף לאוטמן.
על מות אשתו רחל ביולי השנה אמר לאוטמן: "דאגתי איך היא תסתדר אחרי הליכתי, ולא העליתי על דעתי אפשרות אחרת. גם כאן, לא קמתי בבוקר והחלטתי שאני ממשיך, זה פשוט קרה בטבעיות. העזרה הטובה ביותר שנותנים לי היא שמאפשרים לי לדבר עליה ולעסוק בה. ישיבת שבעה היא מנהג יהודי נפלא".
עזיבת דלתא, סיפר לאוטמן, היתה עבורו אמנם חוויה קשה, אולם הוא צלח את המשבר הודות למעבר לעשייה מלאה, של 16 שעות ביום, בתחומים שמעניינים אותו, כמו הנהגה וחינוך.
"אולמרט היה ראש ממשלה טוב מאד"
על ההנהגה בישראל אמר לאוטמן: "אני רואה מנהיגים ופוליטיקאים שעוסקים יותר מדי בעצמם ופחות מדי בנושא עליו הם אמונים. אני לא מאשים אותם, כי השיטה מאלצת אותם לחשוב מדי בוקר איך לשרוד בעולם הפוליטי".
"המערכת הפוליטית לא מושכת דווקא אנשים טובים. בשנות ה-40 וה-50 אדם עם כושר מנהיגות היה יכול ללכת רק לצבא או לפוליטיקה. כיום אדם כזה יכול למצוא את סיפוקו בהיי-טק, בתעשייה או באקדמיה. בתחילת המדינה פרס היה ילד קטן ליד בן גוריון שטיפח אותו", אמר לאוטמן.
לאוטמן הוסיף: "אני חושב שאולמרט הוא ראש ממשלה טוב. אין לי ספק שלהוציא את הדברים שקרו ושאני לא יודע מספיק פרטים עליהם, בשטח, כמנהיג וכראש ממשלה שמשתף אחרים בהחלטות, הוא היה ראש ממשלה טוב מאד".
