יש לא מעט רעיונות שנראים כל כך פשוטים וגורמים לנו לתהות: למה לא חשבנו על זה קודם? אבל מחשבה על מוצר זה לא הדבר היחיד הדרוש כדי להצליח ולהפוך אותנו למיליונרים. מאחורי כל מיזם יש הרבה תכנון, אסטרטגיות עסקיות ובדיקות חוזרות ונשנות.

הנה רשימה של עשרה רעיונות פשוטים שעשו אנשים מיליונרים. היזמים הגיעו מתחומים שונים, בעלי רקע שונה, אבל לכולם היה משהו משותף: הם האמינו במוצר שלהם ולא ויתרו אפילו לשמוע ככשמעו את המילה "לא" פעמים רבות.

פלסטר

פן, פלסטר על הרגל (צילום: Shutterstock)
פן, פלסטר על הרגל | צילום: Shutterstock

לכולנו יש תיק עזרה ראשונה בבית, וסביר להניח שנמצא בפנים גם פלסטרים (אגד מדבק). אבל האם תהיתם אי פעם איך הם נוצרו? בשנת 1920, ג'וזפין דיקסון לא הייתה עקרת בית מוצלחת במיוחד. בסיומו של כל יום עבודה במטבח בעלה, ארל, היה מוצא אותה עם חתכים ופצעים. ארל יצר בד כותנה על נייר דבק וחבש את אצבעות ידיה כדי שתוכל לדאוג לעצמה בלי עזרה. דיקסון, שעבד עבור ג'ונסון אנד ג'ונסון, הבחין כי לאב טיפוס שלו יש פוטנציאל וניסה למכור את הרעיון לחברה שלו. אבל שם התעלמו ממנו בהתחלה, והיה עליו להתעקש. כפי שכולנו יודעים, מאז הפך הפלסטר לפריט חיוני במקרי עזרה ראשונה. דיקסון הפך מאז לסגן הנשיא של ג'ונסון אנד ג'ונסון.

AIRBNB

airbnb (צילום: AlesiaKan, shutterstock)
Airbnb: בדרך להנפקה | צילום: AlesiaKan, shutterstock

לפי מגזין פורבס, המותג Airbnb שווה 35 מיליארד דולר. אם לא יצא לכם להכיר, מדובר באתר השכרת דירות לזמן קצר, והוא חולל מהפכה של ממש בתעשיית הנסיעות בכל העולם.

אבל הכל התחיל כששני סטודנטים לא יכלו לשלם את שכר הדירה שלהם. בשנת 2007 שמעו בריאן צ'סקי וניית'ן בלייקרציק שבגלל כנסים טכנולוגיים שהתקיימו בסן פרנסיסקו כל חדרי המלון היו תפוסים והם החליטו לנסות רעיון משוגע - הם קנו שלושה מזרוני מתנפחים, שמו אותם במרכז הסלון בדירה והציעו להשכיר אותם. מי שהזמין היה מקבל גם ארוחת בוקר.

הם חשבו שזו תהיה רק דרך מהנה להרוויח כסף, אבל עד מהרה הם הבינו כמה טוב הרעיון היה באמת. הם הקימו את האתר AirBed&Breakfast ומצאו שלושה לקוחות שהכניסו להם 80 דולר בלילה הראשון. מכאן השאר היסטוריה.

צמיד סרגל

 

אם גדלתם בשנות ה-80 וה-90 בטוח היה לכם אוסף של צמידי סרגל. הצמיד נוצר בשנת 1983 על ידי מורה התיכון סטיוארט אנדרס, שפשוט חשב שמדובר ברעיון מגניב. עם זאת, הרעיון היה יותר טוב ומגניב ממה שהוא דמיין לעצמו, ההצלחה חצתה יבשות והפכה אותו לאיש עשיר במיוחד. ב-1990 הכנסות החברה עמדו על 8 מיליון דולר, על פי ניו יורק טיימס. עם זאת, לאחר שכמה ילדים סבלו מפציעות שונות הצמידים החלו לאבד את הפופולריות. ואל תדאגו, סטיוארט אנדרס נשאר עדיין מיליונר.

חברת ההלבשה התחתונה Spanx

Spanx (צילום: Eric Glenn, ShutterStock)
צילום: Eric Glenn, ShutterStock

שרה בלייקלי ניסתה למצוא משהו ללבוש תחת מכנסיים לבנים היא לקחה זוג גרביונים וחתכה את החלק התחתון  - של הרגליים - וכשראתה איך זה נראה היא חשבה לעצמה שזה מוצר ראוי לכל דבר. היא השתמשה בכל חסכונותיה כדי לרשום את הפטנט וליצור האב הטיפוס הראשון של המותג Spanx.

היום אפשר למצוא את מוצריה בכמעט 70 מדינות. לדברי פורבס, לשרה בלייקלי יש שווי נטו של 1 מיליארד דולר. ההשקעה הראשונית שלה עמדה על סך 5,000 דולר.

סקוץ' (צמדן)

דבק סקוץ' (צילום: Ekaterina43, ShutterStock)
צילום: Ekaterina43, ShutterStock

את הסקוץ' אתם רואים כמעט בכל מקום - בביגוד (תיקים, נעליים, מעילים), בתי עסק, בתי ספר ואפילו בשימוש צבאי. על פניו נראה שמדובר במשהו כל כך פשוט, שכנראה אף פעם לא חשבתם איך נוצר. בשנת 1948, כשהמדען השווייצרי ג'ורג' דה מסטרל טייל עם כלבו, הוא הבחין שזרעים קוצניים של צמח בשם "לפה קוצנית" (Burdock plant), דבקו בפרוותו של הכלב ובמכנסיו שלו. מדובר במנגנון הפצה של הצמח, כלומר כך הוא מפיץ את זרעיו לכל עבר.

דה מסטרל הבין שכך ניתן ליצור שיטת חיבור בין מרכיבים גמישים, כמו בדים ורצועות. הוא הביט בהם מתחת למיקרוסקופ וניתוח את הווים. במהלך כמעט עשור הוא ניסה ליצור מוצר עם השפעה דומה. עד שפיתח על פי העקרון של הצמדות זרעי הלפה הקוצנית את הסקוץ' ובשנת 1960 הפך למיליונר.

טינדר

טינדר (צילום: Shutterstock)
צילום: Shutterstock

כנראה שמדובר באפליקציית היכרויות המצליחה ביותר. וגם אם לא השתמשתם בה, אתם ודאי מכירים מישהו שמשתמש בה. האפליקציה נוצרה על ידי שון רד וג'אסטין מאטין, בזמן שהשניים היו סטודנטים ונפגשו במהלך הלימודים. היזמים רצו לפתח משהו פשוט יותר וחשבו על אפליקצית הכרויות חברתית, לפי אזור, שתבוסס על סמארטפון, במקום מחשב. לפי פורבס, החברה כיום היא מותג חזק ושווה 3 מיליארד דולר.

פתקיות דביקות 

פוסט איט, פתקיות דביקות לניקוי המקלדת (צילום: bombuscreative, Thinkstock)
פוסט איט, פתקיות דביקות לניקוי המקלדת | צילום: bombuscreative, Thinkstock

מדובר בפריט שלכולנו יש בבית או במשרד. העובדה המוזרה היא כי הוא נוצר כמעט במקרה. בשנת 1974 ניסה ארתור פריי להמציא פתקיות שלא יפלו על שולחן העבודה שלו בקלות. לאחר ניסיונות רבים, נזכר כי ספנסר סילבר, עמיתו לעבודה, המציא דבק שלא היה חזק במיוחד. והניסיון הצליח: הסימניות יחד עם הדבק שהמציא עמיתו לעבודה פתרו לו את הבעיה.

פריי הציג את אב הטיפוס לחברה שלו, 3M, אבל הם לא היו בטוחים לגבי הרעיון. זה לקח זמן מה, אבל הפיתקיות הקטנות התחילו להמכר בצורה טובה מאוד, השם שונה ל- Post-It ומשם השאר היסטוריה.

זומבה

זומבה (צילום: Val Thoermer, ShutterStock)
צילום: Val Thoermer, ShutterStock

בפרו פרז הוא מהגר קולומביאני שחי בארה"ב, עמד להיכנס לשיעור אירובי וגילה ששכח את קלטות השיעור בבית. האופציה היחידה שעמדה בפניו שלא לאכזב את תלמידיו, היתה לחזור למכוניתו, לאסוף משם את קלטות המוסיקה המוסיקה הלטינית להן האזין בנסיעותיו ולאלתר באמצעותם את השיעור.

פרז ראה שלרעיון יש פוטנציאל לאחר ששחף אחריו את תלמידיו שתהלהבו מהרעיון. הוא התחיל לצלם את עצמו, למכור את סרטי הווידאו, הופיע בטלוויזיה והציג את סגנון הריקוד חדש שלו לעולם. בנוסף, החל גם ללמד מדריכים אחרים. התוצאה: מותג ששווה יותר מ-2 מיליארד דולר.

כדור שערות גומי

כדור שערות גומי (צילום:  S. Schmutzler Photography, ShutterStock)
צילום: S. Schmutzler Photography, ShutterStock

עוד מוצר נוסף מאוד פופולרי בקרב הילדים שגדלו בשנות ה-80 וה-90. הוא נוצר בשנת 1986 על ידי המהנדס סקוט סטילינגר. הרעיון: ליצור כדור רך שלא יקפוץ כל כך הרבה. אחרי שבנה את האבטיפוס וראה את תגובת ילדיו, הוא חשב שזה יכול להיות פופולרי בקרב ילדים אחרים גם כן. והוא צדק. סטילינגר היה כל כך בטוח בהצלחה שהוא התפטר מהעבודה שלו רק כדי להקדיש את כל זמנו לכדור הגומי. ב-1997 הוא מכר אותה לחברת הצעצועים האמריקנית Hasbro תמורת 100 מיליון דולר.

גו-פרו

גו פרו הירו 6 (צילום: אהוד קינן)
צילום: אהוד קינן

ניק וודמן רק רצה לצלם תמונות טובות יותר בזמן שהוא גולש. כדי לפתור את הבעיה, הוא לקח מצלמה וקשר אותה על הזרוע שלו. וכך בעצם הרעיון של GoPro נולד. הוא והוריו השקיעו 260 אלף דולר ברעיון ויצרו מצלמה שהייתה עמידה בפני עצמה, קלה לנשיאה וגם הרבה יותר זולה מהגירסאות האחרות. מאז ועד היום המצלמה שינתה  את הדרך בה אנשים מתעדים את עצמם בספורט אתגרי.