أنا أتخيلكم تقرأون هذه الكلمات الآن. كلماتي. انتم, جمهوري الحبيب الذي إعتاد ان يسمعني أغني. باللغتين. بكل اللغات. كيف تشعرون عندما تقراو هذه الكلمات باللغه العربيه؟ هل تخافون؟ هل هذا يزعجكم؟ شعور غريب؟ لا تقلقون. أهلأ وسهلأ بكم في بيتي. ليس فقط بيتي بل بيتكم جميعاً. مهما يقولون هذا سيبقي بيتنا جميعاً. انا اعرفكم, انكم جمهوري. انتم شجعان. لكم قلب وانتم تحبون. انا أعانقكم بلغتي العريبة. تماماً كما تعانقكم الموسيقى في حفلاتي. انا أعانقكم بلغتي العريبة وبلغتي العبرية.

אני חושבת עליכם קוראים עכשיו את המילים האלה. את המילים שלי. אתם, הקהל האהוב שלי שרגיל תמיד לשמוע אותי שרה אליכם. בשתי השפות. בכל השפות. מה אתם מרגישים כשאתם קוראים את האותיות האלה בערבית? זה מפחיד אתכם? זה מטריד אתכם? מרגיש לכם זר? אל תיבהלו. ברוכים הבאים לבית שלי. זה הבית של כולנו, אל תתבלבלו. גם אם מישהו ינסה להגיד אחרת. גם אם מישהו יחשוב שהוא יכול להגיד אחרת. אני מכירה אתכם, אתם הקהל שלי. אתם אמיצים. אתם אוהבים. ואני מחבקת אתכם עם השפה שלי, בדיוק כמו שאני מחבקת אתכם כל ערב עם המוזיקה שלי. אני מחבקת אתכם עם הערבית שלי ועם והעברית שלי.

נסרין- ליד (צילום: רונן פדידה)
צילום: רונן פדידה

رجعت البارحة مساءً من حفلة من بلدة "بيت اريه- عوفريم" المتواجد  بالسامرة.بالطريق اتصل بي أحد الصحفيين للاستفسار على حقيقة اقامتي الحفلات بالمستوطنات. اجبت بنعم وابتسمت في قلبي. من ناحيتي كانت هذه حفلة عادية اخرى، إذ لم اعط اي اهتمام للمكان.  في نادي بيت آريه الرياضي انتظرني جمهور محب، وحضنني بكل محبة. سيكون هنالك من يدعون ان هذا المشهد سريالي. خاصة هذا الاسبوع بعد تمرير قانون الوطنية بالكنيست، والذي يقرّ بأن اللغة العربية لم تعد لغة الرسمية الثانية في اسرائيل.

أنا أعرف ماذا رأيت البارحه. هذا الأمر لا يثير إهتمام جمهور بيت آريه. هو حضنني وأنا حضنته. إذاً من ذا الذي جاء ليسنّ قوانين بأنّنا غير متساوين؟ هل هو يصغي للمحبة الموجودة في شعبه؟ وكذلك في الأماكن الأكثر مفاجأة؟ جمهوري بكل ألوانه غنى معي البارحة. هو أراد أن يسمع أغاني بالعربية وأن يغني معي كلمة تلو الاخرى: "بناديك"، و "بنت السلطان" و "حبيبي يا عيني".

אתמול בערב חזרתי מהופעה בישוב בית אריה-עופרים שנמצא בשומרון. בדרך התקשר אליי עיתונאי לשאול אם זה נכון שאני מופיעה בהתנחלות. עניתי שכן וחייכתי לעצמי בלב. מבחינתי זאת היתה עוד הופעה רגילה ולא ייחסתי למיקום חשיבות.

בקאנטרי של בית אריה חיכה לי קהל אוהב שעטף אותי באהבה. יהיו כאלה שיגידו שמדובר בתמונה סוריאליסטית. במיוחד השבוע, אחרי שבכנסת עבר חוק הלאום שקובע שהשפה הערבית היא יותר לא השפה הרשמית השנייה בישראל. אני יודעת מה ראיתי אתמול. את הקהל בבית אריה זה לא עניין. הוא חיבק אותי ואני חיבקתי אותו. אז מי זה שבא לחקק שאנחנו כבר לא שווים? האם הוא מקשיב לאהבה שיש בעם שלו? גם במקומות הכי מפתיעים? הקהל שלי אתמול, על כל גווניו, שר איתי. הוא רצה לשמוע שירים בערבית ולשיר איתי מילה במילה את "בנאדיק", ו"בינת אל סולטן" עם "חביבי יא עיני".

ما هو شعوركم إذا كانوا قد سرقوا لغتكم؟ اللغة العربيه هي لغة أهلنا. كبرنا بالعربيه, ذكرايتنا بالعربية. لغتنا هي بيتنا. أكلنا. موسيقتنا. قلبنا. كل شيء. اللغة العربية لا تخيفنا. بالعكس بل إنها تربطنا هنا. الى هذا المكان. هذه هي لغة الجنود الدروز, لغة جميع الذين جاءوا من الدول العربية. العربية هي اللغة الثانية في دولة إسرائيل وإننا نشعر بها كل في أي لحظة خلال اليوم. من المستحيل إجراء محادثة بدون توابل من اللغة العربية مثل الزعتر والنعنع. كل محادثة في إسرائيل تبدأ ب "أهلا" وتنتهي ب "يالا".  تقريبا كل طفلة أتي أحد والديها من دولة عربية كانو يقولون لها "يا بنتي". من المستحيل تمرير حفلة بدون أغاني عربية.

נסרין- ליד (צילום: רונן פדידה)
צילום: רונן פדידה

איך הייתם מרגישים אם היו מנסים לגזול לכם את השפה? ערבית היא השפה של ההורים שלנו. גדלנו בערבית. היא היתה שם תמיד בכל שלב של חיינו. היא הבית. האוכל, השירים, הלב, הכל. ערבית לא מפחידה אותנו. להפך. היא מה שעושה אותנו כל כך מחוברים לכאן. למקום הזה. זאת השפה של החיילים הדרוזים, השפה של כל יוצאי מדינות ערב. ערבית היא השפה השנייה בישראל והיא מורגשת בכל רגע במהלך היום. כמעט ואי אפשר לקיים שיחה בלי תבלינים מהשפה הערבית. השיחה בישראל מתחילה ב"אהלן" ומסתיימת ב"יאללה". כמעט כל ילדה שההורים שלה הגיעו ממדינות ערב יכולה לספר שאבא ואמא קראו לה "י'א בינתי". כמעט בלתי אפשרי להעביר חפלה טובה בלי שירים בערבית. שלא לדבר על המילה "חפלה" עצמה.

وهكذا أغني. بالعبرية والعربية. وفقط موقع الحروف يفصل بين هاتين اللغتين. تتواجد بين اللغتين علاقة أساسية, تاريخيه وحالية. مثل ما يوجد بيننا. اللغتين ساميتان وتنتميان إلى هذا المكان. لا يمكن لأي قانون تغيير هذه الحقيقة ولهكذا الوضع مؤلم وبعيد عن الواقع. يحاول هذا القانون تدمير شيء طبيعي وجميل يحدث هنا. شيء أتي من الشعب الإسرائيلي ونما هنا بشكل طبيعي. أنا أعرف جمهوري. أنا أؤمن به وأؤمن بكم. في الأسبوع القادم سوف انشر أغنيه جديدة بأسم "قلبي معاك". مثل أغنياتي "حياتي" و"بناديك" هذه الأغنيه أيضأ تجمع بين اللغتين. برأي من المهم نشر الأغنية في هذه الفترة. بعد تأسيس تلك القانون المؤلم. لأن هذه هي رسالتي: ألتواصل من خلال الموسيقى.

וככה אני שרה. בעברית-ערבית. ורק מיקום של אותיות מפריד בין שתי השפות האלה. יש ביניהן קשר שורשי, היסטורי ועכשוי. כמו שיש בינינו. שתי השפות הן שמיות ושתיהן שייכות למקום הזה. שום חוק לא יכול באמת לשנות את העובדה הזאת, לכן הכאב הוא גדול יותר.

נסרין- ליד (צילום: רונן פדידה)
צילום: רונן פדידה

החוק הזה מנסה להרוס משהו טבעי ויפה שקורה כאן. משהו שהגיע מהעם הישראלי וצמח כאן באופן טבעי. אבל אני מאמינה שאי אפשר. אני מכירה את הקהל שלי. אני מאמינה בו ואני מאמינה בכם. בשבוע הבא אמור לצאת לי שיר חדש בשם "אלבי מעאק". השיר הזה, כמו שירים אחרים שלי כמו "חייאתי" ו"בנאדיק" משלב בין שתי השפות. אני חושבת שזה חשוב שהוא יוצא דווקא עכשיו. אחרי החוק המכאיב הזה. כי זה המסר שלי, לחבר דרך המוזיקה ובינתיים זה עובד מצוין.

أنا أعلم أيضاً أن ألشعب الإسرائيلي لا يخاف من اللغة العربية. التصفيق الحار الذي تلقيته بعد أن قلت "مساء الخير قيصرية" له صدى في أذني حتى اليوم. عدة مرات حاولوا تحذيري أن لا أقول ذلك. خافوا أن أقول مساء ألخير بلغتي. لكنني لم أكن خائفة للحظة. أنا أعرف ان جمهوري حدق وذكي. في الماضي, لقد كانت لي حفلات في أوقات الحرب, في "معاليه أدوميم" ومستوطنات أخرى خارج الخط الأخضر. دائماً إستقبلوني بمحبة و بالأخص عندما غنيت باللغة العربية. جمهوري يستطيع أن يفرق ويعرف أن هذه ليست لغة العدو. كانوا لنا أعداء تكلموا ألألمانية ولنا أحباب يتكلموا ألعربية.  اللغة ليست هي المشكلة, اللغة هي الحل!

נסרין- ליד (צילום: רונן פדידה)
צילום: רונן פדידה

ואני יודעת עוד משהו. הציבור בישראל לא מפחד מהשפה הערבית. מחיאות הכפיים הסוערות שקיבלתי אחרי שאמרתי "מסא אל ח'יר קיסריה" מהדהדות באוזניים שלי עד היום. כמה שניסו להזהיר אותי מהקריאה הזאת, כמה חששו. אני לא פחדתי לרגע. אני מכירה את הקהל החכם שלי. הופעתי כבר בזמנים של מלחמה, הופעתי בהיכל התרבות של מעלה אדומים וישובים נוספים מעבר לקו הירוק ותמיד קיבלו אותי באהבה עם השירים בערבית. הקהל יודע להפריד ויודע שזאת לא השפה של האויב. היו לנו גם אויבים שדיברו גרמנית ויש לנו אוהבים שמדברים ערבית. השפה היא לא הבעיה. השפה היא הפתרון.

תרגום: רזי והבי

حفلات قريبة لنسرين قدري: 14.8 في مركز الفنون الأدائية في بئر السبع, 25.8 في قاعة تل ابيب الثقافية

הופעות קרובות של נסרין קדרי: 14.8 במשכן לאמנויות הבמה בבאר שבע, 25.8 בהיכל התרבות תל אביב