מי שלא הכיר את מעיין אדם מהטלוויזיה, הכיר אותה באינסטגרם. אבל עכשיו, אחרי שהניקה את בתה תבור על שולחן האוכל של התוכנית "המטבח המנצח VIP" (קשת 12), לא רק שכולם יודעים מי זאת, אלא שלכל אחד יש עליה דעה. את אדם, כרגיל, זה לא מעניין. "בואי. אנשים בעמדות ציבוריות שמתייחסים לתגובות ברשת – זה ז'אנר מאוס, ובחיים שלי הוא ממש לא רלוונטי. וזה לא שאני לא קוראת ולא לוקחת ללב".
על הרגע עצמו אומרת אדם ש"זה היה די ספונטני, אבל זו לא הייתה החלטה שרירותית. התרגשתי כי ידעתי ש'המטבח המנצח' הולך להיות מצולם רגע אחרי הלידה, ואמרתי לעורכת – 'אם את רוצה אותי שם, זה יעלה לך. אני אצטרך לצאת להפסקה כשהתינוקת שלי תרצה לאכול'. היה לי חשוב להביא לפרונט את הנושא הזה, להמחיש לצופה בבית קצת מהחוויה שלי מאחורי הקלעים. אנשים חשבו שזה אקט שמטרתו לעורר כותרות ולמשוך תשומת לב, ואני ממש לא מכחישה. תשומת לב לנושא ההנקה בציבור, צוהר ליכולת של אישה להמשיך בחייה, זרקור על האופן שבו החברה מתייחסת לנשים אחרי לידה – ברור שהתכוונתי. אני תמיד מושכת תשומת לב לנושאים שמעניינים אותי – שימור פריון, מטרידנים ברשת, נושאים פוליטיים. אני לא מתביישת בזה, ולמעשה אני מאוד גאה".
ההנקה לא הייתה הדבר היחיד שאדם הצליחה להציף באותה תוכנית – אלא גם את העובדה שאמה, שהתגרשה מאביה כשאדם הייתה נערה, היא כיום רווקה. האם הופתעה, אבל אדם תכננה גם את זה עם עורכת התכנית: "אמרתי, 'שני דברים אני רוצה, נושא ההנקה, ולהגיד שאמא לבד ושאני מחפשת לה מישהו'".
והתחילו עם אמא שלך אחרי התוכנית?
"אני לא יודעת אם מותר לי לספר, אבל התחילו איתה המון, ויש אחד שמצא חן בעיניה. אם זה קורה, תקשיבי לי טוב – אני בוכה. אני מתה. זה שאמא שלי לבד, זה הדבר הכי כואב בחיים שלי כרגע. אני מצליחה בקריירה, יש לי בית אוהב וזוגיות מושלמת וילדה שחלמתי עליה, אבל זה גומר אותי. אפילו בראש השנה כל אח עשה משהו אחר, והיא נשארה לבד".
והיא סובלת מהלבד, או שאולי זאת את שיותר סובלת ממנו?
"לבד זה נורא בלי קשר אליי", היא אומרת ועוצרת לחשוב. "בעצם אולי את צודקת. לפעמים הייתי נוסעת לאמא בחיפה, ובדרך חזרה למרכז בוכה בלי הפסקה. בדידות בשישי ובחגים זה כאב שאין לו אח ורע".
אדם חשפה בעבר את הקשיים שהיו לה עם אמה, יונה. "לא דיברנו כמה שנים", סיפרה לפני שהשתיים הופיעו ביחד ב"המטבח המנצח". "עברו 18 שנה מאז השולם, ומהר מאוד הפכנו לבסטיז", היא מעדכנת. "אמא שלי תמיד נתנה לנו את התחושה שיש על מי להישען, שהיא לא שבירה, אבל היא הייתה בהדחקה על חוויית הלידה ועל ההורות המוקדמת. רק מאז שילדתי היא משתפת ומספרת. היא הייתה בלי חברים ובלי משפחה, יום שלם עם תינוקת צורחת על הידיים, בלי אמא שבאה לבקר, בלי עזרה. אני הייתי תינוקת קשה, ולהורים שלי לא היה כסף. אני יכולה להרשות לעצמי לקנות לתבור כל צעצוע, כל בקבוק, ואמא שלי מספרת שאפילו מוצץ היא לא הייתה קונה. מוצץ! לא כואב לי על התינוקת שהייתי, אבל אני מדמיינת שאני רוצה משהו לתבור, נכנסת לחנות ועושה פרסה, והלב שלי נשבר".
זה מה שהניע אותך להעלות קוד קופון בעיצומו של הפיגוע בתל אביב ביולי האחרון?
"משפיענים ומשפיעניות לעגו לי על זה, אבל אני יודעת מה זה אמא שעומדת להיגמר לה אספקת החיתולים, היא מחכה לקוד שהבטחתי, ובגללי היא לא קנתה. אני יודעת מה אני עושה, מקבלת החלטות בצורה מחושבת אבל גם מהלב. מקשיבה להמון אנשים, ומחליטה לבד. הצו הפנימי שלי הורה לי לפעול ככה, ונשים נרשמו. מי שלא בתוך המנגנון לא יכול להבין את זה, אבל הן בנו עליי. אם יש אחת כמו אמא שלי שסייעתי לה – זה שווה לי את הבלגן שהיה. אני לא יכולה לעזור בפיגוע, ואם מישהו חושב שלא כואב לי כמו לאחרים, אז הוא לא מכיר אותי. בשנה האחרונה אני מקבלת המון הוקרת תודה, וזה הגיבוי שלי מול כל הביקורת. אין לי ספק שאני בדרך הנכונה".
מותר לי לפרגן לעסקים
אינסטגרם אחראי לנסיקה של אדם, לפרנסה שלה ולקהילה העצומה שבנתה – כמעט 300 אלף עוקבים (רובן עוקבות). אבל היא כבר עם הפנים קדימה: "אני מכינה את הדבר הבא שבו אני רוצה לעסוק בשנים הקרובות, בעצם אני ממסדת את מה שקרה באופן טבעי באינסטגרם שלי. נבנתה שם קהילה צרכנית, אבל אנשים שרוכשים דרך אינסטגרם לא בהכרח מקבלים את השירות שהם רוצים. נגיד, את קמה בבוקר והסטורי שהציע בהנחה את המוצר שרצית כבר ירד. לא חבל? ועוד משהו: נניח שהאשראי שלך נגמר ב-10 בחודש, וההנחה עולה ב-8 בחודש. למה לדחוק את הבחורה?".
ואיך את מתכוונת לשנות את זה?
"האינסטגרם הפרטי שלי מושתת על קהילה צרכנית גדולה וחזקה. ככה חרדים מורידים מחירים בסופר, ככה אנשי קבע מקבלים מחירים שאף אחד אחר לא יכול למצוא. זה קורה רק כשמספיק אנשים מבינים את הכוח שלהם כצרכנים. התגבשה פה קהילה, ואני רוצה לתת לה את הכוח הזה".
את באמת מדברת על זה הרבה באינסטגרם, אבל אולי זאת הדרך שלך להצדיק את שגעת המכירות שנוצרה אצלך? יכול להיות שנשים קונות דברים שהן לא צריכות רק כי את אומרת להן שזה שווה?
"קודם כל, אין שגעת מכירות. זה שהן קונות, זה שלילי? להפך! זה מה שאנשים לא מבינים. הערך המוסף שאני מביאה להצעות המכירה שלי – מי שבפנים יודעת – הוא שאני מקבלת הודעות של 'כמה חסכתי בזכותך' ולא 'כמה אני מבזבזת בגללך'. אני גם משתמשת בקופונים של עצמי, כמו למשל לחיתולים".
דוגמה טובה, אבל לא כל דבר את מוכרת בהנחה גדולה.
"כל המוצרים שאני מציעה הם משני חיים. אפשר לזלזל עד מחר בקרם כזה או אחר, אבל ראיתי על חברות שלי שהקרם הזה לוקח בחורה עם אקנה שמתביישת לצאת לדייטים, ועוזר לה".
בינתיים אפשר לקנות באתרים בחו"ל מוצרים זהים במחיר נמוך יותר, ועם משלוח מהיר בחינם.
"אין אחריות כשאת מזמינה מחו"ל, ובטח שאין פיקוח של משרד הבריאות. על דברים כמו יבואן רשמי ושנות אחריות אני לא מוותרת, ואנשים לא סתם משלמים על זה. אני תמיד מחפשת את הכי זול, אבל זה חייב להיות בשילוב של איכות ואחריות. אם המשלוח של נשים שקונות דרכי לא יגיע בזמן, או יגיע פגום, הן לא יכתבו למותג: הן יכתבו לי. אנשים לא מבינים את זה, אבל על כל מותג יש לי מחקר מקיף. בסוף אלו הפנים שלי שעומדות מאחוריו, ואני מוכרת לא בגלל יכולות השכנוע שלי. בשבוע שעבר עשיתי סולד אאוט לאיזה אתר, וכל מי שקנתה כתבה לי שהיא כבר קנתה במחיר מלא בפעם הראשונה וחזרה לקנות עוד עשרה דברים כשהייתה מכירת חיסול. אם הדברים שהייתי מציעה לא היו במחיר אטרקטיבי, כלום לא היה קורה".
את מרגישה שהצבת איזה רף? כלומר, גם משפיעניות אחרות מתחילות עם הסמנטיקה של "ההנחה הכי גדולה". פעם היה מספיק רק "אתן חייבות לקנות".
"אני עפה על זה. כל החיים אני בשירות הציבורי – שמונה שנים בצבא, ארבע בכנסת ואחר כך בתקשורת. כל התפקידים האלה הם ציבוריים, והדרייב שלי גם היום הוא תחושת משמעות. קשה לי לזקוף לזכותי את הדבר הזה, אבל אם באמת יצרתי סטנדרט ונשים חזקות ברשת נלחמות ביוקר המחיה ומורידות את המחירים לצרכן – אני הולכת לישון בידיעה שיש שכר לעמלי. אני נלחמת על תחושת משמעות, וממנה אני לא אהיה שבעה".
זה נשמע קצת כאילו המשפיענית היא רובין הוד. אם זה רק בשביל תחושת משמעות, למה את לא עובדת חינם?
"הרבה פעמים אני כן אני עובדת חינם, היו למשל טיפות נגד גזים שהמליצו לי עליהן מגיל לידה, החלטתי לנסות, ומאז אני ישנה בזכותן בלילה. ממש הצלה. אבל זה 120 שקל לבקבוק של 5 מ"ל, מלא כסף, אז פניתי ליצרן ואמרתי, 'אני רוצה לעשות לכם קמפיין של החיים, כי אני יודעת שאמא שקשה לה תנסה את זה בזכותי. עפתי על זה, צרחתי. לדעתי בשנה הם לא מכרו את מה שמכרו באותו יום, ואני הייתי בעננים בלי לראות שקל".
מה לגבי תוכן ממומן? את שקופה מול העוקבות בעניין הזה?
"הרבה פעמים קורה שעוקבת תורנית אומרת לי, הלו, לא כתבת 'בשיתוף' או 'ממומן'. ואני עונה, 'כי זה לא. מותר לי לפרגן לעסקים'. אבל אני לא פראיירית של אף אחד".
יש תאריך תפוגה לכל מערכת זוגית
אדם בת ה-36 – לשעבר קצינת חימוש, לשעבר אשת דובר צה"ל ולשעבר הדוברת של שאול מופז, זאב אלקין ומירי רגב – תמיד הייתה דמות שמושכת אש. "אף פעם לא ירדתי לכולם חלק בגרון", היא מנסחת את זה. "אני מאוד שאפתנית, זה מרגיז, ואני מבינה למה. אני כל הזמן מקבלת מנשים את המילה 'תנחתי', אבל איך אפשר לעוף אם את כל הזמן את נוחתת? אני גיליתי שכשאת עפה, דברים באמת קורים. אם את לא תאמיני בדברים – הם לא יקרו".
בן זוגה ואבי בתה של אדם, יובל צלנר, צריך כרגע נפנופי כנפיים משמעותיים מאוד כדי שדברים יקרו לו: האיש מתמודד על ראשות עיריית תל אביב מול רון חולדאי הבלתי נגמר. "אין אותו!", אומרת אדם על איש העסקים והפוליטיקאי בן ה-45. "יובל היה צעיר ממני היום כשהוא נבחר בבחירות דמוקרטיות במפלגה הגדולה ביותר בישראל (מפלגת קדימה – מ"מ), עם פריימריז, לשתי כנסות. יש לו יכולות לסחוף, יש לו כריזמה, הוא חריף והוא יהיה איש ציבור מדהים".
אבל מה לגבי הסיכויים מול חולדאי, שמוביל בסקרים, ומול אורנה ברביבאי, שנמצאת לא רחוק מאחוריו?
"יובל לא היה בפוליטיקה בעשור האחרון, ידענו שהדרך חזרה מפותלת, אבל הוא יהיה בתפקידים הכי בכירים בישראל. זה רק עניין של זמן. אני חושבת שהריצה לבחירות היא יריית פתיחה מרשימה שמראה כמה הוא מאמין בעצמו ומרגיש מחויב. כל מי שפגש בו אמר שהוא בוחר בו. הוא לא ראש עיר מכהן, לא דמות ציבורית בנוכחות גבוהה כמו אורנה, אבל יש לו אחוזי תמיכה, יש לו יכולות, ואם הוא לא ייבחר לתפקיד הזה – הוא יהיה בתפקיד מפתח אחר בעיר. זה הזמן שלו, ואני תומכת בו מלא".
איך את מרגישה עם זה עם הרעיון של קמפיין בחירות, על כל המשתמע?
"כשהוא בא להתייעץ איתי אם לעשות את זה או לא, אמרתי שאין שאלה בכלל. מהיום שאנחנו מכירים זה מה שהוא רוצה. בסוף זה נפל על הלידה, אבל אני אמרתי, אל תדאג. עד הבחירות בסוף אוקטובר הכל עליי, ואני עומדת בזה. למרות שזה לא פשוט".
מה זה אומר בפועל?
"הוא יכול לצאת בשבע בבוקר לפגישות ולחזור באחת בלילה אחרי סבב ברים וערבי בית, והוא עדיין לא נותן לי לקום לתבור בלילה. הוא ממש רב איתי על זה במיטה. הוא אומר 'הלילות עליי', ואני כזה, 'אבל אתה כל היום עובד'. ליובל ולי קרה משהו הפוך ממה שהתכוננתי אליו, ממה שכולם סיפרו לי: אמרו לי שבשנה הראשונה הכי מתגרשים, הכי קשה, ולנו קרה ההפך. גילינו אחד את השנייה והפכנו לחברים הכי טובים. במקום שכל אחד ימרפק את השני לקום בלילה, זה הפוך. אנחנו נלחמים אחד על האינטרסים של השנייה".
מדגדג לך להתחתן?
"לא, אבל אני כל הזמן מציקה ליובל שיציע לי בשביל הרשמיות. שנינו גרושים, אז אין לנו חשק גדול לחזור למסיבה הזאת. אני מאמינה שכשיהיו לנו את כל הילדים שלנו ואת המשפחה שלנו, נרצה לעשות את הטקס הזה דווקא בנוכחותם. אבל אני מרגישה שבמקרה שלי עם יובל אין צורך בחתונה, החיבור הוא כל כך חזק. לא הרבה גרושות אומרות על חוויה זוגית שהיא נותנת תחושת נצח, ואני מאוד נזהרת להגיד את זה".
למה את נזהרת?
"למדתי שיש תאריך תפוגה לכל מערכת זוגית, וזה מביא אותי להיות עצמאית – בחשבונות הבנק שלי, בנכסים שלי. מירי רגב אמרה לי את זה פעם יפה: 'זוגיות זה לשתות מאותה כוס – אבל כל אחד מהקש שלו'. אז יש איזו בריכה כזאת של ביחד, אבל כל אחד בצינור שלו. אז יצרתי לעצמי צינור שלא קשור לאהבה".
זה לא נשמע כל כך רומנטי.
"גם להתגרש זה לא רומנטי. כמה אנשים נמצאים היום במערכת יחסים לא טובה משיקולים זרים? לא אהבה, לא חברות, בלי רצון להיות ביחד, רק הפחד של מה יהיה הלאה מחזיק אותם יחד? אני רוצה לנטרל את הפחד הזה. כל יום שלי עם יובל הוא בחירה מלאה באהבה ובחירות, ואני מעודדת נשים לחשיבה הזאת. גברים יודעים שהם צריכים להיות עשירים, מגדלים אותם לזה. לא אומרים את זה לנשים. אנחנו יודעות שאנחנו צריכות להיות יפות, מוכשרות, נחמדות. אף פעם לא מדברים איתנו על כסף. אני אדבר עם הבת שלי, עם הבת של יובל, עם כל אישה שאוכל. תראי אותי: אין לי מותגים, אין לי רכב יוקרה, אבל יש לי עצמאות. יש לי איפה לגור, מה לאכול, איך לפרנס את תבור. עצמאות היא כוח, מפתח לחיים בלי פחדים, והכסף הוא האמצעי. יש עוד הרבה דברים שאני רוצה לעשות למען המסר הזה, זו המשימה שלי לעשור הקרוב".
הזכרת את עמית, הבת של יובל. איך היא מקבלת אותך?
"בזרועות פתוחות. היא מדהימה, היא נבונה, אני יכולה לנהל איתה שיחות בגובה העיניים, וקרה שם עוד משהו מעניין: אני יכולה אולי לצפות מהצד איך האבא העתידי של הילדים שלי מתנהג עם ילדים. לרוב הנשים אין את ההזדמנות הזאת".
הן רוצות הזדמנות כזאת? אני מניחה שרווקות מאחלות לעצמן רווק, להתחיל איתו דרך משותפת בפעם הראשונה.
"ברור, גם אני רציתי שנחזיק ידיים בלידה הראשונה ונתרגש ביחד, אבל מבחינתי זו חשיבה על גבול האינפנטילית. הפוש שאת מקבלת כשאת רואה את בן הזוג שלך אבא – זה מדליק את הלב שלך. הרבה מההתאהבות שלי בו הייתה באבא שהוא. חוץ מזה, למדתי משהו עם עמית: אף פעם לא הייתי בתפקיד המבוגר, תפקיד ההורה. לעמית יש אמא מדהימה שהיא מאוד אוהבת ושאני לא באתי להחליף, אבל יכולה להיות סיטואציה חינוכית שפתאום רצות לי בראש הרצאות של סופר נני, וכל מה שחשבתי על ההורים שלי, וכל מה שראיתי בבתים של אחרים, ואם אני ניגשת אליה באופן נכון מבחינה חינוכית ורואה את זה עובד – זה עושה פרפרים בכל הגוף לראות ילדה שסגורה על עצמה ושאת מצליחה לפצח אותה. עמית לימדה אותי להיות אמא, גרמה לי להבין שאני מוכנה להיות אמא. וגם אם היית אומרת לי, 'בינינו, לא היית רוצה את יובל דף נקי?', הייתי אומרת, נראה לך? יא משוגעת, קיבלתי משודרג'".
על רוב המחאה הסתכלתי מהמיטה
אדם תמיד הייתה דעתנית, אבל דווקא בנושא החשוב ביותר בציבוריות הישראלית – התוכנית המשפטית של ממשלת נתניהו והמחאה שקמה מולה – היא שותקת. כמשפיענית מוכרת מצד ימין, שהתבטאה בזמנים קשים ולפעמים גם חטפה, זה מעורר שאלות.
"את טועה ולא טועה", אומרת אדם כשאני טוענת שהיא גזרה עליה שתיקה, או לפחות אי-הרעשה. "התבטאתי בעניין המון פעמים, אבל לא עשיתי את זה בעוצמות ובאינטנסיביות שאני יודעת. נורא קשה לדבר בלי שיהיה לך יום חרא ממש. אני אחרי היריון, אני רגישה הרבה יותר ופגיעה יותר, וברגע שאת מגלה את האושר של להיות בבועה שלך, מאוד קשה לשתות בקשית את הרעל שמציירת דעה פוליטית. חיים לוינסון אמר, 'היא מוכרת קרמים, למי חשובה דעתה הפוליטית'. אבל אני לא נמנעת. דעות זה דבר מפרה".
אם ככה, אז מה דעתך?
"חיכיתי שנים לוויסות אחר בין הרשות השופטת, המבצעת והמחוקקת. לבתי המשפט ניתנה לטעמי עוצמה בלתי סבירה שפגעה בערכים שאני מאמינה בהם, כמו הפעלת כוח נגד טרור, והרגשתי שבית המשפט העליון – אומנם ממקום הומני ואוהב אדם – לא רואה בעצם את האדם שנפגע. את משפחות הנרצחים, את האישה שנשארה אלמנה. אמרתי לא פעם, מחבל שרצח לא צריך להמשיך ליהנות מהחיים, בטח שלא בתנאים הנפלאים של הכלא. מהבחינה הזו אני בתפיסה שלי ימין כמו שאת חושבת. אבל אני נמצאת במחנה שהוא לא בעד הרפורמה הדורסנית הזאת, ולא נגד לעשות רפורמה. יש אמצע שמאוד קשה לו להסביר את עצמו, ורבים מאוד שיוצאים להפגין שבת אחרי שבת מול המכת"זית. אלו אנשים שבאים ואומרים לממשלה, 'אתם לא עושים את זה באופן הרגיש והעדין שבו צריך לעשות את זה'. אלו דברים ברומו של עולם".
מה לגבי יתר האג'נדות של הממשלה הנוכחית, ממשלת הימין על מלא?
"אני לא אתן יד לפגיעה בקהילה הגאה, בנשים, במיעוטים כמו הדרוזים שמשרתים את המדינה. הקבוצות הללו עלולות להיפגע קשות, כי מערכות שלא צבועות פוליטית נצבעות פוליטית. אני הסתכלתי על רוב המחאה לבד במיטה, בחודש תשיעי, לא יכולתי לצאת. אם לא הייתי במצב הזה, בטח שהייתי הולכת. את יודעת כמה ימנים יש שם?
"הממשלה הזאת, יש בה פן מזעזע ל-50% מהמדינה. הם מוציאים שם רע מאוד ליהדות. יהודי מאמין אמיתי בכלל לא מרגיש מחובר לכל מה שקורה עכשיו. אני ימין, אני בעד גבולות ברורים, וזו ההשקפה המדינית שלי. בסוף הציבור יגיע לקלפי, והבחירות הבאות יהיו הרבה יותר עמוקות. בית המשפט העליון הוא דבר שבשוליים, ובגלל המאבק הזה נדחקים הצדה דברים חשובים כמו עלות החיים כאן. אפשר לצחוק עד מחר על מה שקורה אצלי באינסטגרם, אבל אני מרגישה שביום-יום אני פועלת למען הורדת יוקר המחיה".
צילום: שי פרנקו | סטיילינג: זוהר מאירי | איפור: מישל אדרי | שיער: אסי שדה | הפקה: טל פוליטי | תכשיטים: קרן וולף