זו הייתה אמורה להיות שנה מדהימה בחייה של ירדן ויזל (26), מנחה, כוכבת ריאליטי ואושיית אינסטגרם. היא הייתה בזוגיות ארוכה, נבחרה להוביל קמפיין גדול, קיבלה תפקיד בסרט והתקבלה לצוות המנחים של "הבנים והבנות", תכנית הדגל של ערוץ הילדים. ואז התסריט השתנה. הבוקר שבו נפגשנו היה הפעם הראשונה שהיא יצאה מהבית אחרי 22 ימים בידוד כחולת קורונה. בחוץ לא חיכה לה שום פרויקט - הכל התבטל, וגם מבן הזוג היא נפרדה כבר כמה חודשים קודם, אחרי שש שנות זוגיות.
"הייתי בדיכאון, לא האמנתי שזה קרה לי", היא מספרת על התקופה האחרונה בבית. "בן אדם יכול להשתגע מהבדידות. יום אחד את קמה עצבנית וכועסת על העולם, יום שני עם רחמים עצמיים ברמות, וזה הכי לא אני, אבל עכשיו ראיתי שחור במשך ימים שלמים".
איך גילית שאת חולה?
"שמתי דאודורנט ספריי ופתאום זה לא חנק אותי. הלכתי להריח את הבושם שלי וכלום. התקשרתי לשי מיקה שגם היא חלתה והיא אמרה לי 'תפתחי ותאכלי כל מה שיש לך במקרר'. אמרתי לה שיש לי עוף, ואני אוכלת ואין לזה טעם. התחלתי לבכות ועשיתי סטורי, שאני אוכלת וזה בלי טעם, וממש הבהלתי אנשים. הבנתי שהכוח של הרשת חזק, וכשאני מעלה סטורי שלי בוכה זה מלחיץ את העוקבים".
הכוח של הסטורי בא לידי ביטוי גם בתגובות הקשות לכל המסיבות של הסלבס. ספגת לא מעט ביקורת על הנוכחות שלך במסיבת יום ההולדת של טיילור מלכוב, את מבינה את הכעס?
"בטח. כשראיתי חגיגה של מישהו בסטורי בימים של הבידוד, זה אלוהים ישמור. אין מרמור כמו לשבת בבית ולראות חבורה של בנות בבריכה בקיסריה. יש לנו כוח השפעה ברשת, ואנחנו צריכים לנצל אותו לטובה, אז כן הביקורת הייתה מוצדקת".
כחודשיים מאוחר יותר התפרסם שמלכוב נדבקה בקורונה, ולאחר מכן גם ויזל. אחרי גילוי, ויזל העלתה סטורי שבו אפשר היה לראות זר פרחים מטיילור בצירוף פתק "סליחה", ואת האחד ועוד אחד העוקבים כבר עשו לבד. "זה היה הכי לא פייר, הכי נזהרתי שיש, ישבתי עם חברים והייתי עם מסכה, בימי צילום התאפרתי לבד, רק שלא ייגעו בי, אנשים קראו לי 'הממרפקת'. אפילו לאמא שלי, שהיא הלב שלי, לא הסכמתי לתת חיבוק. פשוט חברה הייתה אצלי בסלון וראינו סרט ועשינו טיק טוק, ואז יומיים אחרי היא אמרה לי שהיא חולה".
"כשהסוכנת סיפרה לי על האודישן אמרתי לה שבטח יקחו את קים אור אזולאי, אגם בוחבוט, כל הצעירות היפות האלה שאת רק רואה אותן, את ישר עושה סוויפ-אפ, אז בשביל מה אני אלך? אני בת 26, זה מיותר"
"עשיתי שתי בדיקות", היא מפרטת. "הראשונה הייתה הזיה, הרכב של בן זיני מאחוריי, אלה איילון ורגב הוד איתי במתחם, הסוכנת שלי לידי, כולם עשו באותו יום וקיבלו תשובות, ורק אני לא. איבדו את הבדיקה שלי. אבל בגלל שלא היו לי תסמינים אז לא הסכימו לתת לי שוב הפנייה. התקשרתי למוקד ואמרתי שיש לי חום, רק שיפנו אותי כבר. אחרי חמישה ימים נבדקתי שוב, ומאותו רגע רק ישבתי על האפליקציה של המוקד, ריפרשתי כל שנייה".
עד כמה הופתעת מהתוצאה?
"חשבתי שעובדים עליי, התחלתי לחשב עוד כמה זמן יתחילו ימי הצילום של 'הבנים והבנות', הפרויקט הכי גדול שהיה לי. כשהסוכנת שלי מ"יולי" סיפרה לי על האודישן אמרתי לה שבטח יקחו את הילדות האלה, קים אור אזולאי, אגם בוחבוט, טיילור מלכוב, כל הצעירות היפות האלה, שאת רק רואה אותן, את ישר עושה סוויפ-אפ, קונה כל מה שהן אומרות. אז בשביל מה אני אלך? אני בת 26, זה מיותר, בחיים לא אתקבל. היא התעקשה, אבל גם כשהתקבלתי, לא האמנתי. מרגע שקיבלתי את הבשורה שאני חיובית, כל מה שהתעסקתי בו היה איך אני מסיימת את הבידוד בזמן ומגיעה לערוץ הילדים. בגלל שאיבדו לי את הבדיקה הראשונה, נשארתי יותר זמן בבידוד וההבדל של החמישה ימים האלה, זה מה שהפיל לי.
"ואומרים לי די ירדן תשחררי, תתעודדי. ואז מתקשרים אליי מהפקה של סרט שהייתי צריכה להשתתף בו, ואומרים שהם מבטלים אותי, ואז יום צילום לקמפיין לתכשיטים בוטל גם, ו'בלייזר' מתקשרים ואומרים אי אפשר לצלם אותי מהבית, אבל אחרות כן הצטלמו מהבית, אז למה אני לא? לא הפסקתי לבכות ארבעה ימים רצוף. אוכלת ובוכה. מדברת ובוכה. אני לא חיה בסרט, יש בעיות יותר גדולות מזה, יש לי חברה שאמא שלה חולת סרטן, יש לי חברה שסוגרת עסק, ויש לי חברה שמוכרת את הבגדים שלה כדי להתפרנס. אצלי בסופו של דבר הכל טוב, אבל מהיום שהודיעו לי שאני חיובית, העולם שלי, של ירדן ויזל, קרס עליי".
מותר לך להתבאס על דברים שקורים לך.
"את יודעת מה עוד יותר גרוע? שאחרי שמודיעים לך שאת חיובית, את צריכה לבשר לאנשים ולהפיל להם את הקרקע שלהם. בחמישי בערב גיליתי שהייתי ליד חולה מאומתת, אבל בחמישי בבוקר הייתי בתכנית של קובי מחט שאירח פאנליסטים, והעורכת שדיברה איתי, ומעצב השיער, ולכולם צריך להתקשר ולהגיד שהם נכנסים לבידוד, ואולי הם גם יהיו חולים. את הורסת לאחרים את החיים לאיזו תקופה, זה החלק הכי נורא במחלה הזאת, ודווקא בגלל זה חייבים לשמור על הכללים. היום אני מסתובבת ואנשים מתנהגים אליי כאל מצורעת. סיימתי את הבידוד ועכשיו אנשים מתרחקים ממני? די, שמישהו יביא לי חיבוק מיד".
ויש מי שיחבק?
"התחלתי קשר רגע לפני שנכנסתי לבידוד, הכרנו בערך שבועיים לפני ופתאום אני נכנסת לבידוד, הייתי יותר זמן בבית מאשר ביחד איתו ופחדתי שזה יהרוס. אני מאוד מאמינה באלוהים, עד הבידוד הייתי גם בלי טלפון בשבת, שמרתי. ולא הבנתי איך דווקא בימים שאני הכי מחוזקת, אז זה קורה לי. הרגשתי כלואה, הייתי בשבי ואף אחד לא עשה משא ומתן לחלץ אותי".
אז מה עשית כל היום?
"עשיתי יוגה כל יום, לקחתי טיפות להרגעה. התקרבתי להורים שלי ברמות, ובסופו של דבר באמת הבנתי שזכיתי. אז פספסתי עבודה, אבל גיליתי כמה חברות שלי מדהימות וכמה שלאנשים היה אכפת ממני, כנראה שדברים קורים מסיבה מסוימת. גם אם אני עדיין לא מבינה למה"
כל החיים לפנייך
היא גדלה בגבעתיים, בת צעירה מבין שתיים לאבא שוטר ואמא שעבדה בידיעות אחרונות. לפני שנתיים, כשהייתה בת 24, הוריה התגרשו אחרי למעלה מעשרים שנות נישואים. "הם השתנו, זה לא רק הגירושים, אמא שלי החליטה לעזוב את העבודה, עברה ללמוד משחק ויחסי ציבור, הלכה ל'המירוץ למיליון' אחריי. אבא שלי עשה קיצור קיבה ועזב את המשטרה לטובת תחום הטיפול, והם עדיין חברים טובים".
הרגשת את המתיחות ביניהם לאורך השנים?
"גדלתי במשפחה מאושרת, טסנו בכל שנה לחו"ל והיינו הכי משפחתיים. אם כבר, הדבר הכי כואב בילדות שלי היה זה שכל הזמן צחקו עליי שאני רזה מדי. בחברה זה מוסכם שאסור להעיר לשמנים, אבל תכלס אסור לצחוק על שום בן אדם, לא על צבע עור, לא על משקל, לא על העדפה מינית. הייתי רזה מאוד מאוד מאוד. קראו לי מקל בית שימוש, אנורקטית, שלד, היו בטוחים שאני מקיאה. ואני הייתי מתחננת להשמין, אמא שלי לקחה אותי לרופאה והיו נותנים לי איזה שייק שזה 1,500 קלוריות בכוס. אנשים שותים אחד כזה, אני שתיתי שניים ביום. הייתי קונה מכנסים רחבים כדי שלא יראו כמה אני רזה, וכשהחברה הכי טובה שלי קיבלה מחזור, שיקרתי ואמרתי שגם אני. בתכלס קיבלתי אחרונה. אני יודעת שאנשים יגידו 'אוי, ממש מסכנה, אוי אוי אוי', אבל זה באמת פגע בי. בצבא הורידו לי פרופיל בגלל תת משקל, ונלחמתי, אכלתי שווארמה כל יום. עליתי במשקל כדי להתגייס לתפקיד שאני רוצה".
היא שירתה כסמב"צית בבור בקריה ואפילו חתמה קבע לחצי שנה נוספת. במהלך השירות הכירה את אביב, מי שהיה בן זוגה בשש השנים האחרונות. "הוא היה בבר שעבדתי בו והתחיל איתי. הוא אמר לי, 'אם את רוצה שאני אתחיל איתך תצחקי, ואם לא, אז תעשי פליק-פלאק לאחור' - ועשיתי! קראתי לברמנים שיהפכו אותי, הכניסו אותי לדלי של קרח. ומשם הכל התחיל. עברנו הכל ביחד. סיימתי צבא, שנים של דיילות שכל סופ"ש זה משהו אחר, הריאליטי שהביא איתו את הפרסום. רק בזכות אביב נשארתי עם רגליים על הקרקע, הוא היה הבסיס שלי. עברנו שנים מדהימות ופתאום אחרי חמש שנים וחצי משהו נשחק. ישבנו לשיחה, החלטנו שאנחנו נפרדים, אבל היה לי ברור שלא ניפרד".
מה זאת אומרת?
"אמרתי לעצמי, אוקיי עזבתי את הבית, אני ישנה היום אצל אמא שלי, מחר הוא בטח יתקשר ואנחנו חוזרים. ופתאום הוא לא התקשר. לא למחרת וגם לא שבוע אחר כך. ואנחנו שש שנים ביחד, מה, ככה זה נגמר?".
חשבת שהסוף יהיה אחר?
"חשבתי שאין מצב שזה ייגמר בלי סצנה שהוא נלחם עליי וחוזר ואומר 'אני לא יכול לדמיין את החיים שלי בלעדייך'. ידעתי באיזה שיר חופה ניכנס, תכננתי כבר שאליעד ישיר לי את 'מסע', ראיתי כבר את התמונה באינסטגרם של היד שלי בידיים שלו ושאני אכתוב 'פוראבר' עם אימוג'י של טבעת. היום נגיד הייתי צריכה להיות במסיבת רווקות בסנטוריני לפני החתונה בספטמבר. ראיתי את עצמי נשואה ואמא לילדים שלו. הכל היה לי ברור, אבל הוא לא נלחם עליי בשום שלב".
ואת נלחמת?
"לא, גם אני לא עשיתי את זה. ולא שאני מתחרטת, אבל האגו נפגע. מתברר שהוא כן יכול היה להיות בלעדיי, אז בעצם למה כל כך הרבה שנים כן היית איתי? הפרידה הייתה קשה. לא היה לי תיאבון ולא הצלחתי לישון. הייתי בצילומים של 'סלוגי' והייתי רזה באופן קיצוני, אני חושבת שאפילו הרחיבו אותי בפוטושופ. הייתי ממש בדיכאון, יוצאת לצילומים, משחקת אותה שהכל טוב וחוזרת לבית של אמא שלי. היה יום שהתקשרתי לחברה שלי אן (זיוי, איתה השתתפה ב"המירוץ למיליון"), ואמרתי לה שאני לא מבינה איך זה הגיוני שאני רואה שחור ועם זאת השמש זורחת, והציפורים מצייצות והפרחים פורחים, איך הכל ממשיך? היא אמרה לי 'ירדן, אם זה לא לעבודה את לא מוכנה לצאת מהבית, כשמציעים לך לעשות את אומרת שאת אחרי פרידה. די, תפסיקי לנגן על זה. התאבלת? יופי. עכשיו קומי. את צעירה וכל החיים לפנייך".
אני לא אעשה קמפיין לסימני מתיחה, זה יהיה ממש לשקר
אחרי חודש וחצי בבית אימה, שכרה ויזל דירה במגדלי יוקרה ברמת גן, כששכנותיה הן עדן פינס ("כל אחד צריך שכנה כמו עדן") ונטע צ'רנר (בוגרת הריאליטי 2025).
תגידי, למה כל כך בוער לגור במגדלים?
"אני עצמאית מגיל 21, מכלכלת את עצמי בהכל, ופתאום לגור עם אמא זה היה לי קשה ממש. התחלתי לחפש, ראיתי דירות, אבל הבנתי שאני מפחדת לישון לבד והחלטתי שאני חייבת לגור במקום מסודר עם שומר, אז אמרתי אני אוציא מהחסכונות שלי סכום, אני אתן רבאק בעבודה ואציב רף יותר גבוה והיום אני חוסכת אולי טיפה פחות, אבל מרגישה ביטחון".
אבל בימי קורונה וכל הביטולים שהיו לך, איך מחזיקים דירה כזאת?
"זה אפילו לא רק ביטולי העבודה על המסך, יש לי עסק לכיסויי דרכונים, שבשנה שעברה הרווחתי ממש יפה ממנו, והשנה ההכנסות ירדו ביותר מ-90 אחוז! חוץ מזה עשיתי תואר ראשון בתקשורת, ועכשיו אני עושה תואר שני במשפטים. כי אני לא יודעת מה יהיה. אולי בהמשך אעבוד במשרד פרסום, והכל בסדר. החיים דינמיים. למזלי, האינסטגרם הוא אחלה מקור פרנסה ומשם גם מגיעים קמפיינים".
וזה לא מבאס שכל האינסטגרם הופך להיות מודעה?
"אני משתדלת לשמור על מינון. אני לא עושה דברים שאני לא מאמינה בהם, אני באמת משתדלת לבחור".
יש דברים שסירבת להם?
"כן, הציעו לי לעשות קמפיין לטמפונים שפחות התאים לי, ופרסומת לקרם לסימני מתיחה במלא כסף, עשרות אלפי שקלים וסירבתי, כי זה יהיה ממש לשקר".
קמפיין אחד שיצא מגבולות האינסטגרם היה ל"לי קופר", קמפיין שאליו הצטלמה לצידו של הזמר איתי לוי. הכימיה בין השניים על הסט הובילה לחרושת שמועות ועם הסופרלטיבים שהיא שופכת עליו, קל להבין למה. "אני מתה עליו, אי אפשר לא להתמגנט אליו, יש לו קסם, הוא חינני, הכריזמה נשפכת ממנו. הוא באמת בן אדם זהב, בן אדם שבא לך לדבר איתו. הוא חיובי, שמח, הוא עושה סתלבט, אפשר גם להיכנס איתו לשיחות נפש, יש לו הרבה בקופסה, הוא אינטליגנט ויש בו צניעות ויש לו סיפור חיים אמאל'ה. הוא פשוט מקסים".
אוקיי, שכנעת אותי, אז עם כל המחמאות האלו, מה קרה באמת?
"זאת רק ידידות".
זוגיות עם איתי לוי זה לא רע לקריירה.
"לא, אבל גם ידידות עם איתי לוי זה לא רע. היה לי כיף ברמות בצילומים, זה היה יום שלם של אנרגיות, אבל בסוף חזרתי הביתה והייתי לבד' זה ממש ביאס אותי. היה לי חסר החיבוק, הריגוש, הפרפרים בבטן".
חצי שנה של חיי הרווקות הספיקו לה. "קיבלתי הודעות הזויות, מישהו כתב לי 'יש לי גלידה בתחתונים, רוצה לבוא ללקק?'' ומישהו שלח לי תמונה של בולבול עם ורד לצידו. הכי רומנטי מצידו, אה? גם היה מישהו שניסה להערים עליי כדי שניפגש. המציא שיש לו הצעה עסקית. אבל זה אנשים שאת נכנסת לפרופיל שלהם ואת רואה שהם לא נורמטיביים. הבעיה הייתה שגם כשרצו להכיר לי, לא רציתי. אמרתי למה? גם ככה משהו רע יקרה והוא בטח גם ככה לא יתקשר. משהו התערער בי. אם מי שנתתי לו את כל כולי ויתר עליי, אז למה שמישהו אחר שלא מכיר אותי, ירצה?"
בסוף, חברתה בר זומר הצליחה לשכנע ולהכיר לה את פלג, סטודנט למשפטים בן 29. כשהיא מזכירה את שמו היא מנסה לשמור על ארשת פנים נונשלנטית ולא להוסיף מילה, אבל החיוך שלה אומר הכל. "זו פעם ראשונה בשמונת החודשים האלה שמישהו הצליח לעורר בי משהו. הוא פשוט גבר. בא לי שזה ישאר ככה".
איך התנהל הקשר בזמן שהיית בבידוד?
"באמת פחדתי שזה ירחיק, כי מה אני אבכה לו שאני בדיכאון ישר בתחילת הקשר? סיננתי ודיברתי איתו בקטנה, אבל הוא היה הכי חמוד. הוא בא יום אחד ושם לי מחוץ לדלת דג".
הכין לך דג לצהריים?
"לא. ממש דג. דג של חבר. וכתב לי: 'ירדן, חשבתי על שני דברים שאני מניח שחסרים לך, חברה ומגע. אז כדי לענות על החוסרים האלה הבאתי לך דג (ארנב או כלב זו אחריות גדולה מדי עכשיו) ומושב עיסוי להפגת כאבים ומתחים'. אין דברים כאלה. מה זו ההגדלת ראש הזאת? אני עד עכשיו בהלם".
איך הוא עם הפרסום שלך?
"זה לא מעניין אותו, זה מה זה כיף, הוא לא מבין באינסטגרם, החשבון שלו פרטי, יש לו 600 עוקבים, הוא לא מבין למה אני מצלמת אוכל. אין, זה חלום, זה הכי גברי שיש. הוא אומר לי - אם יש משהו שאני צריך לדעת, תעדכני אותי".
ממש השבוע, הזוגיות נחשפה לראשונה. זה אומר שנתחיל לראות אותו גם אצלך בפיד?
"אני מתה עכשיו לשתף, אבל אני נזהרת. כן, יצא אייטם במאקו וזה חלק מהמקצוע, אני מבינה את זה אבל לא תכננתי בכלל לדבר עליו. אני בחרדה שמשהו יקרה, משהו בפרידה שרט אותי. אחרת איך תסבירי שטוב לי עם בן אדם ואני מפחדת לדבר עליו? הוא הראשון שפתח לי את הלב בזמן הזה, הוא גרם לי להבין שהכל בסדר איתי ושהפצע הזה כן ייסגר. אי אפשר לדעת מה יהיה אבל הפרידה הזו גרמה לי להבין שהחיים האלה דינמיים ואני לא יכולה לצאת בהצהרות. אני הרי הייתי בטוחה שאני הולכת להתחתן, אז מה עכשיו? אני אגיד לך ש'אני מאוהבת'? לא. ולא אמרתי שאני מאוהבת. אמרתי 'מה, אני אגיד לך שאני מאוהבת?' זה לא נחשב שאמרתי".
צילום: שי יחזקאל | סטיילינג: אייל חג'בי ל"סולו" | איפור שיער: ספיר סבג ל"סולו" | ייצוג ירדן ויזל: סוגנות יולי | התמונות צולמו במלון הרברט סמואל האופרה ת״א