שי מיקה יפרח עברה השנה את הטרנספורמציה על שם נטלי דדון; היא השאירה מאחור את חיי ההשקות ושיתופי הפעולה הקטנים, והפכה ליזמית ואשת עסקים. כמו כל דבר בחייה, גם את זה היא עשתה באמונה שלמה ועם החיוך האופייני, אבל לא בלי תגובות קשות.
לפני כשבועיים היא השיקה את המיזם החדש שלה, "תכנית הרזיה וחיטוב" היא קוראת לה. אם אתם או אתן מעל גיל 17 ויש ברשותכם 497 שקלים חדשים, תקבלו תכנית מותאמת אישית שתעזור לכם לרדת במשקל ולחטב את הגוף בשלושה חודשים, כל זה מבלי לצאת מהבית. עם ההשקה האינסטגרמית, היו לא מעט שתהו על טיבה של התכנית; לא עברה שעה והרשת התמלאה בהאשמות על פמפום המודל הבלתי אפשרי של הרזון, לצד טענות על כך שיפרח אינה בעלת הכשרה מקצועית בתזונה או באימון גופני.
"היום אני ישר מוחקת וחוסמת. אני מבינה שאני מפורסמת וכולם יכולים להגיב לי מה שהם רוצים, אבל זכותי לבחור מה יהיה על הוול שלי. כנראה שיש לאנשים ברשת משהו אישי נגדי, אני לא יודעת מה. אני שואלת גם את אמא שלי לפעמים, מה הם רוצים ממני? לא משנה את מי תשאלי, כולם יגידו לך את אותו הדבר, לא עשיתי רע ובחיים לא פגעתי באף אחד. יש הרבה אנשים שאפשר להגיד עליהם שהם נוהגים בחוסר אחריות ומהווים דוגמה רעה, למה דווקא אני, למה עליי?".
אולי כי אמרת כמה פעמים "אני לא ארד במשקל בשביל אף אחד" - וירדת, ואת גם מקדמת פלטפורמה שאמורה לעזור לאחרות לרדת כמוך. יש מי שמפרש את זה כהתקפלות, צביעות. לא שהם צודקים.
"כל החיים אמרו לי לרזות וזה לא עניין אותי. התפרסמתי, נכנסתי לתעשייה וגם נפרדתי מאבא שלי לפני חמש שנים, לא חשבתי בכלל על הדברים האלה. ואז לפני שנתיים הגעתי לתזונאי גיל גרנות במקרה, הוא בנה לי תפריט עם לחם ואורז, עם גלידה ואפילו עם ג'חנון בשבת. עשיתי מלא ספורט והתמכרתי לבריאות. מבלי להרעיב את עצמי תוך שלושה חודשים ירדתי, הרגשתי מוארת וחיונית ובריאה, רציתי להוציא את הבשורה הזאת. התפרסמתי בגיל 23, היום אני כבר בת 28, אנשים עוברים שינויים בחיים.
"אגב, השיא במספר ההרשמות לתכנית החיטוב וההרזיה שלי היה ביום שהכתבה על התגובות הרעות פורסמה. שיתפתי את הכתבה אצלי והגבתי באינסטגרם, החלטתי שאני משנה אסטרטגיה ולא שותקת. אני לא באה לבלף אחד, אני בסך הכל אשת השיווק של התכנית הזאת, לא התיימרתי להיות אוטוריטה ואין לי הכשרה. לי זה עבד ואני מאמינה בזה באמונה שלמה. הלוואי שכל מי שרוצה לרזות תעשה את זה בדרך הזאת".
מה לגבי הסכנות?
"זה בדיוק העניין. כולן שואלות אותי איך רזיתי, אני לא רוצה חס וחלילה שיחשבו שאני לא אוכלת או שאני מקיאה. גם כשהייתי מפקדת בצבא של ילדים בבית ספר, הפרעות אכילה היה הפרויקט שלי. בגלל האחריות שיש לי, רציתי להראות בדיוק איך עשיתי את זה ובאיזו דרך בריאה בחרתי. אי אפשר להירשם לתכנית מתחת לגיל 17 או עם BMI לא תקין. אני עצמי לא אוהבת להישקל. אבל תראי את הריבועים שלי, אני בריאה וחזקה. אפשר לראות על רזון כשהוא לא בריא. היה לי כזה רזון, כשעברתי לתל אביב לפני התכנית לא היה לי כסף לאכול, הייתי אוכלת מנה חמה פעם ביום. הגעתי ל-52 ק"ג. רזה, רזה, רזה".
לירות לכל הכיוונים
כשמסתכלים מהצד על אורח החיים שהיא מנהלת בצפון החדש של תל אביב, קל לשכוח שיפרח גדלה בקצרין שברמת הגולן, אבל היא זוכרת טוב מאיפה היא באה. גם כשההורים הכניסו בקושי 4,500 שקל, המשפחה "הצליחה לשרוד בכיף"; ועם כל הכבוד למרפסת שמשקיפה על מגדלי היוקרה בהם מתגוררים השכנים בן אל תבורי ומיכל הקטנה - בעיניה היא כלום לעומת החצר הגדולה בקצרין, שם הייתה יכולה להשתזף מבוקר ועד ערב מבלי לחכות "לפס של שמש, שעושה טובה ומגיע לפה בארבע אחר הצהריים".
יפרח זכתה לפני חמש שנים בעונה השביעית של "האח הגדול", ועם הזכייה הגיעה גם האחריות הכלכלית. "קיבלתי מתנה לעזור למשפחה שלי. לא סתם זכיתי, זה הייעוד שלי", היא אומרת בגאווה. "עבורי אלה אף פעם לא היו 15 דקות של תהילה, כי יש לי למי לדאוג. אמא שלי עדיין גרה בדירה בבאר יעקב שזכיתי בה, היא לא עובדת והיא הדבר הכי חשוב לי בעולם. אני לא קמה בבוקר ואומרת לעצמי כל הכבוד, אני אומרת תודה, זה מה שגורם לי להרגיש בת מזל. השגתי לאחותי עכשיו עבודה, לאחי הגדול יש שלושה ילדים ויש משבר כלכלי חריף במדינה. אצלי זה קודם כל משפחה ואהבה ואז כל השאר. כל הזמן אומרים לי להתמקד במשהו אחד בעסקים. איך אני יכולה להתמקד עם כל האחריות הזאת? לפעמים עדיף לירות לכל הכיוונים ומה שפוגע פוגע".
אז זה מה שאת עושה, יורה לכל הכיוונים?
"זה מה שעשיתי בשנתיים האחרונות, עם בגדי הים למשל. זה היה פרויקט שחלמתי עליו ולמדתי דרכו שיעור חשוב, לבחור טוב את השותפים העסקיים שלי. בחורה צעירה צריכה להתייעץ עם אנשים שמבינים חוזים. חוץ מהחזון, לא ידעתי כלום. לא הפסדתי כסף כי יש לי אינטואיציה חזקה ובתחילת הקורונה חיסלתי הרבה מהמלאי שלי במחירים שלא הרווחתי מהם. אני אגיד לך יותר מזה, כשהעניין עם 'שיין' (SHEIN) התפוצץ, זה אפילו העלה לי את המכירות".
אותו "עניין עם שיין" הגיע מיד אחרי שיפרח השיקה את קולקציית בגדי הים שהיא אצרה (כשאני שואלת "יצרת?" היא מדגישה שוב: "אצרתי"). עם הפצת הקולקציה הגיעו האשמות קשות; את הדגמים שהיא מוכרת אפשר למצוא באתר הסיני המפורסם במחירים נמוכים הרבה יותר. יפרח מסבירה איך הגיעה לתמחור: "כשאת מתחילה לעבוד עם מפעלים בסין, את מקבלת מהם מיליון דגמים, מתוכם בחרתי עשרה. שיניתי קצת גזרות, הזזתי אבזמים והתאמתי הכל למידות הישראליות, עבדתי בזה. עכשיו, משלוח עולה 35 שקל, אריזה עשרה שקלים, עובדת מחסן משתכרת 6,000 שקל בחודש, כל פריט עולה לי נניח 20 שקל. ויש עוד יבוא, שילוח ומכס. אמנם לא הפסדתי כסף, קמתי בזמן. אבל יש לי סטוקים של סחורה, אין לי מה לעשות איתה יותר, הקיץ גמור. אז אני אתרום הכל, באהבה ובשקט. יאללה, נקסט, פניי לדבר הבא".
ובכל זאת, למה לצפות מלקוחה ישראלית לרכוש בגד ים שאת מוכרת ב-300 שקל ולא באחד זהה שנמכר ב-26 שקל באתר אחר?
"אף אחד לא מכריח אף אחד, אבל הנה קנו, וקנו ארבע וקנו גם חמש פעמים. יש אצלי שירות לקוחות, יש משלוח מהיר, מדידות, החלפות. בנות באו אליי הביתה באמצע הלילה לפני טיסה לאילת ומדדו דגמים. יש ערך לשירות. כל מי שרצתה לבטל ביטלה. אני אלך איתך לקניון ואת תראי חמש פעמים את אותו הפריט בחנויות שונות ובמחירים שונים. את אותה השמלה מ"שיין" מישהי אחרת תמכור באלף שקל. שכל אחת תבחר ממי לרכוש. יקר לך? תזמיני מסין וחכי חצי שנה למשלוח, אבל למה להרוס בן אדם ולקלקל פרנסה? עסקים נשרפים בשניות. אחרי שהשם שלי עלה כ'מעתיקה' בפורומים, פנו אליי נשים שהלך להן העסק בדיוק מאותה הסיבה. שרפו אותן ככה. העלו אותנו על המוקד".
איך את מסבירה את ההתקפות האלה? למה כל דבר שאת עושה מעורר כל כך הרבה אמוציות?
"אני בטוחה שאם נלך אני ואת יד ביד ברחבי הארץ, לא יהיה לאף אחד משהו רע להגיד עליי. לא בעסקי ולא באישי, חשוב לי להגיד את זה גם לנערים ולנערות שחוטפים ברשתות החברתיות וקוראים את זה עכשיו. כל גל כזה של התקפות שאני חווה ברשת הוא רק גל, ואם גולשים עליו כמו שצריך עולים על גל גדול יותר, אחד טוב. הסיפור עם בגדי הים הוכיח לי שיש אלוהים ודרכו הגיע אליי מנכ"ל GO UNDER וביקש ממני לעצב לו פיג'מות, ומשם עברנו לקולקציה שלמה. פעלתי בצורה ישרה, בלי שמץ של בצע כסף, רק מהאהבה שלי לבגדי ים. לא התעשרתי ולא הפסדתי את התחתונים שלי. גם אם יש רעש בתקשורת, בסוף כל אחד מקבל מה שמגיע לו".
לצד התהיות על מהלכיה העסקיים, יפרח נאלצת להדוף לא פעם גם שאלות אישיות יותר. "הרגו אותי כבר עם השפתיים. אשכרה שלחתי לאמא שלי הודעה שתוציא לי תמונות מהילדות. אני לא עושה ולא עשיתי. אני מאמינה שאני אעשה כשאני אהיה צריכה. תמיד היו לי שפתיים יפות, תמיד החמיאו לי עליהן. פתאום החליטו שהתפרסמתי אז עשיתי. אולי כשהייתי מלאה, אני פשוט חושבת שכשמלאים חלק מהתווי פנים משתנים. אני לא נגד, אבל אני חושבת שילדות שעושות את זה מגיל צעיר זה נורא ואיום".
נניח אלין כהן? היא הזריקה מגיל 17 ושיקרה לגבי זה עד שהגולשים פרסמו תמונות שמוכיחות אחרת.
"שאמא שלה תגיד מה היא חושבת על זה, זו אחריות שלה כאמא לילדה. אני לא רוצה לעודד ילדות לעשות את זה בגיל צעיר. לא חייב להיות מודל אחד של יופי. השפתיים הגדולות האלה לא מתאימות לכולן. אגב, הפילטרים האלה שכולן משתמשות בהם עכשיו, גם אם אני אעשה את כל הניתוחים שבעולם אני לא אראה ככה. לפעמים בא לך להיראות קצת אחרת".
המפרגנת הלאומית
השבוע יפרח עזבה את הסוכנות של רוברטו בן שושן אחרי שלוש שנים. "הגעתי לשם דרך משפחת קירל כשיצאתי עם ניב (אח של נועה). הם באמת משפחה מושלמת, משפחה טובה, הזוגיות שלנו הייתה פחות טובה. לגבי רוברטו, שלוש שנים בסוכנות זה מספיק זמן בשביל למצות".
יש הרבה אחרים שאצלם זו מערכת יחסים לכל החיים.
"אני נגד להתחתן עם הסוכנות. הייתה לי שם סוכנת בשם נטע שהיא הכי נדירה שיש, כמו אמא בשבילי, אנחנו עדיין חברות. אבל מבחינת קריירה רוברטו תרם לי כל מה שהוא יכול ואמר לי שיכול להיות שיש דברים שאצלו פחות עבדו ובמקום אחר כן. בא לי שמישהו יקח אותי עכשיו, את שי של היום, וידחף אותי בכל הכוח. רוברטו לגמרי נתן לי את ברכת הדרך שלו, הוא הכי אבא. אני מחפשת אבא בכל דבר".
גם בזוגיות שלך?
"כן, לגמרי, כי חסר לי בהכל. מאור ואני שנתיים ביחד. הוא לא יכול למלא מקום של אבא אבל הוא מילא לי חור אחר בלב שהיה חסר. במקום של אבא נשארה פינה שלעולם לא יכסו אותה".
כל מי שדיברנו איתו על שי מיקה, מציין לפני הכל את האדיבות שלה. הקול שלה רך, היא מחויכת, מה שנקרא - באה בטוב. ברשתות החברתיות יש מי שקורא לה "המפרגנת הלאומית", כשכמעט כל סטורי שהיא מעלה הוא המלצה או פרגון לא ממומן לעסק קטן. קשה להתעלם מהנדיבות שלה גם כשאנחנו נפגשות בביתה והיא פותחת את מגירת הממתקים שלה ומכריחה אותי, מדי כמה דקות, לבחור אחד. "בגדול הכל בשביל מאור, אני לא נוגעת", היא מסבירה. "הוא לוקח משהו לרכבת כל יום, הוא הרי גר בקריות".
חשבתי שהוא גר איתך פה.
"כן, ברור שהוא גר פה, אבל העבודה שלו בקריות. הוא חרוץ! יוצא בשבע וחצי בבוקר וחוזר בשמונה בערב. לילה אחד בשבוע הוא גם ישן שם. יש למשפחה מפעל של שילוט, הם עושים שטחי פרסום, גדר מדברת, עיטוף רכבים, כאלה. אבא שלו המנכ"ל, הוא הסמנכ"ל, יש אח אחד בשיווק ואחד בגרפיקה. כולם גברים וכולם עובדים ביחד. אבא של מאור פתח את העסק הזה לפני שנים, והם לקחו אותו קדימה".
סליחה, מה זה גדר מדברת?
"זו גדר ששמים מסביב לאתרי בנייה כדי שאנשים לא ייכנסו לאתר", היא מגלה בקיאות. "היא נקראת מדברת בגלל ששמים עליה פרסום מטעם הקבלן".
יפרח קוראת לויצמן "הנסיך של אריאל בת הים הקטנה" ועל עצמה מעידה "אני ילדת דיסני". בהתאם, היא חשבה שהוא יציע לה נישואים בדיסנילנד, אבל השמיים נסגרו והטבעת נשלפה דווקא בצימר ישראלי עם נוף מדברי. רק הוא, היא ורחפן. "התחלתי איתו במיקונוס, נסעתי לשם רווקה, חמישה חודשים אחרי פרידה, עם נטלי דדון, קסניה וקרן גולץ. עד שכבר נסענו לחופשה רק הבנות, אני התאהבתי. אהבה ממבט ראשון. זה לא שחייבים להתאהב ככה, ואני אומרת את זה לעוקבות שלי, אבל אצלי זה היה כאילו קיבלתי בוקס לבטן. משהו מיגנט אותי אליו. למחרת יצאנו, ואני באתי כאילו עם לוק של בגד ים וחצאית אבל התאפרתי, השקעתי ועשיתי שיזוף. זה ממש לא היה סתם, כנראה ידעתי".
והוא?
"בואי נגיד שגם הוא ידע. הוא לא התאהב בי במבט ראשון כי גברים פחות שמים על זה דגש, אבל הוא הרגיש שיש משהו. הוא הגיע למסעדה במיקונוס עם חולצה מכופתרת יפה בצבע תכלת. חתול בשק. עד היום אני שואלת אותו איפה המכופתרת, כי הוא רק עם טי שירטים. תמיד שאלו אותי מה הטעם שלי בגברים ותמיד אמרתי שאין, אני יכולה להתאהב בקוף. אני אישה של אופי, של עיניים. אבל אז ראיתי אותו ואמרתי לעצמי 'אוקיי, זה הטעם שלי בגברים".
"האהבה שינתה אותי", היא מצהירה ומסבירה: "כל דבר שאני מרגישה רואים עליי, כמה תהפוכות בנראות אני עברתי מאז שיצאתי מהאח הגדול: רזיתי, שמנתי, צבעים בשיער, גם ורוד היה לי, פוני. מכירה תקופת פוני, כשהחיים פוני?" היא שואלת ומסתכלת על הפוני שלי, "אני נראית כמו שאני מרגישה. האהבה עושה משהו, נרגעתי. אני מרגישה קצת כמו לפני 'האח הגדול'".
מי היית לפני האח הגדול?
"הייתי שי מקצרין, ואז הייתי שי של יחסי ציבור, כי שם עבדתי, ואז הייתי שי של ישראל, הזוכה של העונה, רכוש המדינה. תמיד הייתי זוגית, אני מזל סרטן, אבל הפעם זה כאילו שהאהבה נתנה לי את המקום להישען אחורה שנייה, להשקיע במטרות שלי ולדאוג למשפחה. אמרו לי כל הזמן 'את מחפשת מושלם, אין נסיך', אבל מצאתי. לפני מאור היו לי כל מיני הזדמנויות לגברים עם כסף שהציעו הצעות, והרגשתי שאני לא צריכה ללכת למקומות האלה, אלוהים נתן לי בדיוק את מה שרציתי, גבר עם לב טוב".
שאת גרה איתו במגדל ושנתן לך טבעת יהלום ענקית.
"אני לא יודעת כמה קראט יש בה, לא שאלתי ולא מעניין אותי. אני לא בחורה של יהלומים, אבל יש בתוכה אבן רובי, אבן המזל שלי והצבע האהוב עליי. איזה חמוד הוא". היא מציגה מיד גם את הטבעת שעל כף ידה השמאלית ומגלה: "את היהלומים האלה סבתא שלו הביאה לי. משפחת ויצמן הפכה אותי לניקול ראידמן".
"מאור ואני חצי-חצי בהכל, אם את חושבת שהוא משלם שכר דירה לבד את טועה". היא ממהרת להסביר כשאני פוערת עיניים מול הטבעות. "אין לי ספונסר. לא שאני שופטת בחורות עם גברים ספונסרים, כל אחת בוחרת מה נכון לה. אבל שי שאני חלמתי להיות, היא שי שמפרנסת את עצמה. גם אם הייתי מתחתנת עם רוטשילד הייתי קרצייה שמתחלקת חצי-חצי. אמא שלי תמיד אמרה לי שלא משנה מה קורה, אני יכולה לקום על שתי רגליים ולהתחיל חיים מחדש לבד. אני מאוד קמצנית על עצמי, לאחרים אני אקנה מה שהם רוצים. נניח שאני ארצה תיק מסוים, הוא יכול להיות 200 שקל, לך הייתי קונה אותו בשנייה אבל לעצמי אני אמות ולא אקנה. בשנה שעברה הזמנתי לעצמי רולקס ליום הולדת ב-24 אלף שקל וביטלתי אחרי דקה".
בלי גיז'דורים
החתונה מתקרבת אבל גם כאן יפרח דובקת בצנע. "אם היית שואלת אותי פעם, הייתי אומרת לך שאני רוצה חמש שמלות, מיליון אורחים, החלפת תספורת באמצע. אבל השתניתי, אני רוצה קטן ומצומצם. הכי הייתי רוצה שרוואל ויחפה. כשיש אבא, ואז כבר אין, משהו קורה במשפחתיות. השמחה הזו היא שמחה שמהולה בעצב. אני תמיד מדמיינת את השובל הזה שהכלה הולכת לצידה האבא ועולה בי קצת עצב, כי אני יודעת שכשאני אכנס לחופה הרבה מהמשפחה יהיו ממש עצובים. אני מתה מפחד מהרגע הזה".
אז מי ילווה אותך לחופה?
"אח שלי יכול וגם סבא של מאור. הוא כל כך חולם לראות אותנו מתחתנים. רק שלא תהיה קורונה כי הוא בסיכון. אני מתה לתת לו את הכבוד הזה, אבל אולי אני צריכה לא להיכנס לחופה, לעבור פשוט. אני כל כך מפחדת מלהיות באירוע הזה בלי אבא שלי, כמעט כל לילה אני מוצאת את עצמי חושבת עליו ומתגעגעת אליו עוד יותר. אני מרגישה שאני ממש מתחילה להתבגר בלעדיו. עוד מעט לא יהיה סבא לילדים שלי. אבל אני מקווה שהחתונה שלי תהיה שמחה בסוף, שאחרי החופה ירימו אותי על הכתפיים. צריך לבחור שיר הכי לא באסה. בלי גיז'דורים".
ואחרי החתונה?
"אחרי החתונה נעבור לבית פרטי ליד הים שנקנה ביחד בצפון", היא מפנטזת. "ואז נהיה הורים לילדים ויהיו לנו שיגעונות אחרים שנצטרך להתמודד איתם, עגלה, עריסה, כל עוד את נשארת בפנים מי שאת, כל הרכוש הזה הוא סתם. הנה, בקורונה, לאף אחד אין כלום חוץ מאהבה ומשפחה. זה לא משנה איפה אתה גר, כמה כסף יש לך, חוץ מאלה שטסים לחו"ל במטוסים פרטיים והם ממש חצופים. אני לא משחקת אותה. את החיים שאני חיה כולם חווים איתי ביחד. כשטוב לי אני אומרת שטוב לי, כשחרא לי אני מודה שחרא לי".
ההיסטוריה מעידה שכשצריך, היא אכן מודה בזה. ביולי האחרון, אחרי שבוע של כאבי ראש קשים וחום גבוה, יפרח התבשרה כי היא חיובית לקורונה. זה קרה, איך לא, במסיבת ההדבקה הגדולה של הסלבס - יום ההולדת של טיטי איינאו. "כולנו ביזינו את עצמנו שם. עדיין מדברים איתי על המסיבה הזו. עשינו פדיחה, צריך להגיד את האמת. אני אשמה, אבל לפחות לא הדבקתי אף אחד, מאור נסע מיד לקריות". את שלושת שבועות ההחלמה היא בילתה לבדה בדירה, בזמן שחגגה את יום הולדתה בצניעות עם כמה בלונים שהזמינה לעצמה. "אכלתי את כל הממתקים בעולם. ממתקים והמבורגרים, כמו ילדה קטנה. נתתי לעצמי מקום. אז כן, גם עליתי הרבה במשקל. הרגשתי כבדה, בלי חשק, מוזנחת והייתי חייבת לתפוס את עצמי, אז התחלתי את התכנית של עצמי שוב".
זה מסביר למה את מושקעת בזה רגשית. עכשיו יש לך עסק של פיג'מות, את צופה סערות גם הפעם?
"אני מתרכזת באלו שמרימים לי ובתגובות הטובות. בסוף כשאני הולכת ברחוב אני מאוד אהובה. הרשת היא סתם שקרית. אני אף פעם לא הלכתי ברחוב וצעקו לי איזה משהו לא יפה. אני חושבת שרוב הרושם הרע עליי הוא מאנשים שלא פגשו אותי במציאות או אנשים שתקועים בסיפור עם שי חי שהיה בבית, בכל מיני סיפורים מהעבר שלי. אם הם היו רואים אותי היום על המסך, הכל היה אחרת".
צילום: חלי פרידמן | סטיילינג: ראובן כהן | איפור: מישל אדרי | שיער: אור אוחנה | ע' סטיילינג: לירון שטיינמץ