קובי אפללו מוציא את שיר הרוק "מראות", סינגל ראשון מאלבום רביעי שפוי לצאת בחודשים הקרובים. אחרי שלושה אלבומים בהם כתב בעיקר שירים על נפש האדם, שירי תפילה ואהבה, הפעם אפללו מוציא את השיר הכי אקטואלי והכי "ישראלי" שלו בקריירה. כולל אזכורים והתייחסויות לשירות הצבאי, למלחמות, למחאה החברתית-כלכלית, לתרבות הסלבז והריאליטי, לאמנים אחרים כמו אהוד בנאי, ברי סחרוף ויהודית רביץ ולבסוף מסקנה שאסור להישבר גם כשבוער - מעין המשך לשירים ה"בוערים" שהויאו לאחרונה עברי לידר וגיא ויהל. ההפקה המוזיקלית, בניצוחו של שמויק דניאל, לוקחת את אפללו לרוקנ'רול, בתוספת אלמנטים מזרחיים בליווי.

"מספר אישי מספר זהות, בין מותרות להישרדות, עומדים בתור בדרך אל האושר. האם חופשי האם כבול, אל תוך שרשרת החיול, מה שבזול עולה בסוף ביוקר / ונשמות תמימות קמות, וזועקות למחאות, תשירו בסולם יותר גבוה. מסך קטן מוכר חלום, שמתנפץ לאור היום, תסבירו לילדים שמפורסם זה לא מקצוע // פזמון: ברוך הבא אל העולם, הכל גלוי ונעלם, אל תישבר גם כשבוער, כי אין מושלם כמו לב חסר // ובין רוצה לבין צריך, לאן מפה הלב ממשיך, ועל גליו הרוח משדרת, את השירים של הלוחם, במצעדים לשיפוטכם, לאט לאט הנשמה חוזרת / אמן גדול שוב שר שאת, אולי תהיי לי עיר מקלט, בארץ המובטחת את זוהרת. מול המראות המשתנות, בין מחנות למגננות, עוד מצדיעים לדגל, כי התקווה תמיד בוערת // פזמון: ברוך הבא אל העולם, הכל גלוי ונעלם, אל תישבר גם כשבוער, כי אין מושלם כמו לב חסר".

"השיר הזה מתכתב עם התקופה", מסכים קובי אפללו. "הוא נולד מתוך התבוננות של אזרח ישראלי פשוט שרואה מה שהוא רואה ומשם הוא כותב. יש פה גם השתקפות במראה שלו מול עצמו. השיר נוגע במה שקופץ החוצה. אנחנו נולדים עם מספר זהות ומספר אישי ונמצאים במלחמת קיום תמידית מאז שקמה המדינה. אנחנו נולדים כך או אחרת חיילים. אני זוכר את עצמי כילד קטן בגיל 12-13 והדודות היו אומרות עוד חמש שנים תהיה בצבא אבל עד שתגיע לא נצטרך בא. כמעט כל ילד שמע את זה את האמירה התמימה הזאת. לא סתם מלחמות מאחדות אותנו. אנחנו לא חפצים במלחמה, אבל נמצאים במלחמת קיום כל הזמן".

בעד הצבא, בעד שלום, נגד יוקר המחיה

-תיזהר, עוד יגידו שאתה נגד הצבא.
"ממש לא. אין לי ביקורת שלילית על צה"ל. אסור להתעסק עם זה בכלל. אחרי 'צוק איתן' ביקרתי משפחות שכולות שאיבדו את הדבר הכי יקר להן בעולם. אבל זו היתה מלחמת קיום ואין ברירה. אין לי ביקורת על צה"ל. אבל התקווה שלנו לשקט תמיד קיימת ובוערת. למרות המפלגת והמחנות, יש דגל שמאחד, ותקווה לשלום, שהיא המטרה של כולנו".

-אתה שר "נשמות תמימות קמות, וזועקות למחאות".
"לפני זמן לא רב עם ישראל זעק על יוקר המחיה ועל מחאת הדיור. לקנות דירה עבור הרבה זוגות זו עדיין פנטזיה רחוקה. אולי כדאי לי להעיר על הדברים האלה. אני רואה מצוקות של חברים שלי שמתחתנים ומנסים לקנות רכב ודירה ולעשות ילדים. השוויתי מחירים עם העולם ואין פרופורציה. אותו רכב בארץ עולה פי שניים וחצי מבחו"ל, וזה חורה לי".

קובי אפללו
"אני לא טוב בסלביות, אני טוב באמנות". קובי אפללו | צילום: אלדד רפאלי

-אתה נוגע בישראליות מכל מיני כיוונים: "תגידו לילדים שמפורסם זה לא מקצוע".
"כשאני הייתי ילד, משוררים וסופרים היו גיבורי התרבות שלנו, על שמם קרויים הרחובות שלנו. או תסריטאים ומחזאים שאחראים לקלאסיקות, שנולדו מקדושת המילה הכתובה, וזה קצת הלך לאיבוד. לא שיש לי משהו נגד הריאליטי אבל אם ילד קטן רוצה רק להיתו מפורסם, לדעתי אנחנו מפספסים פה משהו. על מה תהיה מפורסם? העולם מופרה מתכנים, לא מחיצוניות. פעם סלביות היתה תופעת לוואי או השלכה של אמנות. בעבור מה האיש התפרסם, איזה תוכן הוא הביא לעולם כדי להגיע להמון, איזה תרומה יש לו. היום יש תעשיית סלביות ויש את האמנות, ולפעמים זה רחוק אחד מהשני".

"הגיע זמננו להביע ולהגיד שגם לנו בוער"

-אולי זו נקמה על זה שאתה עם שלושה אלבומי פלטינה וזהב וברחוב לא מזהים אותך.
"כי אני לא טוב בסלביות, אני טוב באמנות".

-אתה מאזכר בשיר את אהוד בנאי עם "עיר מקלט", יש לך משפט שמרפרף ל'לב שבור' של ברי סחרוף, ובפזמון מופיע שם אלבום של יהודית רביץ.
"אלה אמנים שהם חלק מהפסקול הישראלי והנוף המוזיקלי שספגתי בילדות ואני שם דגש על אמנים גדולים בעיני שהשפיעו עלי".

-גלגלצ יאהבו את השורה "השיר של הלוחם במצעדים לשיפוטכם".
"שירים זה תעשיית הימורים. אתה כותב מתוך עצמך כדי לבטא רגש, וברגע שהוצאת השיר לא בשליטתך. במי זה יצליח לנגוע? לא יודע. אני מקווה לטוב, מקווה שהשיר ייצור פורמט שאנשים ימצאו את עצמם בתוכו".

-"אל תישבר גם כשבוער" מתחבר ל"הכל בוער" של עברי לידר ו"שמיים בוערים" של גיא ויהל.
"אלה אמירות של אמנים שהם אנשי ציבור ונחשפים למה שקורה ורוצים להביע דברים. אני התחברתי בשיר לאזרח שבי. אני חווה מה שכולם חווים, משם הוא נכתב. אולי כדור היותר צעיר הגיע זמננו להביע ולהגיד שגם לנו בוער כמו שבער לאהוד בנאי ושלום חנוך בעבר. בוערת לנו המציאות הישראלית. היא לא קלה. זה בוער להרבה אנשים".

"שיר ראשון מאלבום זה כמו אודישן מול הקהל"

-כמו באלבום הקודם, אתה מתחיל עם שיר קצבי, חזק, כסינגל ראשון.
"כשאמן מגיע לאלבום רביעי וניגש לבחירת סינגלים, הוא כבר מתעלם משיקולי המסביב ושואל מה אני רוצה להשמיע. זה כמו לגשת לאודישן מחדש מול הקהל, אז אתה מוציא בהתאם למה שאתה רוצה להשמיע. לכן זה שילוב של שיקולים. גם של תחושה וגם למצוא את השיר הנכון שאנשים ימצאו את עצמם בתוכו, שיזדהו איתו, שיהיה טנגו של אמן וקהל. תמיד השמעתי מה שרציתי וככל שאני יותר מתבגר אני יותר מתכתב עם התחושות שלי. זו החלטה מושכלת וגם רגשית".

-והאלבום?
"כל האלבום הזה מבחינה הפקתית שונה. אני כן עולה מדרגה. אני אוהב פיוז'נים, עירוב סגנונות, ויש פה חיבור בין רוק למוזיקה אנדלוסית שמדליק אותי כבר הרבה זמן. האלבום הוא מבוסס מקצבי רוק עם תזמורים אנדלוסיים בליווי. הוא רובו קצבי וברובו אני חשוף. אני שר שאני לא מושלם ושיש טובים ממני, שזה קשה לגבר להגיד, בתוך המסע ממך לבת זוג שאתה חי איתה. האלבום מתכתב עם המציאות, הוא פחות אבסטרקטי. אני יותר מישיר מבט לחיים, יותר קרקעי".

-זה אומר שיש לך חברה?
"יש משהו בחיתוליו. אולי הקשר שבחיתוליו יביא אותי לטיטוליו".